רפורמת הקורנפלקס (צו ההגנה על בריאות הציבור - מזון), שאמורה לחולל מהפכה בענף המזון בישראל באמצעות פתיחת היבוא של מוצרי מזון יבש, לא תיושם במועד ותידחה ב-4 חודשים - כך מפרסמת היום (ב') ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
הסיבה לדחייה נעוצה בבקשת משרד הבריאות, שלא הספיק להיערך לרפורמה במועד שנקבע מראש. בדיון הבוקר בוועדה ציין מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, אלי גורדון, כי מאז אושרה הרפורמה בוועדת הבריאות של הכנסת לפני חצי שנה, נעשים "מאמצים מאסיביים להשלמתה", אולם התהליך טרם הסתיים, כאשר "נדרשת עוד חתימה של שר הבריאות על תקנות, ונדרשת תוספת כוח-אדם".
משרד הבריאות ביקש ארכה של חצי שנה, אולם מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), אישר דחייה של 4 חודשים בלבד: "במערכת פרטית היו משנסים מותניים ועובדים יום ולילה כדי לעמוד בלוחות זמנים. גם במערכת הציבורית צריך לעמוד בזמנים כמו צבא. הסובל העיקרי הוא הציבור. אני חושש ממדרון תלול של בקשות להארכות, ואת זה לא נאפשר", אמר כהן.
מנהל המחלקת הווטרינרית במשרד הבריאות, ד"ר ינון יוני, ציין כי המערכת הממוחשבת שנדרשה לרפורמה הוקמה "לאחר מאמצים רבים", ותהליך מתן פטורים ליבואנים כבר מתרחש דרכה. ועדיין, כאמור, היישום יידחה.
כמובן שמי שמרוויח מדחייה כזו הם השחקנים הפעילים בענף, ובכללם היבואנים הגדולים ונציגי תאגידי המזון בישראל, שימשיכו לשלוט בקטגוריות שלמות בענף המזון. גם היצרנים המקומיים ירוויחו מהיעדר תחרות בדמות יבוא - יבוא מקביל של מוצרים מובילים ויבוא של מוצרים מתחרים שלרוב יניפו את דגל המחיר.
אין פלא אפוא שנציגי משרד האוצר, איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים ורשת שופרסל תמכו במהלך הדיון במתן הדחייה.
"כיום, המשק לא מרוויח מהרפורמה שום דבר. צריך לתת את הזמן להיערך לדברים כמו שצריך", אמר מנהל רישוי עסקים ברשת שופרסל, ד"ר רוני סורקיס. "טרם נקבעו תקנות לאחריות פלילית בחלק מהמקרים, וזה קריטי, וצריך לזה זמן", אמרה מנהלת איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, גליה שגיא.
גם הערה זו נכונה, אלא שכאשר נקבעת מראש מכסת זמן ברפורמה שאמורה כל-כולה לפעול לטובת הצרכנים, מן הראוי היה שתקנות כאלה ייקבעו בהתאם ללוח הזמנים.
עד כמה נחוצה הרפורמה לטובת הצרכנים ימחיש ניתוח שפרסם לפני כחצי שנה הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, לפיו הרווח של עשרת היבואנים בין השנים 1997 ל-2013 הגיע ל-4 מיליארד שקל, בשעה ששכר העובדים בענף עלה בעשור ב-6%. למעשה קבע האוצר כי יבואני המזון הגדולים ניצלו את התחזקות השקל בשנים האחרונות כדי לשלשל לכיסם מאות מיליוני שקלים, על חשבון הצרכנים שהיו אמורים ליהנות מירידות מחירים.
אם לא די בכך, ניתוח הנתונים מגלה כי בשנים 2005-2013 רשם הרווח המצרפי של עשרת יבואני המזון והמשקאות הגדולים בישראל גידול ריאלי של 230%, בשעה שמחזור המכירות של אותן חברות גדל ב-31% בלבד. שיעורי הרווחיות הגבוהה בענף הריכוזי של יבואני המזון משקפים את התחרות הנמוכה, כשאז העריך נוה כי ההסבר לרווחיות הגבוהה נעוץ במשקל הנמוך של היבוא המקביל בסך יבוא המזון.
עוד ציין אז נוה כי "הממצאים העולים מעבודה זו מצביעים על החשיבות הגדולה ביישומה של רפורמת הקורנפלקס, שבמסגרתה תתאפשר פתיחה מאסיבית של המשק ליבוא מקביל של מוצרי מזון יבש". בדבר חשיבות הרפורמה אין עורר, והמספרים מדברים בעד עצמם, אולם הצרכנים יצטרכו להמתין - ובינתיים לשלם יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
