"שלטון החוק אינו שלטון הייעוץ המשפטי; היועץ לא מחליט במקום הנבחרים"

שרת המשפטים, איילת שקד, והיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, יוצאים נגד "שלטון הייעוץ המשפטי". השניים הציגו היום (ד') בכנס "פורום קהלת" תמימות-דעים, לפיה היועץ המשפטי לממשלה ויועצים משפטיים בכלל צריכים לנהוג בריסון ואינם יכולים לקבל החלטות במקום הממשלה או הכנסת.

שקד אמרה כי "יועץ משפטי, תפקידו כשמו - יועץ. הוא לא מקבל החלטות במקום נבחרי הציבור. אנחנו בוועדת שרים לחקיקה נקבל את ההחלטה בצורה עניינית".

לדברי שקד, "בתחום החקיקה אין דבר כזה וטו (של היועמ"ש - ח'מ') על חקיקה, כיוון שהכנסת היא הריבון, והיא זו שצריכה להכריע". לדבריה, "אני מתייעצת עם הייעוץ המשפטי גם לממשלה וגם לכנסת. היו מקרים שהצוות של הייעוץ המשפטי לממשלה חשב שיש קשיים, ולמרות זאת העברנו אותם, כמו החלת חוק האומנה על יהודה ושומרון או חוק המאפשר לתבוע את הרשות הפלסטינית על התערבות שלה בטרור".

שקד הוסיפה כי היא רואה את הייעוץ המשפטי כמו "עורך דין-לקוח" - "מתייעצים, אבל בסוף הריבון הוא המחוקק. בהחלטות מינהליות אם היועמ"ש אומר שיש מניעה משפטית, בוודאי שאנחנו לא מעבירים את ההחלטה. בחקיקה אנחנו יכולים להתייעץ, אבל בסוף נבחרי הציבור הם שמקבלים את ההחלטה".

תהליך דו-צדדי

היועמ"ש מנדלבליט (שדבריו הועברו באמצעות סרטון שצולם מראש) קרא למערכת הפוליטית והמשפטית בישראל להפנים כי "שלטון החוק אין פירושו שלטון הייעוץ המשפטי". לדבריו, "תפקיד היועץ המשפטי הוא לסייע לדרג המדיני להגשים את מדיניותו בגבולות החוק. זהו דיאלוג שלעתים מתמצה בשאלה ותשובה פשוטה, ולעתים מחייב שיח ממושך יותר, לשם מיצוי הבחינה של הפתרונות המשפטיים האפשריים".

מנדלבליט הדגיש כי התהליך הזה איננו חד-צדדי, אלא הוא דו-צדדי. "הדרג המדיני נדרש להבין כי היועץ המשפטי מבקש לסייע, ושלעתים מה שנראה אולי לדרג המדיני כדרך ארוכה, הוא בעצם הדרך הקצרה, משום שהיא חוסכת חסמים משפטיים ואחרים שעלולים להתעורר בהמשך הדרך".

היועמ"ש גם דיבר על ציפייתו להבנה מצד הדרג המדיני. "אני מצפה גם מהדרג הנבחר להבין ולהפנים את הערכים של שלטון החוק ושמירה על זכויות האדם, ולהבין ששמירה על שלטון החוק איננו עניין או אינטרס של הדרג המשפטי בלבד, אלא הוא אינטרס משותף של הדרג המשפטי ושל הדרג המדיני".

ביטול ועדת האיתור

שקד העידה כי מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש היה הדבר המשמעותי ביותר שהיא עשתה כשרת משפטים בשנה האחרונה. מנדלבליט היה, כזכור, המועמד היחידי שעליו המליצה ועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש, והממשלה אישרה את מינויו.

שקד אמרה כי ועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש היא מיותרת, וכי היא פועלת לכך שבעתיד יועצים משפטיים לממשלה ייבחרו על-ידי ועדת מחליטים ויובאו בפני ועדת טירקל למינויים בכירים בשירות המדינה, אך לא בדרך של ועדת איתור.

שקד הצהירה כי היא פועלת להעביר החלטת ממשלה לביטול ההליך של כינוס ועדת איתור לבחירת יועמ"ש, הנהוג כיום. "הגשתי הצעת מחליטים לממשלה שממתינה להעלאתה בישיבת הממשלה בידי ראש הממשלה", סיפרה. "הליך המינוי ליועץ המשפטי לממשלה שאני מציעה דומה להליך מינוי הרמטכ"ל - מה שטוב למינוי של מי שאמור להגן על אזרחי ישראל בזמן מלחמה, יהיה טוב לא פחות למינוי יועמ"ש".

במסגרת ועדת מחליטים, אותה מציעה שקד, היועץ המשפטי לממשלה ימונה על-ידי הממשלה בהתאם להצעת שר המשפטים. לפני הבאת המועמדות לאישור הממשלה, הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים (ועדת טירקל) תבחן את המועמדות ותוודא, בין היתר, כי המינוי לא נעשה מסיבה שאינה ראויה, כמו זיקה אישית, זיקה עסקית או זיקה פוליטית לגורמים בממשלה. הליך המינוי יהיה דומה להליך המינוי של בכירים אחרים, כמו הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל.

שקד הוסיפה כי "לאחרונה הוכח מהמינוי של נציב הביקורת על הפרקליטות שהליך של ועדת איתור יכול להסתבך ולהתברבר". לדבריה, "אחרי שהעברנו את חוק נציבות הביקורת, התעקשתי שהמינוי יהיה ללא ועדת איתור. השופט דוד רוזן יכנס לתפקידו בינואר. אני הקדשתי המון זמן כדי לשכנע את רוזן להיכנס לתפקיד הזה. צריך לתת לנבחרי הציבורי את היכולת להשפיע ולמנות את מי שהם חושבים לנכון, ולא להתכסות בכסות של ועדת איתור ולעשות את כל הבחישות דרך הוועדה. עדיף שזה יהיה גלוי על השולחן".

מועמד לתפקיד היועמ"ש יוכל להיות מי שנמצא על-ידי ראש הממשלה או שר המשפטים ככשיר להתמנות לשופט בבית המשפט העליון, לפי הכללים הקבועים בחוק, וכן עומד בכללים שהתוותה הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה (ועדת שמגר).

"ביטול ועדת האיתור הוא חלק מהגברת המשילות", הוסיפה שקד. "העבר הוכיח כי אין תוחלת להליך שהתנהל בבחירת היועץ המשפטי לממשלה ב-15 השנים האחרונות, ובמקום המטרה המוצהרת של הוועדה, התברר כי אותה שיטה רק מקשה על ההליך, בלי כל יתרון. יש לזכור כי אושיות משפטיות וטובי היועצים המשפטיים לממשלה, כמו חיים כהן, יצחק זמיר, מאיר שמגר ואהרון ברק, נבחרו לתפקיד גם בלי אותה ועדת איתור".