דרוש מומחה מסים בעליון

השבוע פורסמה רשימת המועמדים הסופית לשפיטה בבית המשפט העליון. ממבט ראשון, ניכר כי מדובר באנשים ראויים שעשו, כל אחד בדרכו, קריירה מקצועית מעוררת הערכה. קשה להפריז בחשיבות הבחירה. מומחיותם וידענותם של השופטים החדשים יעצבו את פניו של בית המשפט העליון בשנים הקרובות, ובכך - במידה רבה - גם את פניה של החברה.

רגע לפני שהוועדה לבחירת שופטים מתכנסת, הידיים מונפות והפור נופל, ראוי להקשות מעט על חיי חבריה ולהביא בפניהם מספר עובדות שראוי כי תינתן להם תשומת-הלב הראויה.

כידוע, באופן מסורתי נהוגה במדינת ישראל השיטה האדוורסרית, לפיה אין צורך כי לשופט היושב בדין תהיה מומחיות ספציפית כלשהי, שכן תפקידו מצטמצם לשמיעת טיעוני הצדדים וקבלת החלטה על בסיס החוק, הטיעונים ותקדימי העבר.

ואולם, לאורך השנים חלו תמורות ותזוזות אשר הביאו לשינוי תפיסתי שבעקבותיו הוקמו ערכאות ייעודיות לתחומי משפט שונים, כמו בתי הדין לעבודה, למשפחה, בית הדין להגבלים עסקיים, לחוזים אחידים, בית משפט לתעבורה ועוד. הנה כי כן, החיים המודרניים מזמנים מורכבויות אשר בכל זאת דורשות התמחויות ספציפיות. עובדה היא כי בשנת 2010 אף הוקמה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב מחלקה כלכלית העוסקת בהצלחה רבה במגוון נושאים כלכליים.

ואולם, לצד התפתחויות חשובות אלה, שהקלו לא רק על העוסקים בתחומים המסוימים אלא גם, ואולי בעיקר, על הצדדים לתיקים, קברניטי המשפט בישראל, טרם השכילו להקים ערכאה ייעודית שתעסוק בדיני מסים, אף שמדובר בתחום התמחות מובחן ומורכב המצריך התעמקות, ידע ומומחיות שרק אלה העוסקים בתחום מכירים ויודעים.

מספר מגמות מהותיות מובילות לצורך להקים ערכה ייעודית לתחום המסים. ראשית, בעשור האחרון מספר הולך וגדל של מחלוקות מס מוצאות את דרכן לבתי המשפט, במקום להסתיים בהסכמות בשלב השומה. ניתן לנתח את הסיבות לנטייה זו, אך לכך דרושה רשימה נפרדת; בכל מקרה, לא ניתן להתעלם מקיומה.

שנית, בהתאם לעלייה במספר התיקים, חל גידול בכוח-האדם בפרקליטויות הפיסקליות, אך החשוב לענייננו - חלה גם עלייה במספר השופטים בערכאות המחוזיות העוסקים במסים, בשל הצורך לטפל ולהכריע בתיקים הרבים שהתווספו. תגבור כמות השופטים, איננו רק כמותי. רובם של שופטים אלה שמונו בעשור האחרון, ובמיוחד ב-3 השנים האחרונות, הם בעלי מומחיות ממשית בתחום המסים. הם הגיעו הן מהפרקליטויות המחוזיות, מרשות המסים וגם מהפרקטיקה הפרטית.

מגמה נוספת שניתן להצביע עליה היא "איכות" הפסיקה והתיקים הנדונים בתחומי המס. לאורך השנים האחרונות ניתן לראות כי עיקר הדיונים עוסקים בשאלות משפטיות עקרוניות בעלות משקל וערך ופחות בהכרעות עובדתיות טכניות. כמו כן, במספר לא מועט של תיקים, המדובר בסכומים גבוהים (מאוד) ולהכרעת השופט השפעות רוחב גדולות מעבר לתיקים עצמם.

אם התקשורת משקפת, ולו במידת מה, את העניין והאינטרס הציבורי, הרי שבשנים עלה העניין בציבור בנושא המסים באופן משמעותי, עד שבשנים האחרונות אף נוסף תפקיד חדש במערכות העיתונים הכלכליים: "כתב מסים" - לא פעם עורך דין או משפטן אשר צבר ידע גם בתחום זה. ואכן, לא בכדי זוכה הנושא לחשיפה כה מוגברת בתקשורת. האיזון בין השוויון בנטל מחד לבין הזכות לקניין מאידך - מעסיק רבות את הציבור והתקשורת.

כדוגמה לפסיקה בענייני מסים שעוררה הד תקשורתי (ואף מחלוקת), ניתן לציין את פסק הדין, המוצדק לטעמי, של בית המשפט העליון בעניינו של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון. כזכור, הירשזון, הורשע בגניבת כספים אשר מאוחר יותר החזירם. כעיקרון, גם כספים גנובים הם הכנסה החייבת במס. ואולם, בהליך מול רשות המסים טען הירשזון, באמצעות הח"מ, כי אין לראות בכספים (שהושבו) כהכנסה חייבת, ואם רואים בהם ככזאת יש לאפשר לנכות את המס שנגבה בגינם כהוצאה, או לקזזם כהפסד (גם אם הושבו מאוחר יותר).

טענתו המהפכנית של הירשזון התקבלה, אך לצערנו, בפרקליטות סירבו לקבלה והגישו בקשה לדיון חוזר. תהא אשר תהא הסיבה להגשת הבקשה, עצם העובדה שהמדינה בחרה להגיש בקשה לדיון חוזר, מלמדת כי אפילו לזרוע מזרועות המדינה, התעורר קושי לקבל פסיקה שנתן בית המשפט העליון שלה.

מכל האמור ניתן להסיק כי הגיעה העת לייחד את שופטי המסים בערכאות הדיוניות אך ורק לענייני מסים ולהקים בית משפט למסים, או לכל הפחות לספח את שופטי המיסוי לבית המשפט הכלכלי.

בנוסף, לאור הגידול במספר התיקים, במורכבותם ובהשפעות הרוחב הטמונות בהכרעות השופטים, ראוי כי במסגרת סבב המינויים הנוכחי לבית המשפט העליון ימונה גם שופט בעל מומחיות במסים, בין שיבוא מכס השיפוט ובין מן הפרקטיקה הציבורית, או אף מן הפרטית או מן האקדמיה - כפי שמונו לפני מספר שנים השופטים העליונים יורם דנציגר, חנן מלצר ודפנה ברק-ארז.

■ עו"ד שרון הוא שותף-מנהל במשרד זיו שרון ושות', לשעבר יו"ר פורום המסים בלשכת עורכי הדין.