רוב הציבור לא מצליח כיום לקבל מענה הולם ממערך התחבורה הציבורית הקיים בישראל ונאלץ, בעיקר משיקולי יעילות, נוחות וזמן, להגיע ממקום למקום ברכב פרטי. על זאת יעידו הכבישים הצפופים, העמוסים, הפקוקים ומרובי התאונות, בהם אולי אתם "מבלים" כרגע (לצד הנהג), או סביר להניח ש"ביליתם" בהם לאחרונה בדרך לעבודה, לבתי הספר והחוגים, לקניות בסופר, לביקור משפחתי או אצל חברים, או כשיצאתם לטיול. עם הרגשת התקיעות בפקקים עוד אפשר להתמודד בעזרת קורטוב של סבלנות ומוזיקה טובה, אבל עם כמה שזה עולה ועוד עלול לסכן את העתיד הכלכלי שלנו - לא.
נראה כי כולנו חייבים לחשב מסלול מחדש ולהפחית את ההתחייבויות שנטלנו על עצמנו בתחום התחבורה, לפני שהגלגל המנופח מדי הזה מתפוצץ לכולנו בפרצוף. נתונים של בנק ישראל לחודש יוני, שפורסמו באוקטובר, מצביעים על כך ששוק האשראי לרכישת כלי רכב ממשיך להתנפח, והבור הזה כבר מסתכם בסכום שיא של כ-9.2 מיליארד שקל, וזה עוד בלי נתוני האשראי הבנקאי לענף הליסינג וההשכרה, הנפקות חוב של חברות הרכב הציבוריות או אשראי הניתן לספקים, שעל-פי ההערכות היקפו מסתכם לפחות בעוד כ-12 מיליארד שקל.
התמונה הגדולה שמצטיירת מנתונים אלה ואחרים היא בעייתית, בלשון המעטה, כאשר שוק האשראי המיועד לענף הרכב כמעט שילש את עצמו ב-5 השנים האחרונות, וכאשר מדי חודש נוטלים הישראלים אשראי נוסף בסך של קרוב ל-100 מיליון שקל לצורך רכישות כלי רכב, שמספרם על הכבישים הוכפל בעשור האחרון.
כשהנכס הנרכש באשראי אינו משמש לייצור, וכשערכו נשחק בצורה אגרסיבית מדי שנה - כולנו חייבים להבין שאשראי בהיקף עצום שכזה עלול להפוך לבעיה רצינית ברגע שהציבור יתקשה לעמוד בהתחייבויותיו, עליהן חתם כל-כך בקלות בשנים האחרונות.
ניתן להבין את הרציונל שעומד מאחורי ההתנפלות של הצרכן הישראלי על שוק הרכב - סיבה מרכזית אחת היא שהחזקת אוטו הפכה כמעט להכרח קיומי למשפחות רבות ברחבי המדינה, על רקע הכשלים הקשים המאפיינים את ההתנהלות באמצעות תחבורה הציבורית. תשאלו את אנשי הפריפריה שעל-מנת להגיע לעבודה באוטובוס יבזבזו זמן כפול לעומת נסיעה לשם במכונית. סיבה מרכזית שנייה היא כמובן הריבית הנמוכה, שמאפשרת לציבור הרחב לרכוש כלי רכב בתנאי מימון נוחים וזולים, שכמעט אינם מפוקחים.
לשתי הסיבות האלה יש להוסיף גם את יחס הממשלה לנושא, למעשה הממשלה לא רק שאינה מנסה למנוע את התנפחות הבועה על גלגלים שתפחה לממדים מפחידים, אלא מעודדת אותה מתוך דאגה לאינטרסים שלה - הרי מדובר בשוק שהפעילות בו מזרימה לכיסה של הממשלה כל שנה מיליארדי שקלים ממסים, אגרות, מכסים וקנסות שאותם ניתן לפגוש מהרגע בו החלטתם לרכוש רכב ועד שהחלטתם למכור אותו - על קניית המכונית, על העברת הבעלות, על הטסט, על הביטוח, על הדלק, על הטיפולים במוסך, על הקנסות, על החניות ועוד, שרובים יקרים בישראל בהרבה לעומת העלויות המקובלות בחו"ל.
אל תתבלבלו לרגע - הכספים האדירים שנגבים מהציבור בגין סעיפי התחבורה השונים הם אלה שעוזרים מאוד לממשלה להציג בפני העולם צמיחה מרשימה ועוזרים לה להפחית את חובותיה שלה.
משהבנו שהאינטרס של המדינה לא רק שאינו חופף, אלא במידה רבה מנוגד לטובתו הכלכלית ארוכת-הטווח של האזרח, כדאי שיאמר בפה מלא - משקי-בית מתוכננים ושקולים אשר מודעים למצבם הפיננסי הכולל (גם לנכסים וההכנסות וגם להתחייבויות השונות) בזמן הנוכחי וגם בראייה עתידית - חייבים להיזהר מאוד מהבועה על הגלגלים שהתפתחה בישראל ולהגן על עצמם מפני מינוף מוגזם שמקורו באשראי לרכישת מכוניות חדשות או ישנות, מינוף שבדרך-כלל מסתכם בעשרות ואף מאות אלפי שקלים ועלול לסבך אותם בהמשך הדרך.
עד שהמצב ישתפר, על-מנת לחתוך בעלויות וגם להגיע למחוז חפצכם, אולי כדאי לותר על המכונית הפרטית ולעבור לרכוב יותר על אופניים בסביבה הקרובה, או להצטרף לנסיעות משותפות (קארפול) בדרך לעבודה. נסיעה טובה.
■ הכותב הוא מנכ"ל אלומות הון ליין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.