להעלות ישראלים על רכבת ההיי-טק

המריבה הילדותית, המשעשעת משהו, בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון סביב הקרדיט על הפחתת המסים האפשרית בעקבות עסקת מובילאיי האפילה על הנושא המרכזי שראוי היה שיעסקו בו השניים במטרה להפיק לקחים: כיצד קרה שכל כך מעט מסים שולמו למדינת ישראל בעקבות האקזיט הגדול ביותר בכל הזמנים שהתרחש במקומותינו?

חישוב פשטני מלמד שפוטנציאל המיסוי על עסקת ה-15.3 מיליארד דולר, בהנחה של מיסוי בקטגוריה של רווח הון, נע סביב 3.8 מיליארד דולר, אבל הערכות משרד האוצר דיברו על מיליארד דולר שישראל מצפה להרוויח ממיסוי בעלי המניות של מובילאיי. אז איפה הכסף הגדול, אתם שואלים? פשוט מאוד, הוא הלך למשקיעים מעבר לים. שם הם ישלמו את מיסיהם - כל משקיע בהתאם לתקנות המס החלות עליו במקום מושבו. ואם התמונה הזאת מטרידה אתכם, חשוב שתזכרו, שיחסית לעסקאות רבות אחרות בהיי-טק הישראלי, זו הייתה עסקה שבה כן הייתה מעורבות משמעותית של משקיעים ישראלים.

שרים בלי כוח פוליטי

לפני כעשר שנים התלוויתי לד"ר אורנה ברי, אז יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון בישראל, וקבוצה קטנה של מנהלי השקעות בהיי-טק לפגישה עם אהוד אולמרט, אז ראש ממשלת ישראל. נושא הפגישה: ניסיון לפענח את הנוסחה שתעודד את הגופים המוסדיים בישראל, המנהלים מיליארדים מכספי החוסכים הישראלים, לחשוף את הציבור הישראלי לפוטנציאל הגלום בחברות סטארט-אפ כמו ווייז, וויקס, טאבולה, אאוטבריין, פייבר ורבות אחרות.

תיארנו לראש ממשלת ישראל את המצב האבסורדי, שבו בכל אקזיט ישראלי משמעותי מרוויחים האנשים הפשוטים החוסכים בקרנות פנסיה אמריקאיות או אירופיות, ועמם מרוויחים גם משקיעים בינלאומיים רבים ומגוונים, אך הציבור הישראלי הרחב כמעט שאיננו שותף אף פעם לרווחים. כי כדי להיות שותף באקזיט, אתה צריך להיות מושקע בדרך כלשהי בחברה שעשתה אקזיט. לא השקעת, לא הרווחת. פשוט מאוד. ולמען ההגינות נציין שאם לא השקעת גם לא נחשפת להפסדים האפשריים בענף המסוכן הזה, שנקרא השקעות בהיי-טק.

אולמרט האזין לנו בקשב, שאל שאלות הבהרה וגילה בקיאות בנושא. הוא גם הביע את תסכולו מהמצב שבו אזרחי ישראל אינם שותפים לרווחים. הם למעשה מפסידים פעמיים: גם אינם מרוויחים ישירות מהשקעות אפשריות בהיי-טק וגם אינם זוכים ליהנות מהמסים שהיו נגבים ממשקיעים ישראלים.

אבל לקראת סיום הפגישה, הוא גם הסביר לנו - התמימים והלא מנוסים ברזי הפוליטיקה הישראלית - את "עובדות החיים": כדי להתיר את ה"פלונטר" סביב השקעות המוסדיים בהיי-טק הישראלי, צריך לקום השר שיש לו כוח פוליטי ומוטיבציה להוביל שינוי. וזו, כך אולמרט לפני עשר שנים, בעיה קשה. כי מיהו השר שיוביל מהלך להגברת הרווחים של בעלי הון ולהשקעות נוספות בבועת ההיי-טק החמימה, כשהרבה יותר "נכון" ופופולרי להשקיע בהגנה על זכויות עובדים במפעלים קורסים או להוביל רפורמה שמתפרשת כהטבה ישירה ומיידית לכלל האוכלוסייה.

כאמור, עבר עשור מאז הפגישה ההיא והמצב לא השתנה. ההיי-טק הישראלי סיפק הצלחות יוצאות דופן בהיקפן וברווחים שהן ייצרו, והציבור הישראלי באופן כללי עומד מנגד, לעתים מריע ומפרגן, אבל איננו שותף. הנתונים שמפרסם השבוע IATI, איגוד התעשיות המתקדמות בישראל, מלמדים שבשורה התחתונה, כ-95% מהכספים המוזרמים בשפע להיי-טק הישראלי, מיליארדי דולרים בכל שנה, מגיעים מגורמים פרטיים מעבר לים. לכן גם 95% מהמיסוי ומהרווחים האפשריים יזרמו חזרה אל מחוץ לגבולות המדינה בבוא היום.

אנחנו בעולם של כלכלה חופשית, תאמרו בצדק, ולכן אין שום סיבה להתערבות רגולטורית בנושא. נכון, אבל הנה הסיבה המחייבת התערבות של הרגולטור הישראלי: יש כאן כשל שוק ויש צורך לטפל בו. כי בחינה של השקעות ההיי-טק מחוץ לישראל מלמדת שההיי-טק האמריקאי ממומן ברובו על ידי גופי השקעה אמריקאיים, ההיי-טק האירופי ממומן ברובו על ידי גופי השקעה אירופיים, אבל ההיי-טק הישראלי זוכה למימון מזערי ביותר מגופי השקעה ישראליים. וזהו כשל שוק, שאחרי 25 שנות פעילות של קרנות הון סיכון ישראליות בישראל, הגיע הזמן לטפל בו.

מנתונים שפרסם משרד התקשורת בשנה שעברה עולה שבארבע שנות הרפורמה בתחום הסלולר, המשויכת במידה רבה של צדק לכחלון, חסך הציבור בישראל כ-20 מיליארד שקל. לתשומת לבו של השר: בארבע השנים הללו סיפק ההיי-טק הישראלי אקזיטים בסכום מצטבר של כ-32 מליארד דולר.

בעולם דמיוני, אילו היה כחלון מוביל רפורמה עשר שנים קודם לכן בתחום ההשקעות בהיי-טק הישראלי ומביא למצב שבו 50% מההשקעות בהיי-טק המקומי מגיעות מהשקעות המייצגות את הציבור הישראלי, הרי שהיה מייצר הכנסות של כ-16 מיליארד דולר לציבור הישראלי על פני ארבע השנים הללו ועוד היה מוסיף לכך כ-4 מיליארד דולר במיסוי, היישר לקופת המדינה. או, במילים אחרות, רפורמה כזו הייתה מייצרת עבור הציבור הישראלי רווחים הגדולים פי 4 מרפורמת הסלולר הזכורה לטוב.

ומאחר שהחדשנות והיזמות בישראל לא עוצרות לרגע, אף פעם לא מאוחר מדי להעלות את הציבור הישראלי על רכבת ההיי-טק ולאפשר לו ליהנות מפירות ההצלחה. אין סיבה שהגברת סוזאן סמית' מדרום קליפורניה תרוויח יותר מאשר ריקי כהן מחדרה בפעמים הבאות שבהן יימכרו כאן חברות במיליארדים או שינפיקו את מניותיהן בבורסה כלשהי. האם יימצא הפוליטיקאי הישראלי שירים את הכפפה ובכך גם יזקוף לזכותו את הרווחים הגדולים ביותר שהציבור הישראלי יכול לקוות להם בעתיד הנראה לעין? ימים יגידו. בינתיים, הכסף הזה מפרנס מיליוני חוסכים ומשקיעים מרוצים, כולם מעבר לים.

■ גילוי נאות: הכותב הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל, קרן הון סיכון הפועלת בישראל והייתה בקשר בעבר עם גופים מוסדיים ישראליים. כ-5% מכספי הקרן שייכים לגוף מוסדי ישראלי, כל השאר מגיע מגופי השקעות זרים.