בחינות ההסמכה של לשכת עוה"ד: גם בג"ץ לא עזר לנכשלים

בג"ץ נותן רוח גבית ללשכת עורכי הדין וקובע כי לא נפל דופי באופן שבו נערכה בחינת ההסמכה השנויה במחלוקת בחודש אוקטובר האחרון. בפסק דין שניתן בסוף השבוע דחו שופטי בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, יורם דנציגר וניל הנדל עתירה שהגישו 11 מתמחים שנכשלו בבחינת ההסמכה לעריכת דין באוקטובר, בטענה כי יש לשנות את מתכונת בחינות ההסמכה בכתב לעורכי דין, בהיבטים שונים, לרבות בהתייחס לבחינה הספציפית.

בחינת אוקטובר 2016 נחשבת לבחינת ההסמכה בכתב, הקשה ביותר שנערכה עד היום על-ידי לשכת עורכי הדין. לאחר פרסום תוצאות הבחינה, התברר כי 70% מהסטודנטים שניגשו אליה נכשלו. בהמשך, לאחר שהתקבלו השגות של מתמחים שנכשלו לגבי 4 שאלות, עלה אחוז המעבר הכללי של הבחינה מ-30% ל-43%. כלומר, "רק" 57% מהנבחנים נכשלו, והם ייאלצו לגשת פעם נוספת לבחינת ההסמכה בכתב, כדי להגשים את שאיפתם לעבוד במקצוע.

בהמשך פתחו המתמחים שנכשלו במאבק עיקש נגד לשכת עורכי הדין ונגד ועדת הבחינות של הלשכה, בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון, שמונה לאחרונה לשיפוט בבית המשפט העליון.

חלק מהמתמחים טענו, בין היתר, כי אלרון פעל להקשיח את הבחינה כדי לרצות את לשכת עורכי הדין ואת העומד בראשה, עו"ד אפי נוה, שמבקשים לצמצם את כמות עורכי הדין במשק. לטענת מתמחים אלה, אלרון עשה זאת כדי שנציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים יקדמו את מינויו לעליון.

הלשכה דחתה את הטענות הללו בתוקף, ואמרה כי ועדת הבחינות היא בלתי תלויה ובלתי אמצעית, ובניגוד לחלק מהפרסומים והטענות השונות, לשכת עורכי הדין כלל אינה מעורבת בניסוח השאלות בבחינה.

אין מדיניות לצמצום הכניסה למקצוע

כחלק מהמאבק שניהלו המתמחים, הגישו כמה מהם עתירה לבג"ץ נגד שרת המשפטים איילת שקד ונגד ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין. זאת, בטענה כי העלייה המשמעותית בשיעור הנבחנים שנכשלו בבחינת חורף 2016 נבעה משינוי של מתכונת הבחינה, במטרה לצמצם את האפשרות להצטרף למקצוע עריכת הדין; וכי שינוי זה פסול, משלא ניתנה לגביו הודעה מראש, באופן הפוגע בהסתמכות הסטודנטים למשפטים.

המתמחים, בהם רות מכנס, ציינו כי העתירה הנוכחית נבדלת משתי עתירות קודמות שהוגשו במועדים קודמים, בכך שאחוז הנבחנים שלא עברו את בחינת חורף 2016 (63%) עלה באופן דרמטי.

על בסיס טענות אלה ביקשו המתמחים, באמצעות עו"ד אריה סוכובולסקי, כי ציון הסף למעבר בחינות ההסמכה, יופחת מ-65 ל-60. עוד הם ביקשו מבג"ץ כי ייקבעו שני מועדים נוספים לבחינת ההסמכה בכתב (מעבר לשניים הקיימים) עבור נבחנים חוזרים; כי תמונה ועדה חיצונית לבחינת הניסוח והמבנה של בחינת ההסמכה והליך ההשגות עליה; וסעדים נוספים הנוגעים להכנת ולניהול הבחינות.

עוד ביקשו העותרים לבג"ץ להפסיק את השימוש - כך לפי הטענה - בבחינות ההסמכה ככלי לסגירת שערי המקצוע בפני מצטרפים חדשים. ובפרט לעניין בחינת חורף 2016, העותרים ביקשו כי תינתן לכל הנבחנים תוספת ציון (פקטור).

ועדת הבחינות והמדינה טענו בתגובה כי יש לדחות את עתירת המתמחים. לטענתן, אחוז הנכשלים בבחינת חורף 2016 אינו נובע ממדיניות מכוונת שתכליתה צמצום הכניסה לשערי המקצוע.

עוד הן טענו, בין היתר, כי אופן עריכת בחינת חורף 2016, חיבור השאלות וניסוחן נעשה באותו הליך שבו גובשו בחינות הסמכה קודמות, וגם מטעם זה העתירה לא מעוררת שינוי בנסיבות המצדיק דיון מחדש בטענות שכבר הוכרעו בהליכים קודמים.

השוני בנתוני המעבר לא מצדיק דיון חוזר

עוד נטען מצד המדינה כי הרכב הוועדה ונוהלי עבודתה מבטיחים את האובייקטיביות שלה; כי השיקול היחיד המנחה אותה הוא הרף המקצועי הנדרש במקצוע עריכת הדין; כי בקשתם של העותרים למתן פקטור נעדרת עיגון בדין; וכי בחינה מדוקדקת של תוצאות בחינת חורף 2016 מראה כי זו הייתה סבירה ומידתית.

השופטים קיבלו את עמדת שרת המשפטים וועדת הבחינות. לדברי השופט פוגלמן, "בניגוד לטענת העותרים, שלפיה 63% מהנבחנים במועד זה נכשלו בבחינת ההסמכה, הוועדה המכינה את הבחינות הציגה בפנינו נתונים עדכניים (לאחר שמוצו הליכי ההשגות), שלפיהם 57% מהנבחנים לא עברו את בחינת חורף 2016.

"למרות שנתון זה משקף עלייה בשיעור הנכשלים, ביחס לשנים קודמות (בבחינת קיץ 2016, 46% מהנבחנים לא עברו את הבחינה), אינני סבור כי השוני המסוים בנתוני המעבר בבחינת חורף 2016 מגיע לדרגה של שינוי סיבות מהותי, שיש בו כדי להצדיק קיומו של דיון חוזר במתכונת הבחינה".

יתרה מכך, השופט פוגלמן, שכתב את פסק הדין, ציין בנוסף כי מקובלת עליו טענת הוועדה שלפיה תוצאות הבחינה צריכות להיבחן בראי התפלגות הנבחנים, הן לפי מוסד הלימודים, הן לפי מספר הפעמים שניגש הנבחן לבחינה. זאת, שכן "יש בחתכים אלה כדי ללמד בצורה מהימנה יותר על חריגות משמעותיות, ככל שהיו, בתוצאות הבחינה".

השופט הוסיף כי "נתונים אלה מלמדים, למשל, כי מקבוצת הנבחנים בפעם הראשונה בבחינת חורף 2016, נכשלו 44% מהנבחנים בלבד. בנוסף, בהשוואה לבחינות קודמות, בבחינת חורף 2016, שיעור הניגשים לבחינה בפעם השנייה ומעלה, עמד על כ-43% מכלל הנבחנים (כדי לסבר את האוזן, מדובר בכמות כמעט כפולה לעומת בחינת קיץ 2016, שבה שיעור הנבחנים שניגש לבחינה בפעם השנייה ומעלה היה כ-26%)".

פוגלמן לא היסס גם להיכנס בנימוקיו להבדל הבולט בהצלחה, בין מתמחים שניגשו לבחינת ההסמכה לאחר שסיימו לימודי משפטים באחת מהאוניברסיטאות - לבין מתמחים שלמדו באחת מהמכללות למשפטים. לדברי השופט, בחינת תוצאות הנבחנים שלמדו באוניברסיטאות איננה תומכת בטענות העותרים בנוגע לשינוי דרמטי בתוצאות הבחינה.

עוד כתב פוגלמן בפסק הדין: "כעולה מהנתונים שהציגה הוועדה, אמנם הייתה ירידה מסוימת בשיעור המעבר של בחינת חורף 2016, בקרב בוגרי האוניברסיטאות, אלא שאחוזי המעבר בקרב בוגרי האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בר-אילן, נותרו גבוהים ועמדו על כ-80% בממוצע (לעומת שיעור מעבר ממוצע של כ-90% בקרב בוגרי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל-אביב בבחינה הקודמת, בקיץ 2016)".

לדברי פוגלמן, משכך, "גם בחינת רכיב זה בתוצאות הבחינות האחרונות, המצביע על ירידה ב-10% בלבד בשיעור העוברים את בחינת ההסמכה מקרב מתמחים שלמדו באוניברסיטאות אלה בבחינת חורף 2016, מביאה למסקנה כי אין מדובר בשינוי נסיבות מהותי התומך בבירור מחדש של טענות העותרים".

חרף דחיית טענות העותרים, שופטי בית המשפט העליון העירו באחרית פסק דינם כי הם אינם מתעלמים מהקשיים שעליהם מצביעים המתמחים העותרים, בקשר למתכונת בחינות ההסמכה. השופטים ציינו כי נושא זה מצוי לפתחו של משרד המשפטים, שכבר הודיע על רפורמה בבחינות לשכת עורכי הדין שאמורה להיכנס לתוקף בחודש נובמבר הקרוב.

לסיום, לאור תוצאת פסק הדין, ובהתחשב בכך שעתירת המתמחים חזרה והעלתה סוגיות שכבר הוכרעו בעתירות לבג"ץ, שהוגשו בעקבות בחינות של שנים קודמות, נקבע כי העותרים ישלמו לכל אחת משתי המשיבות 3,500 שקל.

הערכות: הבחינה החדשה - קשה יותר ותבלום את הצפת המקצוע

בעקבות רפורמה בחוק לשכת עורכי הדין, שבמסגרתה נקבע כי לבחינת ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין יתווסף דין מהותי, בנוסף לדין הפרוצדורלי הקיים, מינתה שרת המשפטים, איילת שקד, צוות ייעוץ לגיבוש מתכונת חדשה לבחינה.

הצוות גיבש שורת המלצות לשינוי מתכונת הבחינה, שמטרתן לטייב את הליך הבחינות ולוודא כי המתמחים הניגשים לבחינה אכן ישלטו בדין המהותי, לצד הדין הפרוצדורלי. זאת, כדי להבטיח שלמקצוע עריכת הדין יוסמכו בעלי הכישורים המתאימים לשמש כעורכי דין.

מסקנות הצוות הוגשו בנובמבר האחרון, והן אמורות להיות מיושמות החל מהבחינה שתיערך השנה, בחודש אוקטובר/נובמבר 2017 (מועד החורף). לפי ההצעה, מתכונת הבחינה בכתב תשונה באופן יסודי.

כיום, מדובר בבחינה רב-ברירתית (שאלות "אמריקאיות"), שנחלקת ל-5 פרקים, כאשר בכל פרק יש כ-20 שאלות על הדין הפרוצדורלי. בסך-הכול יש בבחינה כ-100 שאלות, שכל אחת מהן שווה נקודה אחת.

הבחינה החדשה, שתונהג החל מחורף 2017, תורכב מ-3 חלקים: הראשון, דין פרוצדורלי - שמשקלו יהיה בין 30% ל-40% מהבחינה; השני, דין מהותי (שאלות על מקרים "קייסים" משפטיים בתחומי משפט שונים), שמשקלו יהיה 30%-40%. החלק השלישי של הבחינה יכלול מטלות כתיבה וניסוח משפטי, שמשקלן יהיה 20%-25%.

לפי ההצעה, לכל חלק מהבחינה יוקדש פרק זמן נפרד, והיא תיערך בסך-הכול כ-6 שעות, עם הפסקות בין החלקים. לפי ההערכות, מתכונת הבחינה החדשה תהיה קשה יותר מהבחינות הקיימות, והיא תגביר את הסינון לקבלה למקצוע, ותסייע, ולו במשהו, במאבק בהצפת המקצוע.