מהלך דרמטי נרשם היום (ה') שמסמל יותר מכל את גבולות הכוח שיש גם לגוף דומיננטי כמו בנק מרכזי - הכניעה של הבנק המרכזי של צ'כיה במלחמת המטבעות. הבנק המרכזי של צ'כיה הודיע שיפסיק לרכוש מט"ח כדי לווסת את שערי החליפין של הקורונה מול האירו והדולר. צ'כיה "סובלת" מתהליך דומה לישראל בו המטבע המקומי מתחזק ביחס לדולר ולאירו וכתוצאה מכך הבנק המרכזי רוכש מט"ח כדי להחליש אותו, הפעילות הלא אפקטיבית הזו קוראת לספקולנטים שעושים פעם אחר פעם "סיבובים" על הבנק המרכזי ולא רק שגורמים לכך שהפעולה הופכת להיות לא אפקטיבית אלא אף גורמת לנזקים לכלכלה המקומית.
בסך הכל נאלץ הבנק המרכזי של צ'כיה להתמודד עם זרימה של 65 מיליארד דולר שמוגדר ספקולטיבי והוא תוצר של מטבע מקומי (קורונה) חזק ומדיניות תקרת שער חליפין שגבולה התחתון נקבע בשער של 27 קורונות לאירו מצב שקורא לספקולנטים ומעמיד את הבנק המרכזי של צ'כיה במצב בלתי אפשרי של זרימת אירו ודולרים בכמויות גדולות שהביאו אותו למצב שהוא כבר לא יכול לספוג את הכמויות האלה.
לאחר ביטול שער החליפין הקבוע התחזקה הקורונה הצ'כית ב-1.5%.
כאמור, בנק ישראל נוקט בשיטה של רכישת דולרים כדי לבלום את התחזקות השקל ויתרות המט"ח של ישראל עומדות כיום ברמה של כ-110 מיליארד דולר. הגורם המרכזי להתחזקות השקל מול הדולר הוא העודף המאזן המסחרי של ישראל שמשמעותו היא, שהכלכלה הישראלית מייצאת יותר ממה שהיא מייבאת וזה יוצר עודף היצע של דולרים בישראל. בנק ישראל שחושש מפני פגיעה ברווחיות היצואנים שתביא לפגיעה בשוק העבודה מנסה לסייע להם באמצעות וויסות שערי החליפין של השקל מול הדולר ואף מול האירו.
אולם הדינמיקה הזו קוראת גם לפעילות ספקולטיבית כשבפועל מה שקורה בכל פעם שהספקולנטים מזהים את בנק ישראל נכנס לשוק הם מוכרים דולרים במחירים גבוהים, לאחר תקופה הם נותנים לדולר להיחלש בגלל זרימת הדולרים ה"טבעית" וחוזר חלילה, מה שהופך את פעולת רכישת הדולרים על ידי בנק ישראל לבעייתית משום שכמעט ואינה משיגה את מטרתה. ניתן רק לחכות ולראות ידו של מי תהה על העליונה של המדפסת של בנק ישראל או של עתודות הדולרים הבלתי נדלות של הבנקים הזרים - הכסף הגדול באמת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.