הפרקליטות לא תערער: אולמרט ישתחרר מהכלא ביום ראשון

(עדכון) - רה"מ לשעבר יושב בכלא כבר שנה ו-4 חודשים בגין עבירות שחיתות ■ פרקליט המדינה: במכלול נסיבות העניין אין מקום לעתור נגד החלטת ועדת השחרורים

אהוד אולמרט / צילום: גיל יוחנן
אהוד אולמרט / צילום: גיל יוחנן

אהוד אולמרט בדרך לחופשי: היום שלו חיכו, ציפו וייחלו ראש הממשלה לשעבר, בני משפחתו, עורכי דינו ומקורביו הרבים במשך כשנה ו-4 חודשים, הגיע. ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר, בראשות השופטת רחל גרינברג, הודיעה היום (ה') כי היא מקבלת את בקשתו של אולמרט לניכוי שליש ושחרור מוקדם ממאסרו, אותו הוא מרצה מ-15 בפברואר 2016 בגין הרשעותיו בשחיתות.

הוועדה דחתה את טענת הפרקליטות כי יש לדחות את בקשת אולמרט לשחרור מוקדם בשל התנהגותו בפרשיית הוצאת דפי ספרו הכוללים מידע סודי מהכלא ב-17 במאי. הוועדה כתבה כי "למעט עבירת המשמעת בהוצאת המסמכים מ-17 במאי, התנהגותו של אולמרט הייתה ללא דופי".

בשעות הערב הודיעה הפרקליטות כי לא תערער על החלטת ועדת השחרורים. מהפרקליטות נמסר כי "בדיון בלשכת היועץ המשפטי הממשלה הערב, בהשתתפות פרקליט המדינה וצמרת הפרקליטות, נלמדה ביסודיות החלטת ועדת השחרורים בעניינו של אהוד אולמרט. פרקליט המדינה המליץ כי במכלול נסיבות העניין אין מקום לעתור לבית המשפט המחוזי נגד החלטת ועדת השחרורים. היועץ המשפטי לממשלה אימץ את ההמלצה, ובהתאם הוחלט שלא להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי".

המשמעות היא שאולמרט ישתחרר מהכלא כבר ביום ראשון הקרוב. 

אולמרט החל לרצות 27 חודשי מאסר ב-15 בפברואר 2016 בגין הרשעותיו בשוחד, מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה ושיבוש מהלכי משפט, בפרשות הולילנד, טלנסקי ושיבוש מהלכי משפט. לאחר שאיבד את התקווה להשתחרר מכלא בזכות חנינה מהנשיא, הגיש אולמרט לוועדת השחרורים את הבקשה לניכוי שליש מתקופת מאסרו.

בשלבים הראשונים נראה היה כי דרכו של אולמרט אל מחוץ לכלא לאחר שני שליש מתקופת המאסר שנגזרה עליו, סלולה. ואולם, ב-17 במאי, לפני שהוועדה הספיקה לדון בבקשה, נתפס חנינא ברנדיס, אחד מעורכי דינו של אולמרט, ביציאה מביקור אצל אולמרט בכלא מעשיהו עם מסמכים שנתן לו אולמרט ואשר נחשדו כסודיים. המדובר במסמכים שאולמרט עשה בהם שימוש במסגרת כתיבת האוטוביוגרפיה שלו, שעליה הוא עמל בחודשים האחרונים. ימים ספורים לפני הדיון בוועדת השחרורים, פרקליט המדינה שי ניצן, על דעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פנה למשטרה בבקשה לקיים בדיקה בחשד לביצוע עבירה פלילית על-ידי אולמרט במהלך שהותו בכלא.

החשד שנבדק הוא כי אולמרט העביר פרק מתוך ספר שהוא כותב לגורמים בלתי מורשים שונים, מחוץ לכלא, בניגוד להוראות חוק העונשין ולאזהרות שניתנו לו בעבר. במסגרת הבדיקה בעניין זה, ביקשה המשטרה מבית משפט צו שיאפשר לה לתפוס במשרדי הוצאת הספרים של "ידיעות אחרונות" חומר הנוגע לספרו של אולמרט. ואכן, המשטרה ערכה חיפוש בהוצאת הספרים ותפסה חומרי מחשב המכילים את פרקי הספר. האירוע עורר ביקורת ציבורית נוקבת על התנהלות המשטרה.

במקביל לחיפוש, הגישה המדינה בקשה לדחות את מועד הדיון בוועדת השחרורים, בטענה כי הדיון בשחרור צריך להתקיים במידת האפשר לאחר שייאספו נתונים נוספים באשר לפרשת הדלפת המסמכים. ואולם, ביום חמישי האחרון דחתה ועדת השחרורים את בקשת הדחייה של הפרקליטות.

יו"רית ועדת השחרורים, השופטת רחל גרינברג, כתבה בהחלטתה כי "חקירת משטרה נגד האסיר, אין בה כדי לעכב דיון בפני ועדת שחרורים בבקשתו לשחרור על-תנאי". לדבריה, "למיטב הבנתי, אין בדיון בבקשת השחרור כדי לפגוע בדרך כלשהי בחקירת המשטרה". השופטת ציינה בנוסף כי "החשד המדובר הועלה נגד אולמרט כבר לפני חודש ימים".

בדיון בוועדה שנערך בשבוע שעבר הביעה הפרקליטות את התנגדותה לשחרור. בין היתר טענה הפרקליטות כי חשיפת החומר הסודי על-ידי אולמרט עלולה להביא לנזק חמור. הפרקליטות הוסיפה וטענה כי "לא מדובר בהפרת משמעת גרידא אלא שיש לראות את התנהגות אולמרט בעניין דפי הספר כנגועה בדפוס המירמה המאפיין את המעשים בגינם אולמרט נדון למאסר".

אולמרט מצדו דיבר בהתרגשות רבה על המחיר ששילם וששילמה משפחתו, וביקש את רחמי הוועדה. אולמרט פנה לנציגי הפרקליטות, שלל את הנטען נגדו והטיח בהם: "הפכתם אותי לבוגד".

בהחלטתה היום כתבה הוועדה כי עיקר המחלוקת בין הצדדים בסוגיית המסמכים היא בשאלת ההוראות שקיבל אולמרט מגורמי שב"ס/מודיעין בעניין הספר. הוועדה ציינה כי אין חולק שכתיבת הספר האוטוביוגרפי עליו עמל אולמרט הסתיימה לפני מספר חודשים, וכי במרוצת חודשי המאסר מסר אולמרט את הדפים הכתובים בכתב-ידו לעו"ד אלי זהר, שהעביר את החומר להוצאת "ידיעות ספרים" ומשם לצנזורה. לדברי הוועדה, "כך עברו דפי הספר במשך חודשים מן הכלא וחזרה באופן גלוי ולעיני הסוהרים. ההיגיון והשכל הישר מחייבים כי התנהלות זו הייתה על דעת מפקדת האגף ומפקד הכלא ומן הסתם בידיעת גורמי אכיפת ביטחון המידע".

הוועדה קיבלה את טענת הפרקליטות כי אולמרט הפר הוראה מפורשת שניתנה לו ב-17 במאי על-ידי אנשי כלא מעשיהו, בכך שבאותו היום ניסה להעביר באמצעות עו"ד ברנדיס אל מחוץ לכלא דפים מספר מהספר, ובהם נושאים רגישים בעלי סיווג "סודי ביותר". הפרק האמור עוסק באירוע ביטחוני שדובר בו במקורות זרים ושהתרחש בתקופת אולמרט כראש ממשלה ואשר הצנזורה אסרה פרסום אודותיו.

"מהחומר אליו נחשפנו עולה כי הקובץ שנתפס מידי עו"ד ברנדיס ביציאה מהכלא מהווה חומר סודי ביותר, ויש לייחס לכך חומרה", כתבה הוועדה. "יחד עם זאת, יש לזכור כי אותו חומר הוצא בעבר מהכלא וחזר אליו, מבלי שרשויות הכלא מנעו זאת".

בסיכומו של דבר, הוועדה הכריעה כי "למעט עבירת המשמעת בהוצאת המסמכים מה-17 במאי (שהובילה לבדיקת הפרקליטות. ח',מ'), התנהגותו של אולמרט הייתה ללא דופי, למעט התבטאות אחת לא נאותה כלפי סוהר, שעליה הוא נענש בזמנו".

הוועדה הפנתה לחוות-הדעת החיוביות על אולמרט, ציינה כי הוא עבר הליך שיקום משמעותי בכלא, וכתבה בנוסף כי "לאסיר אין עבר פלילי, עבירות המירמה והשוחד בהן הורשע נעברו לפני למעלה מעשור ושתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט ב2011. עם כל החומרה שיש לייחס למכלול העבירות, יש לראותן כמקשה אחת, במובן זה שבתקופה מסוימת בחייו הציבוריים רבי-המעש של אולמרט דבקה בו מידת השחיתות, והוא נענש על מעשיו ושילם מחיר אישי כבד".

לדברי הוועדה, "כמו במקרים רבים אחרים בהם מדובר בעברייני צווארון לבן בעלי עבר פלילי נקי המקצים מאסר ראשון בחייהם בגיל מבוגר, גם בעניינו של אולמרט יש להניח כי עצם המאסר מהווה גורם מרתיע שלא לחזור על טעויות העבר".

לסיכום כתבה הוועדה כי "יש לראות את הפרת המשמעת מצד אולמרט על רצף כל תקופת שהותו בכלא, שהייתה נאותה מבחינת התנהגותו ואף למעלה מכך, ואנו מחליטים לקבל את בקשתו לשחרור".

רקע: כל פרשות אולמרט

הדרך הפתלתלה, הסבוכה, לעתים המשונה, שעשה אהוד אולמרט מהעמידה בצמרת מדינת ישראל בימים של מלחמה ושלום, ועד היום שבו הוא נאלץ כאחרון האסירים בבית הכלא להתחנן להתחשבות ולשחרור בפני ועדה של שופטת ופסיכולוגים, נמשכה כ-9 שנים.

היא התחילה פחות או יותר במאי 2008, אז הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה אולמרט בחשד כי קיבל כספים במעטפות מאיש עסקים יהודי-אמריקאי בשם מוריס טלנסקי, בתמורה לסיוע של אולמרט לטלנסקי.

בספטמבר 2008, מעט יותר משנתיים אחרי שהוביל את המדינה במלחמת לבנון השנייה השנויה במחלוקת, התפטר אולמרט מראשות הממשלה בשל חקירת פרשת טלנסקי. בהמשך הוא הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בגין 3 פרשיות שחיתות שחברו להן למשפט אחד: פרשת טלנסקי; פרשת ראשונטורס, שבה הואשם אולמרט כי ביקש מימונים כפולים של נסיעות לחו"ל; ובפרשת מרכז ההשקעות, שבה הואשם כי קידם אינטרסים של חברות שייצג חברו ושותפו לשעבר, עו"ד אורי מסר.

בעיצומו של המשפט בירושלים, ב-15 באפריל 2010, נחשפה פרשת הולילנד, שבמסגרתה עלו חשדות כי אולמרט קיבל כספים מיזמי נדל"ן בתמורה לקידום האינטרסים שלהם בעת שהיה שר התעשייה וראש עיריית ירושלים.

ביולי 2012 זיכה המחוזי בירושלים את אולמרט מהאישומים נגדו בפרשת טלנסקי ובפרשת ראשונטורס והרשיע את אולמרט באישום החמור פחות של הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות.

במארס 2014 הרשיע שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, את אולמרט בשני אישומים של קבלת שוחד בהיקף של יותר מחצי מיליון שקל (560 אלף שקל) משמואל דכנר במשפט פרשת הולילנד. רוזן גזר על אולמרט עונש כבד של 6 שנות מאסר, אך אולמרט ערער לבית המשפט העליון.

במארס 2015, לאחר שמזכירתו ומי שהייתה אשת סודו של אולמרט, שולה זקן, הפנתה לאולמרט גב, חתמה על הסכם עדת מדינה והביאה לפרקליטות ראיות חדשות נגד אולמרט - הורשע אולמרט בסיבוב השני על-ידי המחוזי בירושלים במירמה והפרת אמונים וקבלת דבר במירמה בפרשת טלנסקי (מעטפות הכסף) ונשלח ל-8 חודשי מאסר.

בית המשפט קבע כי בין השנים 2005-2003, עת כיהן אולמרט כשר התמ"ת, הוא קיבל לידו מטלנסקי כספים בסדרי גודל משמעותיים. חלק ניכר מהסכום, כ-154 אלף דולר, הוחזק עבור אולמרט בנאמנות על-ידי חברו, עו"ד מסר, בקופה סודית. בסך-הכול החזיק אולמרט בקופה הסודית למעלה מ-300 אלף דולר. כספי הקופה נמסרו למסר על-ידי זקן, שניהלה עבור אולמרט מעקב ורישום אחר ההפקדות והמשיכות בקופה.

בדצמבר 2015 התקבל ערעורו של אולמרט על פסק הדין במשפט פרשת הולילנד, באופן חלקי. בעוד שהרשעתו של אולמרט בלקיחת שוחד בסך 60 אלף שקל נותרה על כנה, זיכה בית המשפט העליון את אולמרט מהאישום כי קיבל חצי מיליון שקל כשוחד באמצעות כספים שהועברו מדכנר לאחיו, יוסי אולמרט.

בעקבות הזיכוי החלקי, הופחת עונשו של אולמרט בגין הרשעתו במשפט הולילנד ל-18 חודשי מאסר.

בפברואר 2016 אולמרט הורשע במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט במהלך המשפטים שניהלה המדינה נגדו. זאת, בכך שניסה להניא את שולה זקן מלהעיד נגדו. בגין הרשעתו זו הוטל על אולמרט חודש מאסר נוסף.

ב-15 בפברואר 2016 החל אולמרט לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו בכלא מעשיהו. ב-28 בספטמבר 2016 דחה העליון את ערעורו של אולמרט על הרשעתו בפרשת טלנסקי ועל העונש של 8 חודשי מאסר שנגזר עליו בפרשה פה-אחד. שניים מחמשת שופטי העליון שדנו בערעורים, עוזי פוגלמן ויצחק עמית, רצו להרשיע את אולמרט גם בפרשת מימוני הנסיעות הכפולים המכונה פרשת ראשונטורס. ואולם, בסופו של דבר דחה העליון, ברוב דעות של השופטים סלים ג'ובראן, ניל הנדל וצבי זילברטל, את ערעורה של המדינה על זיכויו של אולמרט בפרשת ראשונטורס.

בסופו של יום, פרשת ראשונטורס היא היחידה שבה הועמד אולמרט לדין פלילי ויצא ממנה זכאי ברוב דעות. 

אולמרט
 אולמרט