ורד רמון ריבלין
מי היא אשת השנה של ישראל ב–2017? מי היא האישה שהובילה את המהלך המשמעותי ביותר בישראל השנה? האם זו הפוליטיקאית הכי חזקה, האם זו אשת ההון שעומדת בראש המערכת הפיננסית הגדולה במדינה, או שזו האישה שעומדת בראש מערכת המשפט? הבחירה היא אף פעם לא טריוויאלית, היא מקפלת בתוכה הצהרה על ערכים, משמעות וסדר עדיפויות.
בחרנו כאשת השנה את חוקרת המוח שעשויה לשנות דרמטית את עולם הרפואה של המחר. פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן הצליחה אחרי שנים של מחקר סיזיפי לפצח מנגנון לריפוי מחלות ניווניות של המוח, ובראשן אלצהיימר. זאת, בניגוד לאקסיומות המדעיות המקובלות. פריצת הדרך המדעית שלה מאפשרת עתה להתחיל לפתח תרופות למחלה שנחשבת לאיום הגדול של המאה ה–21. נוכח המשמעויות מרחיקות הלכת של הפיצוח המחקרי חסר התקדים, לא מן הנמנע, שהתגלית המהפכנית של שוורץ עוד תזכה אותה בעתיד בפרס נובל, ואת האנושות בהצלת חיים.
הבחירה באשת השנה נשענת על ערך מרכזי אחד: מצוינות. לאחר שנים ארוכות של התמדה ודבקות ברעיון, שנתקל בעוינות והתנגדות מצד הקולגות בקהילה המדעית, כולנו מתוודעים עתה לממצא המחקרי על המכניזם שעומד מאחורי הההתנוונות המוחית. מנגנון זה עשוי להפוך מחלות שעד עתה לא נמצא להם מרפא - לבנות תיקון ושיקום. נסביר: עם הגיל, מערכת החיסון נחלשת, בין היתר כתוצאה מפעילותם של גורמים מעכבים, המהווים מעין 'ברקסים' המושתים על מערכת החיסון. על פי הגילוי של שוורץ, 'מעכבים' אלה מפריעים ליכולת מערכת החיסון להתמודד עם מחלות מוח ניווניות. היא הוכיחה שהסרה או החלשה שלהם מעוררת את מערכת החיסון לפעול לריפוי המוח במחלת האלצהיימר. תובנה זו עשויה לשנות כל מה שהמדע התבסס עליו בנושא ריפוי מחלות זיקנה. אחרי שנים ארוכות שבהן גישתה המהפכנית הייתה מחוץ למקובל במדע, היא הפכה למוקד מרכזי במחקרים העכשוויים של התחום.
הבחירה שלנו בפרופ' מיכל שוורץ משקפת מסר ביחס למה שבאמת עומד בראש סדר העדיפויות, עבורנו. הארכת תוחלת החיים מביאה עמה תחלואים שהולכים ומעמיקים, שכן, אצל אוכלוסייה הולכת וגדלה הארכת תוחלת החיים הולכת יד ביד עם נסיגה בתפקוד תקין של המוח, גם אם הגוף עמיד יותר. עתה, בעקבות התפנית המחקרית, הסיכוי להתמודד עם אובדן היכולת המוחית נותן תקווה לעשרות ומאות מיליונים בעולם.
הישג מזהיר זה אינו יחידי בשדה המדע בישראל השנה. הדירוג כולל עוד ארבע מדעניות, שהצליחו לחולל פריצות דרך עולמיות ברפואה, לרבות בחקר הסרטן. פרופ' מלכה כהן ערמון הצליחה לגלות מנגנון שמאפשר להשמיד תאים סרטניים מבלי לפגוע בתאים הבריאים. החוקרת, ד"ר עדי סולומון, הצליחה לגלות חומר חדש בעולם. מרגש במיוחד ההישג של חוקרת המוח פרופ' חמוטל סלובין, שמצאה דרך לייצר ראייה מלאכותית עבור עיוורים.
זו שנה עשירית שאנו עוקבים אחר פועלן של חוקרות בכירות, שלא רק מצליחות להציב את ישראל על המפה הבינלאומית, אלא גם מצמיחות תקווה לעתיד טוב יותר. תרומתן ארוכת טווח עבור כולנו, והיא אינה נמדדת רק בהישגים של כאן ועכשיו.
בניית הרשימה
רשימת '50 המשפיעות' היא המוסד הוותיק והמשמעותי שהביא מגזין 'ליידי גלובס' לעולם התקשורת כבר בשנות ה–90, אולם הרשימה הזו כבר אינה מצליחה להכיל את גודש העשייה. מתוך 50 המשפיעות השנה, 24 הינן חדשות בדירוג, ולא נכללו בו אשתקד.
הדבר משקף את העיבוי בשדרת המנהיגות הנשית בתחומים השונים. בעידן הנוכחי מנהלות בכירות הן כבר לא תופעה נדירה. הן הגיעו לשיא, הן מובילות מהלכים משמעותיים, הן מצליחות לעקוף הרבה גברים בדרך, הן שוברות מחסומים. אבל ב–2017 רשימה של 50 משקפת רק את הקצה העליון ביותר של העשייה שמובילות העומדות בראש המערכות הגדולות ביותר במשק, בממשל, במדע ובתרבות.
את בניית הרשימה אנחנו מבססים על מעקב שוטף, יומיומי ומקיף אחר תחומי הכלכלה וההייטק, הממשל והפוליטיקה, הביטחון, המשפט, המדע, התעשייה, הקמעונאות, החברה והתרבות.
במקום השני ברשימת המשפיעות מדורגת שרת המשפטים איילת שקד. לפני שנתיים, זמן קצר לאחר מינויה לשרת המשפטים, היא נבחרה כאשת השנה של 'ליידי גלובס' (2015). היא הצליחה להתברג לעמדה הפוליטית החזקה ביותר והיא מובילה, תוך הפגנת מנהיגות דומיננטית, רפורמה בשדה המשפט. על אף שתפיסת עולמה שנויה במחלוקת, שקד היא מטאור בשמי הפוליטיקה הישראלית. מהנדסת המחשבים שנכנסה לכנסת לפני כארבע שנים כבשה את מעמדה בתוך שנתיים כשרה הבכירה ביותר בממשלה. בהצהרותיה השנויות במחלוקת היא מעוררת בקרב ציבורים מסוימים כעס ותיעוב, אבל בקרב ציבורים אחרים היא מייצרת תקווה. אשת הימין הישראלי, שיוצאת נגד האקטיביזם השיפוטי במערכת המשפט, יודעת להוציא מן הכוח אל הפועל את המדיניות שלה כשהיא משתמשת בחדות פוליטית נדירה. היא מגיעה עם אידיאולוגיות מוצקות והופכת אותן לסדרה של רפורמות שלהן השפעה מרחיקת לכת על המערכות הרבות עליהן היא מופקדת. כך, למשל, הברית שיצרה עם לשכת עורכי הדין אפשרה לה להפוך את הפוליטיקאים בוועדה למינוי שופטים לשחקנים כבדי משקל. בעזרתם היא שינתה את מאזן הכוחות מול בית המשפט העליון. היא הביאה למינוי ארבעה שופטים לעליון, מתוכם שניים דתיים ושלושה שמרנים, ובכך נזקף הישג אדיר למחנה השמרני שהיא מייצגת. בנוסף, מאז נכנסה לתפקיד, הובילה 220 מינויים של שופטים בבית המשפט השלום ובמחוזי מתוך 650 שופטים המכהנים בערכאות השונות, ולכך יש משמעות בהקשר של עיצוב פני מערכת המשפט בכיוון יותר דתי ושמרני. את התוצאה נראה בפסיקות בעתיד.
בעוד כמה שנים לא נופתע אם שקד תהיה מועמדת לראשות הממשלה, אולי אפילו במסגרת מפלגת הליכוד. מבין הנשים בפוליטיקה כיום היא האישה עם הסיכוי האלקטורלי הגדול ביותר, על פי הסקרים. למרות שהיא עומדת בראש מפלגה דתית, העובדה שהיא אדם חילוני מקרבת אותה לציבורים לא דתיים. היא ימנית לאומית, אבל מודרנית ומעודכנת, ביצועיסטית מפוכחת עם יכולת רטורית ואסרטיביות, ובעיקר - לא לוקחת את עצמה ברצינות גדולה מדי.
שתי השרות הדומיננטיות והדעתניות איילת שקד ומירי רגב הן הנשים היחידות בפוליטיקה כיום שממצבות עצמן לקראת התמודדות עתידית על ראשות ממשלה. רגב, הפוליטיקאית הבכירה ביותר בליכוד, עומדת בראש משרד שתקציבו מעל מיליארד שקל בשנה. היא מובילה מהלכים לחלוקה מחדש של תקציבי התרבות תוך הסטתם לפריפריה. היא משפיעה על סדר היום התרבותי באופן דרמטי גם בגלל הנטייה לייצר שערוריות שמקימות עליה את האליטה התרבותית, אך מקרבות אליה באופן אפקטיבי את קהל הבוחרים שלה. לאחרונה היא הודיעה שלא תתמוך במופעי עירום או בתיאטראות שהצגותיהם אינן עולות עם משנתה הפוליטית, וחטפה ביקורת קשה מצד רבים על הנהגת 'טרור תרבותי'.
העשירייה הראשונה בדירוג כוללת דמות בכירה נוספת שעומדת בראש מערכת המשפט. נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שלא באה לעשות מהפכות, אלא לשמור על הקיים. מולה עומדת שרת משפטים מאוד דומיננטית, שיש כוח פוליטי מאחוריה. יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט הוא חבר מפלגתה, כך שהוא מקדם חקיקה שנוחה לה ומייצר לה יתרון. בנוסף, היא שמה על השולחן את הדיון על הפסקת המחויבות לנוהל סניוריטי. למרות ההתנגשויות האידאולוגיות–מקצועיות ביניהן, הקפידה שקד שלא לייצר עימותים פומביים מול נשיאת העליון.
הנהגה כלכלית נשית
בעשירייה הפותחת של הדירוג נכללת גם ההנהגה הכלכלית הבכירה הנשית. בראשה עומדות ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, והמפקחת על הבנקים - ד"ר חדוה בר. דורית סלינגר, הדמות היותר אגרסיבית, שעומדת כעת בראש רשות הפיקוח על הביטוח בשוק ההון, לא מורידה את הרגל מהגז זו שנה רביעית. השנה יש פחות נשים במשרד האוצר. החשבת הכללית מיכל עבאדי פרשה, וגם סלינגר עומדת בראש רשות נפרדת. באוצר עצמו לא נשארה אישה בתפקיד בכיר.
בראש שלושת הבנקים הגדולים עומדות נשים. כך גם בראש החברה האם של בנק הפועלים, אריסון השקעות, עומדות שתי נשים. השנה מצטרפת אירית איזקסון לבנק הבינלאומי בתפקיד היו"ר. לא נעלמת מעינינו העובדה שנשים בראש תורמות להמשכיות רצף מנהיגות נשית. בבנק ישראל מינתה הנגידה שתי נשים לתפקידים הבכירים של הפיקוח על הבנקים והמשנה לנגידה. רקפת רוסק עמינח הפקידה בידיה של תמר יסעור את ניהול החטיבה הדיגיטלית של לאומי, שכוללת את הבנק הדיגיטלי החדש שהושק השנה ומיועד להפוך למקור הצמיחה של הבנק. זהו המהלך הגדול של השנה בבנקאות. רוסק עמינח לא רק אימצה כלים דיגיטליים, היא בונה קטגוריה חדשה. חוץ מלאומי, אף בנק לא עשה זאת.
לאומי סוגר השנה פערים מול בנק הפועלים, למרות שהוא קטן ממנו והרבה פחות יעיל ממנו. הוא רושם רווח של 1.5 מיליארד שקל במחצית 2017. אלה התוצאות החזקות ביותר מאז כניסתה של רוסק עמינח. התשואה להון עומדת על 9.6%, לעומת 9.2% בבנק הפועלים. בעלי המניות חוגגים, אבל אין ציפייה שהציבור יצטרף למחיאות הכפיים. פעם יום פרסום דוחות מהסוג הזה היה סיבה לחגיגה בבנקים, אבל זה העולם הישן, היום זה ממש לא. לעשות תוצאות כספיות יותר טובות זה נחמד, אבל זה לא היעד האמיתי שיקפיץ את המנכ"לית מכיסאה. היעד שלה זה להגיע לסנסציה עם פפר - מאות אלפי לקוחות.
בעולם הבנקאות רמת אי הוודאות וניהול הסיכונים הפכו אינטנסיביים מאי פעם, כי העולם כבר מפסיק להתפתח ליניארית. השינויים מהירים מאוד בגלל הטכנולוגיה, הרשתות החברתיות ודור ה–Y.
רוסק עמינח מביאה גישה חדשנית ונועזת. לאומי תחת הנהגתה מנסה להפוך לחברת טכנולוגיה שעוסקת בפיננסים, ולא להיפך.
אבל המהפכה הטכנולוגית היא רק צד אחד של הסיפור. מערכת הבנקאות היא כיום מערכת מוכה. היא חבולה מתקיפות הציבור, הרגולציה וגם התקשורת. השנאה למערכת היא לא תופעה חדשה, אבל היא מגיעה לשיאים חדשים. מחיקת החוב האדיר של לווה ממונף כמו פישמן, לא תרמה למקדם האהדה כלפי הבנקאים. בעידן הנוכחי יותר ויותר נשים משפיעות ברגולציה ובבנקאות עוברות שיימינג.
גם בתוך האש הציבורית שחטפה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, היא עומדת בחזית באומץ מול השתלחויות הציבור והפוליטיקאים. היא, מצידה, מתעקשת שכולנו צריכים לשמוח שמחקו אשראי של לווים גדולים וממונפים ולא נפל בנק בישראל, כפי שקרה במדינות אחרות.
ד"ר קרנית פלוג מנווטת את בנק ישראל ביד רמה זה ארבע שנים. היא מונעת מתפיסה חברתית, אך זוכה לצד ההערכה גם לביקורות קשות. למרות המאבק הציבורי בנגידה מצד גורמים פוליטיים כמו שר האוצר, משה כחלון, היא לא הסכימה לגלוש מהשיח המקצועי. קשה לקחת אותה לחזיתות של התנגחות אישית. היא לא נגררת לשיח פופוליסטי, אבל זה, בדיעבד, יכול להיתפס גם כחולשה. כשאבי גבאי אמר בראיון טלוויזיוני שעמדתה בעד מתווה הגז נבעה מדיל עם ביבי (אילנה דיין לא התווכחה איתו על האמירה הזו), הנגידה לא ידעה את נפשה. זמן מה אחרי כן, כשפגשה אותו בכנס, היא פנתה אליו בארבע עיניים: 'איך אתה מעז לשקר במצח נחושה?'. היא לא התאמצה לתקוף אותו פומבית על אמירה בוטה מאוד כנגדה.
האם המנהיגות האצילית והמאופקת בעוכריה? זה לבטח מציב אותה בזירה הקשוחה עם ידיים קשורות, כי המציאות קצת יותר מורכבת מניתוחים מקרו כלכליים. אף שהיא מתרחקת מכיפופי ידיים, היא מתעקשת על עמדתה. כשיצאה נגד 'מחיר למשתכן' של שר האוצר - הוא תקף אותה. הציבור תוקף אותה בטוקבקים כשהיא מסבירה שמס ההכנסה בארץ נמוך מדי. מצד שני, צריך לברך על פקידי ציבור שיש להם מצפן, ושאינם נשרכים אחר גל הפופוליזם.
לחדוה בר, שהיא עצמה מינתה, יש סגנון מוחצן ואגרסיבי יותר. מהבחינה הזו היא משלימה את הנגידה ומהווה נכס לבנק ישראל. עם הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית העבירה הכנסת מסר בצורה בוטה: אנו לוקחים את זה לידיים שלנו, לא סומכים על מי שאמון על המערכת. אחרי שניסתה לשכנע ח"כים שלא תהיה ועדה, התייצבה חדוה בר בערוץ 2 והודיעה שהיא מוכנה שתקום ועדה. הבנקאים לא אהבו את זה, הם ראו בכך הודאה באשמתם וחולשה של המפקחת. אירועי השנה הביאו לפיחות במעמדן של הבנקאיות וגם של הרגולטוריות. אין מנצח בסיפור הזה. כולם יצאו מפסידים.
ייצוג חסר לנשים בעסקים
גם השנה נכללות בדירוג ארבע מנהלות בולטות שירשו את הונן: שרי אריסון, עופרה שטראוס, ליאורה עופר ודנה עזריאלי.
עזריאלי מובילה את קבוצת קניוני עזריאלי ומתחרה ישירות בליאורה עופר, בעלת קבוצת קניוני עופר (ובראשם קניון רמת אביב), השותפה גם בבנק מזרחי טפחות. שתיהן מחזיקות כל אחת בבעלות על הקניונים הגדולים בישראל, ולפיכך ממוקמות גבוה בדירוג. גם פה הסטת המאמץ למכירות בדיגיטל מהווה מקור לדילמות וקונפליקטים, עבור מי שהכנסותיהם המסורתיות מבוססות על רצפת מכירות פיזית.
המקום שבו נפקד עדיין מקומן של נשים בכירות הוא בראש הרשתות הקמעונאיות. קשה למצוא מנהלת של רשת מזון גדולה. לעומת זאת, שלוש נשים משפיעות עומדות בראש חברות מזון: עופרה שטראוס, שעומדת בראש קבוצת שטראוס, ענת שון גרוס, שעומדת בראש תשלובת החלב של תנובה, שלראשונה ירדה מנתח שוק של 50% בשוק החלב, וכן ענת גבריאל, מנכ"לית יוניליבר, שעמדה במוקד של משבר גדול אשתקד (פרשת הזיהום בקווי הייצור של דגני הבוקר) והתאמצה השנה לשקם את התדמית. המנכ"לית ששגשגה בפסגה דורדרה מטה במדרון, אשתקד, אבל לא הרימה ידיים ועובדה שהיא עדיין מנהלת את חברת המזון והטואלטיקה. גבריאל ושון גרוס נשארו השנה מחוץ לדירוג.
בעוד שבצמרת תחום הפיננסים יש לנשים ייצוג גבוה, בחברות ציבוריות רגילות אין עדיין מספיק נשים בכירות. בעולם העסקי בולט ייצוג חסר. סטלה הנדלר, המנכ"לית החזקה של בזק - מהנשים הבודדות שהצליחו להתברג לעמדה בכירה מאוד בשוק הטלקומוניקציה, הסתבכה השנה. היא נחקרה לאחרונה באזהרה בחשד לעבירות על חוקי ניירות ערך, זאת במסגרת חקירת עסקת בעלי העניין ב–yes הנמצאת בבעלות מלאה של בזק. המנכ"לית הייתה במעצר בית במשך תשעה ימים במהלך יולי, ולאחר מכן חזרה לשגרת העבודה במשרדי בזק.
הפריצה הנשית בהייטק
במשך שנים קבלנו על העובדה שאין כמעט נשים בכירות בעולם ההייטק. נדירים היו המקרים של נשים שהקימו סטארט–אפ טכנולוגי, למרות חסמי הכניסה הנמוכים לתחום. בשנתיים האחרונות התמונה משתנה. אם בתחילה היה זה זרזיף של מקרים בודדים, הרי שעתה אפשר היה להציג גלריה מרתקת של סטארט–אפים טכנולוגיים שהקימו עשרות נשים. אלו עמדו במרכז הכיסוי התקשורתי שלנו השנה. בעידן של מהפכה טכנולוגית, חברתית ותרבותית, דור חדש של נשים צעירות מתעלות את האנרגיות והמשאבים להקמת סטארט–אפ משלהן. הן סוללות את הדרך להרבה אחרות שרואות בכך אופק חדש לפעילות.
בדירוג נכללת עדי אקהויז, שעשתה אקזיט יפה השנה ומכרה את המיזם שהקימה - רילפייס, טכנולוגיה לזיהוי פנים המתחלפת את השיטה המקובלת של סיסמאות באינטרנט - לענקית הטכנולוגיה אפל תמורת מיליוני דולרים. גם היזמית החרדית חדוה קלינהנדלר, שהקימה חברה המפתחת אפליקציה למנטורינג, מתברגת בדירוג השנה. יזמית נוספת, נורה נוסייר מנסה, שמופיעה בדירוג, היא חלוצה במגזר הערבי. היא ייסדה סטארט–אפ שמפתח טכנולוגיה שמשלבת ננו–סיבים עם אטמים חכמים המתכלים בגוף לשוק תחליפי הרקמות הרכות. יזמית נוספת במגזר הערבי היא עולא בכר סלאמה, שעומדת בראש חברת ביומד.
בנוסף ליזמיות, נשים המשקיעות בסטארט– אפים הופכות גורם משמעותי עצמאי בענף ההון סיכון. הן לא רק שותפות בקרנות ההון סיכון הגדולות, אלא גם מקימות קרנות משל עצמן. כך נכללות בדירוג מיכל גבע, סיון שמרי דהן וענת נשיץ, שייסדו קרנות. עוד דמות חדשה בדירוג: מירב וינרב, שמונתה על ידי קוואלקום העולמית לנהל את ההשקעות שלה בסטארט–אפים ישראליים.
את העסקה המפתיעה בענף התקשורת השנה הובילה אישה. בסופה של סאגה ממושכת הצליחה אלונה בר און לגבור על שורה של מתמודדים ולרכוש את מניותיו של אליעזר פישמן ב'גלובס', יחד עם ענת אגמון, ב–106 מיליון שקל. בר און, בתו של חיים בר און ז"ל, ממייסדי 'גלובס', היא מבעלי חברת הנדל"ן 'בית וגג', ואילו אגמון היא עורכת דין ומייסדת רשת דיאדה. הבעלות מתחלקת בין השתיים בחלקים שווים. מאחר שמגזין 'ליידי גלובס' הוא חלק מקבוצת 'גלובס', נמנענו מלשלב את בר און ואגמון בדירוג המשפיעות של השנה, למרות מקדם החשיבות הגבוה שנזקף למהלך המשמעותי שלהן בשדה המנהיגות הנשית בישראל.