מרוסיה באהבה

ה"ניו-יורק טיימס" פרסם ביום שישי האחרון בעמוד הראשי שלו כתבת תחקיר ארוכה ומפורטת על השיטות בהן נקטו - על פי החשדות - האקרים רוסים בכדי להתערב במהלך הבחירות האחרונות לנשיאות בארצות-הברית, דרך הרשתות החברתיות.

תחת הכותרת "האמריקאים המזויפים שרוסיה יצרה על מנת להשפיע על הבחירות" מתאר המאמר כיצד ממציאים פרופיל אמין למדי של בן אדם שאיננו קיים בעולם האמיתי: לוקחים תמונה ממאגר תמונות כללי, עד כמה שיותר מנותק מההקשר אליו ניתן לשייך את הפרופיל המומצא (ה"טיימס" מביא דוגמה של אדם בדיוני שחי לכאורה בפנסילבניה בעוד שתמונה שלו, בה הוא מופיע כשהוא מחבק את בתו הקטנה, היא בכלל של תושב ברזיל), בונים לו סיפור חיים כלשהו המתאים לתדמית אותה רוצים לשדר ומתחילים להעלות פוסטים, חלקם תמימים לחלוטין וחלקם מגמתיים ומשרתים את המטרה שלשמה הומצא הפרופיל.

אלפי הפרופילים המזויפים האלה קיבלו במהלך מערכת הבחירות לנשיאות בארצות-הברית משימות שונות, שהמכנה המשותף שלהן היה הניסיון לייצר תדמית שלילית למועמדת המפלגה הדמוקרטית, לפקפק באמינותה וליצור אווירה של ספקנות וחשדנות כלפי המפלגה כולה.

דרך הפרופילים המזויפים הודלפו מיילים של המפלגה הדמוקרטית, הופצו הכפשות קשות נגד המועמדת לנשיאות הילרי קלינטון ונעשה שימוש בפרסומות שהכילו תעמולה ממוקדת בעלת אופי מסית ומפלג.

הרוסים גם השתמשו באלפי 'בוטים' - רובוטים מבוססי תוכנה עתירה באינטליגנציה מלאכותית - כדי להפיץ הודעות נגד קלינטון בטוויטר. ההודעות האלו שוכפלו ונשלחו מחדש מיליוני פעמים, כשהן נושאות עימן מסרים ארסיים ומפנות את מקבליהן לאתרים שונים, שהכילו בעצמם ידיעות מגמתיות ומאמרי דעה מסיתים ומגמתיים ביותר.

השפעה מינימלית

להערכת העיתון, הזיופים ביום הבחירות עצמו היו מעטים והשפעתם על תוצאות הבחירות היתה מן הסתם מינימלית, אבל ה"ניו-יורק טיימס" מייחס לזיופי הפרופילים וההודעות שהופצו דרכם הצלחה רבה ביצירת פילוג, חשדות הדדיים ושנאה בצדדים השונים של החברה האמריקאית.

בעקבות ממצאים דומים לאלה שעלו בתחקיר ה"טיימס", ניהלו פייסבוק וטוויטר בדיקות משל עצמן ומחקו ביוזמתן אלפי חשבונות של אזרחים אמריקאיים פיקטיביים, כאלה ששימשו את התוקפים ואת ה'בוטים' שלהם ביצירת אווירה ציבורית קשה ובעלת פוטנציאל של ליבוי יצרים והרס.

פייסבוק מחקה בשנה האחרונה מיליוני חשבונות מזויפים. אבל, לטענת החברה, אין מקום לדאגה אמיתית כי להערכתה רק עשירית האחוז של כלל התוכן שפורסם ברשת החברתית הגדולה בעולם בהקשר של מערכת הבחירות לנשיאות בארצות-הברית הגיעה ממקורות מזויפים. טוויטר פרסמה לאחרונה שהיא מחזקת מאוד את מאמציה לטפל בחשבונות מזויפים אך לא פירטה מעבר לכך, מחשש שהמידע המפורט יעזור לזייפנים להתגבר על מאמציה לחסום אותם.

עד כמה הממצאים האלה, המורים על שימוש שיטתי עוין ברשתות החברתיות לצורך יצירת פילוג ושנאה הדדית בקרב החברה האמריקאית, רלוונטיים לשיח הציבורי במדינת ישראל, המתנהל יותר ויותר על גבי רשתות אלו? מי שטרח לבחון מקרוב את התנהלות הדיונים סביב הנושאים הרגישים השנויים במחלוקת לגיטימית בפני עצמה בקרב חלקים שונים של החברה הישראלית, לא יופתע כלל וכלל מהממצאים המורים על זיופים מגמתיים שמטרתם זריעת שנאה והרס עצמי.

הפרופילים המזויפים קיימים כאן, אצלנו, והם חיים ובועטים בכיעור רב ובזדון מכוון בידי שולחיהם. והם צצים כפטריות אחרי הגשם במיוחד סביב אירועים בעלי פרופיל ציבורי גבוה כמו פיגוע קשה, אירוע מדיני משמעותי המעורר מחלוקת או חדשות בנושא שחיתות של איש ציבור ידוע.

כדוגמה לכך, מספר לא קטן של פעמים התחקיתי בעצמי אחרי פרופילים מקוממים ביותר שהביעו שמחה לאיד לאחר רצח מתועב של בני משפחה יהודים המתגוררים ביהודה ושומרון. הפוסטים המזעזעים של הפרופילים האלה מאשימים את הורי הילדים שנרצחו בחוסר אחריות ומביעים סיפוק רב על כך ש"נענשו" בידי מחבל רוצח. וכמובן, הם זוכים לתהודה מיידית, לזעם נרחב ולהפצתם על ידי אלפי אנשים, בעלי פרופילים אמיתיים, המתקוממים כנגד עוד גילוי של בוגדנות ושנאה עצמית של חלקים שונים בחברה הישראלית. אבל, התחקות אחרי מקור הפוסטים הדוחים האלה מובילה תמיד לפרופילים מזויפים בעליל.

ניתן רק לנחש מה היתה מטרתו של מי שהשתמש בפרופיל מזויף בכדי להעלות מסר מקומם ודוחה הגורם לפרצי זעם ושנאה מיידיים ברשתות החברתיות. והדוגמאות רבות ופשוטות לאיתור. בדרך כלל הפרופילים המזויפים גם קלים יחסית לאבחנה. יש בהם מעט מאוד מידע אישי, התמונות הן מועטות וכלליות ורוב הפרופיל מוקדש לאין סוף שיתופים של מסרים מגמתיים שיוצרו מן הסתם על ידי מי שמפעילים את אותם הפרופילים.

איום על הדמוקרטיה

אבל, בעוד השימוש בפרופילים מזויפים גם כאן, אצלנו, הוא מן הסתם עובדה ידועה ומוכרת, השאלה המטרידה יותר היא מי עומד מאחורי ייצורם ומאחורי השימוש השיטתי בהם? מי טורח לתחזק באופן שיטתי פרופילים מזויפים ומי מעביר דרכם מסרים אפלים, מקוממים, מעוררי תסיסה ושנאה, בעלי פוטנציאל נפיץ, מסרים הזוכים באופן מיידי לשיכפול אצל אלפים רבים של עוקבים, שלפעמים ממהרים מדי ללחוץ על הדק ה'שייר' ותורמים בכך בעצמם להפצת הנגע החברתי הזה, המכרסם בהדרגה במרקם החברתי העדין של השבטים השונים החיים במדינת ישראל?

למי יש אינטרס לזרוע שנאה ופילוג בחברה הישראלית? האם יש כאן יד שיטתית ומכוונת? אירגון ביון זר? אנשי עסקים בעלי אינטרסים קרים ואפלים? התשובות לשאלות אלו ואחרות מצריכות תחקיר המבוסס של הקצאת משאבים רבים ויכולות טכנולוגיות משמעותיות.

פייסבוק וטוויטר מגלות לפי שעה יכולות מוגבלות למדי באיתור פרופילים מזויפים ומחיקתם. ולכן, אולי הגיע הזמן שמי שאחראים על שמירת החוק במדינת ישראל ירימו את הכפפה הזו, בדיוק כמו שעשו מקביליהם בארצות-הברית הגדולה, כשהבינו את האיום על עצם מהותה של הדמוקרטיה האמריקאית. ומוטב ששומרי הסף המקומיים יעשו זאת גם אצלנו, שעה אחת קודם.

■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל.