פירמות עסקיות הפועלות בסביבה תחרותית, במיוחד בעולם המשתנה של היום, מפתחות אסטרטגיה הממקדת את פעילותן סביב מטרות ארוכות טווח ומתרגמת אותן לפעולות בהווה. חברות ללא אסטרטגיה - גורלן להפסיד בתחרות ולהיעלם. הממשלה שונה מהותית מחברה פרטית, אך גם עבורה חשיבות רבה לאסטרטגיה שתאפשר למדינה להתמודד בתחרות העולמית. במדינות רבות, היעדר האסטרטגיה גובה מחיר כלכלי-חברתי מצטבר אדיר.
פיתוח אסטרטגיה מצריך חזון, התמדה, משאבי זמן ניכרים ויכולות אנליטיות רבות. ממשלות, לעומת זאת, נבחנות לרוב על עשייה שפירותיה מתממשים תוך זמן קצר וניתן לקבל עליה קרדיט בבחירות הבאות. היעדר התמריצים לחשיבה לטווח ארוך אחראי לכך שמספר המדינות הדמוקרטיות שפיתחו אסטרטגיה מוצלחת והתמידו ביישומה - קטן. זאת גם הסיבה שמדינאים שפיתחו אסטרטגיות מוצלחות הופכים למנהיגים נערצים ופועלם נכנס להיסטוריה של עמם.
צה"ל הקים מוסדות ותהליכים אסטרטגיים משמעותיים מאז שנות ה-70' וממשיך להשקיע מאמצים אדירים בכך. הביטחון של כולנו תלוי בכך. אך בצד האזרחי המצב בישראל ברוב שנותיה לא היה שונה משאר העולם. היו מספר ניסיונות ליזום תהליך אסטרטגיה, אך הם לא הצליחו לייצר חיבור כלל ממשלתי ונמוגו.
במארס 2010 חל שינוי כאשר רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר ד"ר יובל שטייניץ מינו את חיים שני, מנכ"ל האוצר ואנוכי, לעמוד בראש הצוות שיגבש הצעה לשדרוג היכולות האסטרטגיות של הממשלה. הצוות, שכלל את ראש מחלקת מחקר של בנק ישראל קרנית פלוג, וסמנכ"ל במשרד ראש הממשלה אודי פראוור, הכין סדרת המלצות בסיוע מכון ראנד מארה"ב וחברת שלדור.
הממשלה אימצה את ההמלצות בסוף שנת 2012. ההחלטה מיסדה את תהליכי החשיבה האסטרטגית בתוך הממשלה, ותהליכי הטמעת האסטרטגיה בעבודת הממשלה - בדגש על שמירת הרצף בין הממשלות. המטרה הייתה בניית מדיניות מבוססת אסטרטגיה אשר מפותחת על ידי כלל הממשלה ונשענת על חשיבה שיטתית ומעמיקה.
ליזום, פחות להגיב
ניסיון העבר לימד אותנו כי ממשלת ישראל לא נוהגת לאמץ הצעות מדיניות ברמת מאקרו, טובות ככל שתהיינה, שגובשו מחוצה לה ובתהליך המנותק ממנה. על כן, באופן תקדימי, החליטה הממשלה לבנות יכולת פנימית לגיבוש האסטרטגיה.
נוצר תהליך שיטתי וסדור לגיבוש הערכת מצב אסטרטגית כלכלית-חברתית שמוצגת לממשלה בתחילת הקדנציה, המשמשת מצפן משותף לעיצוב מדיניות לכלל הממשלה וזיהוי סוגיות אסטרטגיות כלל ממשלתיות אשר לא יקבלו טיפול ראוי במתכונת "עסקים כרגיל". גיבושה נעשה תוך בניית אמון ושיתוף הפעולה בין גופי ממשלה רבים ככל האפשר. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אשר קיבל אחראיות כוללת על התהליך האסטרטגי, אמור להציג לממשלה החדשה את הערכת המצב ואז לעדכנה פעם בשנה, בדומה לעמיתו בצד הביטחוני. הערכת מצב ראשונה הוצגה לממשלה במאי 2013, והשנייה ביוני 2015. על בסיס הערכות מצב הותנעו עבודות מטה אסטרטגיות שיתופיות בין משרדים רבים, שבשגרת העסקים כרגיל ספק אם היו באות לאוויר העולם.
במסגרת התהליך האסטרטגי שנוצר הממשלה פועלת באופן יותר יזום ופחות תגובתי. לצד כיבוי שריפות ישנו קידום מדיניות שמשנה את מגמת "העסקים כרגיל", אל מול האיומים וההזדמנויות שהעתיד צופן למדינה.
בהערכת מצב הראשונה זוהו 6 סוגיות אסטרטגיות: פיתוח הון אנושי לצרכי המשק, פיתוח מנועי צמיחה כלכלית חדשים, פיתוח המערכת הפיננסית, אסטרטגיית דיור, התמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה, ו"ישראל דיגיטלית" ליישום טכנולוגיות עלית בפעילות הממשלה. ב-2015 התווספה סוגיית הפיתוח האזורי של ישראל. מספר יוזמות וכלי מדיניות רבים התגבשו על בסיס הערכות מצב וכבר נותנים את אותותיהם.
כך, ב-2013, הוקמה מנהלת "ישראל דיגיטלית" הפועלת להכנסת דיגיטציה ושיטות חדשניות למערכות בריאות, חינוך, השכלה גבוהה, ורווחה; ב-2013 הוקמה ועדה בראשות השר אורי אורבך למתן אפשרות לאוכלוסייה מבוגרת להישאר פעילים בשוק העבודה גם לאחר גיל הפרישה (לצערי, מותו של השר עצר את יישום מסקנותיה); ישנה הערכות להזדקנות האוכלוסייה גם במערכת הפנסיונית; הממשלה פיתחה ואימצה תוכניות משמעותיות לפיתוח ההון האנושי, כגון תוכנית חומש שאפתנית למגזר הערבי והבדואי הכוללת תגבור תקדימי של לימודי השפה העברית; חקיקה פורצת דרך מאפשרת יותר נגישות למימון; ב-2017 אישרה הממשלה "תוכנית אסטרטגית לדיור 2040" לפיה יתבצע התכנון הפיזי של מדינת ישראל בעשורים הקרובים; הממשלה גיבשה מדדי איכות החיים לצד מדידת התמ"ג.
מה חסר?
התשתית לחשיבה ארוכת טווח הונחה בשנים האחרונות והולכת וצוברת תאוצה בעבודת הממשלה. אולם, אנו עוד רחוקים מעולם האידיאלי שבו כל משרד ממשלתי מגדיר לעצמו מטרות אסטרטגיות ארוכות טווח הנגזרות מתוכנית ממשלתית ארוכת טווח משותפת, ופועל ליישומן. לנו, הציבור הרחב, יש תפקיד מפתח בשאלה האם התשתית שהונחה תלך ותצבור תאוצה, או תתפוגג.
תהליכים אסטרטגיים מוצלחים בעולם תמיד נשענים על עבודה של הדרג המקצועי הבכיר לפיתוחם, ועל הובלה של הדרג הפוליטי הבכיר להטמעתם בסדרי העדיפויות. בפני הדרג הפוליטי הבכיר ניצבת בחירה: כמה מזמנם, ממרצם ומהונם הפוליטי להשקיע בתהליכים אסטרטגיים, וכמה בפעולות המניבות תוצאות מיידיות ואיתם התגמול מבוחרים.
המנגנונים, היכולת המקצועית והרצון של הדרג המקצועי לא יבטיחו ראייה אסטרטגית אם אנו, הציבור, לא נדרוש ממנהיגינו להתעלם מהצעקות הפופוליסטיות הרדודות ומהתלהמות, ולהתמקד בתהליכים אסטרטגיים. אם כבוחרים נשפוט אותם בקלפי לפי פועלם ליצירת אסטרטגיה כלל ממשלתית והטמעתה במדיניות, הם יבחרו בדרך זו. העתיד של כולנו תלוי לא מעט באופן שבו נבחר את מנהיגנו.
על מנת שנוכל לשפוט נכון, חשוב לטפח ולהעמיק את ההבנה של הציבור אודות המהות והאתגרים של המדיניות הכלכלית-חברתית ארוכת טווח. לתקשורת תפקיד חשוב בתהליך - לטוב ולרע. ביכולתה לייצר כותרות פופוליסטיות, או לטפח שיח מעמיק אשר בונה אמון ותובנות, תוך הצגת עמדות לגיטימיות שונות בראייה ביקורתית המושתת על ניתוח מעמיק.
ככל שתוצג בתקשורת ובציבור דרישה נחרצת לאסטרטגיה מבוססת נתונים ואנליזה, כך תגבר המוטיבציה של הדרג הפוליטי. ככל שעשייה מבורכת זו תזכה לסיקור אוהד והערכה ממעגלים הולכים ומתרחבים בקרב הציבור הישראלי - כך יגבר הסיכוי למימושה.
ראייה אסטרטגית חייבת להתבסס על הסכמה רחבה על מטרות ארוכות טווח. הגעה להסכמה זו עשויה להגביר את האמון בין חלקי האוכלוסייה וגם את האמון במוסדות המדינה, שכל כך חסר לנו. אם נצליח להגיע להסכמה רחבה על מטרות ארוכות טווח שלנו כחברה, לבנות אמון, ולהכווין את המנהיגות לראייה אסטרטגית - ילדנו ונכדנו יודו לנו על כך.
שתהיה לכולנו שנה טובה ואסטרטגית.
■ יוג'ין קנדל הוא פרופ' באוניברסיטה העברית, מנכ"ל Start-Up Nation Central ולשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
