מי אשם במחירים היקרים של המזון הבריא - רשתות המזון, או היצרנים? מיד אחרי הדיון שהתקיים הבוקר (ב') בוועדת הבריאות העבודה, והרווחה ושל הכנסת בסוגיית סימון מוצרי המזון המזיק, התקיים דיון נוסף, חשוב לא פחות, הפעם בוועדת הכלכלה, בסוגיית מחירי המזון הבריא. בדיון הפנו חברי הכנסת אצבע מאשימה כלפי רשתות השיווק וטענו כי "הרשתות מחבלות במאמץ לקדם תזונה בריאה והנפגעים הם המוחלשים ביותר".
מנגד, טענו נציגי רשתות השיווק שהשתתפו בדיון, בהם נציגים מטעם הרשתות רמי לוי שיווק השקמה וחצי חינם, כי אחוזי הרווח של שני סוגי המוצרים דומים. נגדם טענו התעשיינים כי ברוב המקרים המחיר זהה וכי מקור הפער הוא אצל הרשתות. הישיבה התקיימה על רקע פרסום בתקשורת ממנו עלה כי יצרני המזון מוכרים לרשתות השיווק את המוצרים בהן מופחת השומן, הסוכר או המלח במחיר זהה למוצר הרגיל.
"אם רשתות השיווק לא יפתרו את הבעיה יהיה צורך בצעדים מצד המדינה", אמר ח"כ מוסי רז. ח"כ עליזה לביא הוסיפה: "בעוד שהממשלה והכנסת פועלים לקדם תזונה בריאה, רשתות השיווק מחבלות במהלך ועושות סיבוב על כולנו. אין מילים אחרות להגדיר זאת מלבד עושק וניצול ציני, רק כי אף אחד לא מפריע להן. באנו לחרב את החגיגה הזו, אנחנו נגד רגולציה אבל איזה ברירה הם משאירים לנו".
היועצת המשפטית של חצי חינם, עו"ד מיכל כהן עובדיה, אמרה כי: "המחירים של היצרנים והיבואנים גבוהים יותר. מחיר היצרן של פסטה רגילה לא דומה למחיר פסטה ללא גלוטן, ואחוזי הרווח שלנו דומים. את הטענות צריך להפנות ליצרנים או ליבואנים". אלי שלום סתוי, שייצג בדיון את רשת "רמי לוי", אמר: "גם אצלנו אחוז הרווח זהה. אין לנו עניין לעשות רווח גדול יותר". אולם מנהלת איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, גליה שגיא, אמרה בתגובה כי "הניסיון של הרשתות להפיל אחריות על התעשיינים הוא לא נכון. ברוב המקרים היצרנים מוכרים את המוצרים במחירים שהם בסך הכל זהים". היו"ר כבל תהה האם בסוף הוא צריך "להוציא חוליית חיפוש לברר מי אחראי", ואמר כי בכוונת הוועדה לברר את הסוגיה.
מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות, פרופ' רונית אנדוולט, אמרה כי המשרד מנסה כבר תקופה ארוכה לשתף פעולה עם משרדי הכלכלה והאוצר, כדי לייצר סל מזון בריא. היו"ר כבל אמר כי משרד הבריאות צריך קודם כל להגדיר מה הוא מוצר בריא, ולאחר מכן לקדם תוכנית שיודעת להתמודד עם סוגיית המחירים.
לא רק הרשתות
ואולם, מבדיקת "גלובס" עולה כי לא רק רשתות המזון אחראיות לפערים, אלא גם היצרניות בעצמן.
כל חברות המזון נערכות לרפורמה כדי להימנע מהסימון האדום, ביניהן גם תנובה, יוניליוור, אסם, שטראוס והחברה המרכזית (קוקה-קולה ישראל) שביצעו הפחתות של מלח, סוכר או נתרן במוצרים השונים. אולם מתברר שחלקן בוחרות לשנות את המוצר - אך גם לייקר את המחיר, באופן שלא תמיד בהיר עבור הצרכן.
כפי שכבר פרסמנו בעבר, לקחנו את אסם כמקרה בוחן, שמבטא את העובדה שלעיתים ההתייקרות מגיעה מהצד של הרשתות, ולעיתים דווקא מהצד של היצרניות.בחצי השנה האחרונה אסם השיקה תכנית אסטרטגית למעבר למוצרים בריאים יותר. החברה ניסתה להימנע מלייקר את המחיר המוצג על תוויות המוצרים, אך בחרה להקטין אותם.
כך למשל, פסטה מהסדרה הרגילה של אסם במשקל חצי ק"ג נמכרת לצד פסטה מסדרת הפלוס, שמשקלה 400 גרם, במחיר זהה. בפועל המשמעות היא התייקרות של 20%.
גם בשניצל התירס של טבעול, מותג של אסם, נעשה מהלך דומה: שניצל התירס מסדרת המון חלבון, משווק באריזות של 664 גרם, להבדיל משניצל התירס הרגיל המשווק באריזה של 750 גרם. גם כאן המחיר נשאר זהה. בהודעה שפרסמה אסם בעת ההשקה נכתב "פער המחירים בין המוצרים נובע מכמות החלבון הגבוהה אשר מייקרת את עלויות הייצור".
בתגובה לפניית "גלובס" מסרו באסם כי "החברה פועלת יום יום על מנת לפתח מוצרים חדשים, איכותיים וטעימים. שינוי מתכוני המוצרים כולל שימוש בחומרי גלם יקרים יותר משמעותית מהרכיבים המקוריים. כאשר הדבר מתאפשר אסם מתמחרת את המוצר החדש בדומה למחיר המוצר הקיים".
כיום המוצרים הבריאים החדשים נמכרים לצד המוצרים הוותיקים יותר, והצרכן יכול לבחור בין מוצר עם כמות גדולה יותר ובריא פחות, לבין כמות קטנה יותר, אבל בריא יותר. נכון, לעיתים חברות המזון נדרשות להשקעה משמעותית בשינויים על גבי המוצרים. גם בהנחה שההתייקרות היא אמיתית, מדוע בוחרות החברות שלא לייקר את המחיר של המוצר, ולבחור בשיטה שעשויה לבלבל את הצרכן, לגבי התמורה שהוא מקבל עבור אותו המחיר?
עוד הוסיפו באסם: "כך למשל, השנה השקנו פתי בר דגנים מלאים וקטשופ מופחת 50% סוכר והמוצרים נמכרים באותו מחיר כמו המוצרים הקיימים. לעיתים הפער בעלויות חומרי הגלם, הפיתוח והייצור מחייב שינוי במחיר ליחידת משקל זהה".
אך הנה, גם כאן מתברר שכאשר אסם בוחרת שלא לייקר את המחיר, רשתות השיווק עושות זאת. מבדיקת "גלובס" שכבר דווחה בעיתון זה, מחירו של הקטשופ מופחת הסוכר אמנם לקמעונאי לא השתנה, אך בחלק מרשתות השיווק בחרו בכל זאת למכור אותו במחיר מעט יותר יקר, כך שגם הן עשויות להתלהב לגזור קופון על המוצרים הבריאים יותר. כלומר גם איפה שחברות המזון כבר בוחרות להשאיר את המחיר על כנו, יהיה מי שירצה להגדיל את הרווחיות.
באותו הקשר הוסיפו באסם: "בכל מקרה המוצרים הוותיקים נשארים על המדף ובאותו מחיר כך שהצרכן יכול לבחור איזה מוצר לקנות. נתחי השוק של המוצרים החדשים מלמדים על כך שהצרכן בבחירתו מעדיף בהרבה מקרים מוצרים עם ערך מוסף גבוה כאשר התוספת במחיר מסתכמת בסופו של דבר בעשרות אגורות".
על כך אמר השיב בכיר באחת מחברות המזון כי "בכדי לא לייקר את המוצר ב-20% ולהביא למצב שהצרכן פתאום נדרש להשאיר 40 שקל במקום 50 שקל בקופה, ייתכן שיש חברות שיעדיפו להקטין את המוצר מאשר לייצר משהו שלא יהיה נגיש לכיס".
בפניית "גלובס" לרשות להגנת הצרכן, התקבל ההסבר הבא - כל עוד המוצר השתנה בהרכב שלו, אין צורך להבהיר על גבי האריזה שהכמות הוקטנה כיוון שמדובר ב"מוצר חדש". ומי עוקב אחרי מהי המשמעות של השינוי, כשיש כל כך הרבה סיסמאות של בריאות שמפארות את המוצרים?
תהייה נוספת, שכנראה נשאר ללא תשובה לגביה בשלב זה, היא מה יהיה בעוד שנה, או שנתיים, אם וכאשר הרפורמה תצא לפועל. מי שידו אינה משגת יישאר עם המוצרים הבריאים פחות, או שעקב עלייה בצריכה חלקם יורדו מהמדף, ובשורה התחתונה המוצר שיישאר ישקף עליית מחיר?
בתגובה לפניית "גלובס", מסרו היום באסם כי "שינוי מתכוני המוצרים כולל שימוש בחומרי גלם יקרים יותר משמעותית מהרכיבים המקוריים. כאשר הדבר מתאפשר, אסם מתמחרת את המוצר החדש בדומה למחיר המוצר הקיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.