זו הייתה אמורה להיות שנה חזקה לבנק הפועלים , עם רווח של 3.3 מיליארד שקל. אלא שהבנק, בניהולו של אריק פינטו, ספג גם השנה הפרשות כבדות בגין חקירת הרשויות בארה"ב, שעמדו על כ-700 מיליון שקל, והביאו לכך שהבנק סיים את שנת 2017 עם רווח של 2.66 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 7.5%.
הבשורה היותר בעייתית שעולה מהדוח, היא שההפרשות שביצע בנק הפועלים עד כה בגין החקירה - 1.2 מיליארד שקל - אינן סוף פסוק. כפי שפורסם ב"גלובס", בנק ישראל פנה לפני כמה שבועות לבנק הפועלים ודרש שירחיב את הגילוי באשר למצב החקירה. מהפרטים שפורסמו היום (ב') בדוח, ניתן להסיק כי הבנק צפוי לסיים את החקירה עם הפרשה גדולה יותר באופן משמעותי.
מה כדאי שטראמפ ילמד ממדיניות האננס
"אנחנו משקיעים בחקירה משאבים"
"אנחנו מטפלים בחקירה בצורה מאומצת מאוד. אני מקווה שעד סוף 2018 החקירה תהיה מאחורינו, ויש לי סיבה להאמין שככה יהיה", אומר היום פינטו בשיחה עם "גלובס".
מהדוחות הכספיים עולה כי בהתבסס על הסדרים שביצעו בעבר הרשויות האמריקאיות, הקנס שמוטל על הבנקים עשוי לכלול ארבעה רכיבים: רכיב בגין אובדן המס לרשויות; רכיב המתבסס על הכנסות הבנק מהפעילות; רכיב קנס בגין עונש; ורכיב המתבסס על הנוסחה שסוכמה עם כמה מהבנקים בשווייץ.
בבנק הפועלים מציינים כי עד היום ההפרשה מתבססת רק על רכיב אובדן המס לרשויות. סביר להניח כי הקנס הסופי יכלול רכיבים נוספים, ולכן הוא צפוי להיות גבוה יותר. זאת ועוד, מתברר כי הפועלים והרשויות בארה"ב טרם סיכמו סופית את היקף הלקוחות שייבדק. "טרם סוכמו הקריטריונים לקביעת אוכלוסיית הלקוחות שבגינה עשוי הבנק להידרש לשלם", נכתב בדוח.
הדוח גם מספק אינדיקציה נוספת להתמשכות תהליך העברת הנתונים לרשויות בארה"ב. הבנק מדווח שלבקשת משרד המשפטים אמריקאי, הנתונים ייבדקו על-ידי גרם נוסף - Inderpendent Examiner.
לפי הערכות, מדובר בתפקיד הדומה לתפקיד המוניטר שקיבל בזמנו בנק לאומי, לאחר שחתם על ההסדר, ואילו בבנק הפועלים החליטו הרשויות לערב אותו כבר בשלב איסוף המידע. מדובר בגוף פרטי, שהבנק באופן רשמי הוא שממנה ומשלם לו, אך אותו גוף קובע עצמאית את תוכנית העבודה ומדווח ישירות לרשויות בארה"ב על הממצאים.
בכך מצטרף גוף נוסף לנושא העברת הנתונים, מלבד עו"ד פיני רובין, שמשרדו גורניצקי מונה בתחילה לטפל בכך, ובהמשך התווסף גם משרד דלויט שנדרש לעבור על הנתונים.
זאת ועוד, מהדוח עולה כי בבנק מציינים כי יש שיקולים נוספים שישפיעו על סופו של ההסדר שייחתם (לא רק מבחינת היקף הקנס, אלא מבחינת התוכן שיכלול ההסדר ומשמעותו).
בבנק מציינים כי "שורה של שיקולים עלולים להשפיע לרעה על ההסדר, ובכללם טענות אפשריות ביחס לפעולות מסוימות שביצעו בכירים לשעבר בפועלים שווייץ, שעלו במהלך החקירה, וקביעות ביחס לחומרת המעשים והיקפי פעילותם".
בשורה התחתונה הדוח מאפשר הצצה על כמה מסובכת ומורכבת החקירה של הבנק מול הרשויות בארה"ב.
האם ההסתבכות מול ארה"ב לא נבעה מכך שהתנהלתם בצורה לא נכונה מול האמריקאים ולא שיתפתם מההתחלה פעולה באופן מלא?
פינטו: "כשמסתכלים על דברים בדיעבד, אז קל לראות הכל 6:6. אנחנו משקיעים בחקירה משאבים ותשומת לב ניהולית רבים. כשנסיים עם החקירה, אפשר יהיה לעשות ניתוח במבט לאחור".
אבל מהנתונים שיש עד עכשיו, ניתן לראות שהיקף ההפרשה שלכם מתקרב לזה של לאומי, ששילם קנס של 400 מיליון דולר, וקיים סיכוי טוב שתעקפו אותו בקנס, אף שהפעילות שלכם מול לקוחות אמריקאיים הייתה קטנה יותר. איך זה קרה?
"לצערי, אני מנוע מלהתייחס לנושאים שקשורים לחקירה האמריקאית. מה שניתן לומר על האמריקאים, הוא שמבחינתם לאומי הוא לא ההשוואה. האמריקאים עברו כברת דרך מאז ההסדר עם לאומי, וזה לא רלוונטי להשוות בין המקרים".
אתה לא מרגיש שקיבלת ירושה בעייתית, שכן החקירה התחילה עוד לפני שנכנסת לתפקיד המנכ"ל?
"אני 40 שנה בבנק הפועלים. מעולם לא הסתכלתי ולא דיברתי על מה שעשו קודמי. ניהול זה מרוץ שליחים, וכל אחד עוסק במקטע שלו ועוסק באירועים שמתממשים בקדנציה שלו. אני עושה את מה שמוטל עלי, להוביל את המערכת הבנקאית ולטפל באירועים שמתרחשים בקדנציה".
אריק פינטו מרוצה מהתוצאות
למרות החקירה, פינטו מרוצה מהתוצאות: "מבחינתי, 2017 הייתה שנה מצוינת בכל הפרמטרים, וזה הישג שראוי לציון, לאור העובדה שבמקביל לעשייה השוטפת אנו מטפלים באירועים אקסוגניים, כמו החקירה האמריקאית שדורשת תשומת לב ניהולית גבוהה", הוא אומר.
בשוק ההון המשקיעים פחות אופטימיים, בנק לאומי עקף אתכם באחרונה במונחי שווי שוק.
"נכון לרגע זה שווי השוק שלנו גבוה מלאומי. שווי שוק זה עניין תנודתי, ושוק ההון מתמחר כרגע את החקירה בארה"ב. אם מסתכלים על מובילות ופרמטרים כלכליים, אנחנו מובילים. צריך להסתכל על רווח שוטף מהפעילות, ושם אנו שומרים על פער של קרוב למיליארד שקל מהבא אחרינו".
כאחד הבנקים הגדולים בישראל, אתם כנראה תעמדו במרכז ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האשראי ללווים הגדולים. עד כמה אתה מודאג מהוועדה?
"הוועדה ממש לא מטרידה אותי. לוועדה הזו יכול להיות תפקיד חשוב מאוד, בתנאי שהיא תעסוק בהפקת לקחים ולא בשיימינג. יש פה גם סוגיה הרבה יותר רחבה ממה שמנסים לצייר, או לצמצם אותה, כי יש פה גם את המוסדיים וצריך להסתכל על מה שקורה שם בנושא מתן הלוואות.
"הרבה דברים השתנו בבנקים בשנים האחרונות, שבהן מדיניות האשראי ותיאבון הסיכון השתנה והרגולציה. מבט על תיק האשראי יראה שיש לנו תיק איכותי מאוד, ושצמצמנו את החשיפה ללווים גדולים דרמטית".
הובלתם את לקיחת התיק של שאול אלוביץ לבית המשפט, והנה קבוצת יורוקום ניצבת בפני איום של פירוק וללא משקיע שנסוג. בדיעבד, זה היה נכון לנקוט צעד כזה?
"אנחנו תמיד מנסים לשקם לקוח או עסק שנקלע לבעיות, אבל ברגע שיש בעיה וראינו שלקוח מפסיק לשתף פעולה, אנחנו עושים הכל כדי לנסות להשיא את הערך הגבוה לבנק ולגבות כמה שיותר מהלקוח. גם במקרה של אלוביץ, הבנק נקט פעולות".
אתה לא מיואש מהמצב שבו נמצא כיום התיק?
"ממש לא התייאשתי, אני עוד אופטימי. יש בקבוצת יורוקום חברה טובה, שקוראים לה בזק. אני מציע לא להזדרז ולקבוע עובדות - לפעמים המהירות מהשטן. כשנושמים עמוק, אפשר יהיה להציל ולגבות הרבה כסף".
השאלה אינה רק על האשראי שניתן, אלא גם מה עשיתם מרגע שהתגלו תקלות. למשל, במקרה של אליעזר פישמן (לשעבר בעל השליטה ב"גלובס"). שנים ידעתם שהוא בבעיה ולא לקחתם אותו לבית המשפט. זה לא בעייתי?
"אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל העובדות הן לא תמיד נר לרגלי מי שמפרסם אותן. גם במקרה של פישמן, בתקופה מסוימת נגבו סכומים אדירים, ודווקא אם היינו עושים פעולות קיצוניות נגדו, כנראה לא היינו מצליחים לגבות אותם. לא תמיד הליכה למשפט היא הצעד הנכון. דוגמה טובה לכך היא טאואר, שנקלעה לקשיים וסייענו לשקם אותה, וכיום היא אחת החברות המובילות במשק הישראלי".
צמיחה בפעילות הבנק בישראל
כאמור בפעילות הליבה של הבנק, 2017 הייתה שנה טובה לבנק הפועלים, עם צמיחה בפעילות בישראל וריסון ההוצאות. אחרי שנים שבהן הבנק נאלץ לבלום את הצמיחה באשראי בעקבות יעדי ההון הנוקשים של בנק ישראל, השנה הוא שב לצמוח. תיק האשראי צמח ב-2.5%, כאשר בפעילות בישראל הצמיחה הגיעה ל-3.5%.
מוקד פעילות חשוב לצמיחת הבנק היה האשראי הצרכני, ובדומה לבנקים אחרים גם הפועלים ספג הפסדי אשראי לא מבוטלים של 631 מיליון שקל, שקוזזו בריקברי נאה במגזר העסקי, שעמד אשתקד על 472 מיליון שקל.
פינטו מודע לעלייה בהיקף ההפרשות להפסדי אשרי, אבל לא מתכוון לבלום את הצמיחה בתחום: "יש לנו משק שאנו מאמינים בו בכל קנה-מידה, ויש לנו מקום לצמוח.
"יחד עם זאת, אנחנו רואים כמה גורמים שפוגעים במוסר התשלומים. יש קלות בלתי נסבלת של פשיטות רגל, שנובעת גם משינויים בחקיקה", הוא אומר. "המחוקקים לא מבינים שזה לא מסייע ללווים, הם גורמים בכך לעלייה בסיכון האשראי ואז מתמחרים גבוה יותר את הסיכון, והריבית גדלה.
"ב-2018 בתוכנית העבודה שלנו נדבך מרכזי זה לטפל בחיתום ולטייב אותו", מוסיף פינטו. "נמשיך לצמוח בתחום האשראי הצרכני, אבל צמיחה שתתמקד במקומות שאינם מסוכנים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.