חברה ממשלתית שילמה מיליונים ליועצים ללא נהלים מסודרים

באופן תקדימי מפרסם המבקר בדוח הביקורת השנתי שלו פרק מהחלק החסוי של הדוח, שהוחלט להתיר לפרסמו בעקבות דרישת הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ'. עם זאת, מסיבות שאינן ברורות לכותב שורות אלה, הוחלט לאסור על פרסום פרטים מזהים של החברה שבה נעשתה הביקורת והחברות-הבנות שלה וכן של הבכירים בחברות אלה והיועצים הפרטיים שנשכרו על ידם. הנימוק לחיסיון, חשש לפגיעה בביטחון המדינה, אינו רלוונטי כלל למקרה זה, למיטב ידיעתו של החתום מעלה.

● לכל הכתבות על דוח מבקר המדינה 2018

בבדיקה התברר כי תשלומים בהיקף מיליוני שקלים שולמו ליועצים חיצוניים, שחלקם נשכרו אישית על ידי יו"ר הדירקטוריון מבלי שהיו בחברה נוהלים מסודרים להעסקת יועצים. כמו כן התברר כי נושאי המשרה הבכירים בחברה נהנו מתנאי העסקה חריגים.

על פי הודעת הוועדה לביקורת המדינה, החליטה וועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בין לאומיים של הוועדה "לאשר את פרסומו של דוח מבקר המדינה על ליקויים מהותיים בחברה הוסדית שמכונה ל', הנמצאת בבעלות מלאה של המדינה. כמו כן, יפורסמו ליקויים בחברות-הבנות שלה, המכונות מ', נ', ו-ס', ובחברה נכדה, ע'. הוועדה הטילה חיסוין על פרטים מסוימים המזהים את החברה, כדי שלא לפגוע באינטרסים חיוניים וביטחוניים של המדינה, אך אפשרה פרסום מלא של סדרת ליקויים מהותיים ומתמשכים שמצא המבקר, והקפידה על כך שהליקויים יובאו במלואם בדוח הפומבי".

המבקר עצמו מעיר בהקשר זה כי "כנדרש לגבי חברות וגופים השומרים על אינטרסים חיוניים וביטחוניים של המדינה מטרת החשאיות היא להגן על אינטרסים אלו ולא לשמש למניעת פיקוח ובקרה ציבוריים ראויים". המבקר ממליץ ל"גורמים הרלוונטיים" בסיכום הממצאים כי עליהם "להקפיד כי לגבי חברות וגופים השומרים על אינטרסים חיוניים וביטחוניים של המדינה תשמש החשאיות אך ורק להגנה על אינטרסים אלה ולא למניעת פיקוח ובקרה ציבוריים נאותים". המבקר מוסיף כי "בכך יתאפשר לקיים דיון ציבורי ראוי בליקויים שהעלה משרד מבקר המדינה ולקדם את תיקונם".

בקבוצת החברות שבראשות חברה ל' נערכה ביקורת בין החודשים יולי 2015 עד סוף מרץ 2017 ובה נבדקו היבטי בקרה בפעילות קבוצת החברות בשנים 2012-2016. הביקורת העלתה "ליקויים מתמשכים בתפקודה של הקבוצה ובהתנהלותה - ליקויים שבחלקם חרגו מכללי מנהל תקין". המבקר קובע כי "על השרים האחראים ועל קבוצת החברות לוודא את תיקון הליקויים".

לדעת המבקר הליקויים העיקריים היו שהדירקטורים בחברה קיבלו תשלומים החורגים מכללי רשות החברות ומשך כהונתם חרג לשם השוואה מהקבוע בכללי רשות החברות. בנוסף התגלה כי יושבי הראש של חברה ל' בשנים 2012-2016 שימשו במקביל כיושבי ראש של חברה מ' שבה יש לחברה ל' אחזקה מהותית - אף כי היה קיים פוטנציאל לניגוד עניינים מובנה בין שני התפקידים.

היועמ"ש של החברה קיבל 4.23 מיליון שקל 

בדוח מככב מר ב' שהיה יו"ר הדירקטוריון הקודם של החברה והעסיק יועץ אישי שהתמחה בין השאר בתחום הפוליטי. מר ב' הסביר לדירקטוריון את הצורך שלו ביועץ אישי חיצוני בכך שכדי לשמור על האינטרסים של החברה דרוש לו ארגז כלים והיועץ הוא כלי בארגז הזה. בהזדמנות אחרת סיפר מר ב' ליו"ר וועדת השכר של הדירקטוריון כי הוא מעולם לא חתם על מסמך עד אשר היועץ האישי אישר לו לחתום עליו.

בהסכם ההתקשרות שנחתם בכלל על ידי חברת נ' הובטח ליועץ האישי שכר טירחה חודשי של 35 אלף שקל תמורת 120 שעות עבודה חודשיות וכן כיסוי הוצאות נסיעות לחו"ל שיידרשו במסגרת עבודתו. בהמשך הועלה שכרו של היועץ ל-50 אלף שקל בחודש בנימוק שעליו לטפל גם בחברות נוספות בקבוצת ל'. ליועץ שולמו גם כספים עבור שעות נוספות למרות שלחברה לא היה מעקב אחר ביצוע העבודה בשעות אלה. בסך הכל שולמו ליועץ במהלך שלוש שנים 1.5 מיליון שקל לפני מע"מ.

היועץ האישי לא היה היחיד שנהנה מנדיבותם של בכירי חברה ל'. בתקופה שבין 2014 ליוני 2015 שילמה החברה ליועציה השונים שכר של כ-3 מיליון שקל ועוד 800 אלף שקל הוצאות. בנוסף ליועצים החיצוניים שילמה החברה שכר טרחה יוצא דופן ליועץ המשפטי שלה. במשך שנים רבות לא היה בחברה יועץ משפטי פנימי ומי שנהנה מההפקר היה משרד עורכי דין חיצוני שכיהן בתפקיד במשך שנים רבות. רק בשנים 2014-2015 הסתכמו הוצאות חברת נ' בדין העסקת יועמ"ש הקבוצה בכ-4.23 מיליון שקל כולל מע"מ, מהם 4.1 מיליון שכר טרחה ו-130 אלף הוצאות. שכר הטרחה של היועמ"ש חושב לפי 220 דולר לשעת עבודה של היועמ"ש עצמו, 150 דולר לעורך מנוסה, 125 דולר לעו"ד צעיר ו-75 דולר למתמחה. בחברה הסבירו כי שילמו ליועמ"ש את התעריפים למרות שהיו גבוהים באופן ניכר מתעריפי רשות החברות משום שהוא "בקיא בתחום". החברה לא ביצעה בקרה על דיווחי היועמ"ש אלא "סמכה עליהם".

הדירקטורים בחברה נהנו משכר חודשי שהיה גבוה מהשכר הקבוע בתקנות בדבר גמול, בשיעורים שבין 190% ל-395%. בין היתר שולם להם שכר חודשי של 6,257 שקל ותשלום של 1,500 שקל לכל השתתפות בישיבה של הדירקטוריון או אחת מוועדותיו. בסך הכל שולמו ל-8 דירקטורים בחברה ל' 3.3 מיליון שקל בין השנים 2012-2015 על-פי המבקר מדובר בסכום החורג ב-2.5 מיליון שקל מהסכום שהיו אמורים לקבל על פי הכללים.

גורם נוסף שנהנה מתנאים יוצאי דופן בחברה היה "נושא משרה בכיר". קודמו של האיש קיבל בעת פרישתו פיצויים בשיעור של 200% ושלושה חודשי הסתגלות בשכר. נושא המשרה הבכיר נהנה משכר של 38,800 שקל ומשכורת 13. לאחר שעזב את תפקידו אושרה לו חופשה ללא תשלום שהוארכה מעת לעת על ידי הדירקטוריון. במהלך החופשה הועברה המשרה לאחד הדירקטורים, בניגוד לדעת היועץ המשפטי של הקבוצה, שהמליץ למנות ועדת איתור לבחירת מחליף לנושא המשרה הבכיר. לאחר שהדירקטוריון אישר לנושא המשרה הבכיר מספר הארכות של החל"ת הוא חזר למלא את משרתו.