חדוה בר: "מיזוג בין מזרחי לאגוד לא יפגע בתחרות, אולי להפך"

"מה שקרה בבנקים בנושא ההתייעלות הוא דרמטי. בשנים האחרונות יש ירידה משמעותית במספר העובדים. כוח האדם הצטמצם ב-,6000 משרות בשנים האחרונות, זה הרבה מאד", כך אמרה היום המפקחת על הבנקים ד"ר חדווה בר במסיבת העיתונאים השנתית בעקבות פרסום הדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים. "הבנקים ימשיכו לצמצם את כוח האדם לפחות עד שנת 2020. אבל זה לא יספיק, והבנקים יצטרכו לבצע הפחתה נוספת בכוח האדם. זה נושא שמדברים עליו בכל העולם, וההתייעלות לא תיגמר בזמן הקרוב", הוסיפה בר. "תהליך הפרישה מרצון והפרישה הטבעית לא קלים, לא לעובדים ולא ללקוחות".

בר התייחסה בדבריה גם למגמת צמצום סניפים: "אחוז הצמצום בסניפים בישראל נמוך לעומת העולם. 8% מהסניפים נסגרו בישראל, ואילו בחו"ל זה הרבה יותר משמעותי. אנו שומעים מרגולטורים בחו"ל שזו המגמה שגם תימשך- אנשים מגיעים פחות לסניף".

בנוגע להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים אמרה בר: "יש התעניינות משמעותית ברכישת חברות כרטיסי האשראי. אנו נפגשים חדשים לבקרים עם גופים כאלה כדי להבין את הסביבה הרגולטורית. ההתעניינות היא בעיקר של שמקיעים בינלאומיים מובילים בעיקר פרייבט אקוויטי. הם רואים פה פוטנציאל בעולם התשלומים והעסקים הקטנים. יש גם גופים מקומיים שמתעניינים, וזה גם מראה על המצב בענף".

בתחום האשראי הצרכני אמרה בר: "יש האטה בקצב הגידול באשראי הצרכני אחרי שנים של גידול מהיר. אני חושבת שזה מצב טוב, כי דיברנו הרבה בפיקוח על הזהירות שנדרשת גם ע"י המלווים וגם ע"י משקי הבית מאשראי עודף. אנו רואים רציונליזציה והבנה של הנושא, וזהו שינוי חיובי".

המפקחת התייחסה גם לעניין המיזוג באמרה "עמדת בנק ישראל היא שמיזוג בין מזרחי לאגוד לא יפגע בתחרות ואולי אף ההפך - יחזק שחקן בינוני. ההבנה הבנקאית והניתוח שלנו הוא שאפשר היה לאשר את המיזוג. חשוב לומר: אגוד הגיע למצב הזה כי יש לו כמה אתגרים גדולים כמו חוסר יעילות והסכמי שכר עם הצמדה לבנק אחר ללא קשור לתשואה שלו, וגם העובדה שאין לו מערכת מחשוב עצמאית. הבעיות האלה נשארות כאן וצריך לחשוב איך מתמודדים איתם. אנו רואים שרק שחקנים רזים, דיגיטליים וגמישים וקטנים הם בעלי זכות קיום לאורך זמן", אמרה בר.

בר נשאלה על מעורבות הדרג הפוליטי בנושא החלטת המיזוג, לאור התנגדות שהביעו שרי האוצר והכלכלה בנושא זה, וענתה: "זה מאד חשוב שהחלטות כלכליות בנושאים פיננסיים יתקבלו ע"י הדרג המקצועי בלי לחץ פוליטי, שכן מדובר בתחומים מורכבים ורגישים. אני לא יודעת אם במקרה הזה היה לחץ פוליטי, אז זה תשאלו את רשות ההגבלים".

בר התייחסה גם לעלייה בריבית הממוצעת במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים: "אנחנו רואים עלייה בסיכון בעסקים קטנים. במשקי בית הסיכון נשאר ללא שינוי אבל הוא יחסית גבוה. שיעור הפסדי האשראי לא נמוך ואנו רואים את זה במרווחי האשראי במגזרים אלה. מנגד, אנו רואים ירידה בריבית המשכנתאות וזה כי הביקוש ירד וההיצע עלה".

בנושא חקירת רשויות ארה"ב את חלק מהבנקים בנושא סיוע העלמות המס אמרה: "הלקחים מהחקירות בארה"ב הופנמו ע"י הפיקוח והבנקים. אינדיקציה אחת להפקת הלקחים היא ירידה ביתרת פיקדונות תושבי חוץ. חלה ירידה דרמטית של 55% בעשור שהם 67 מיליארד שקל, שעזבו את ישראל בעקבות החמרת הדרישות ע"י הבנקים בנושא איסור הלבנת הון והעלמות מס. זווית אחרת של האירועים זה צמצום פעילות בחו"ל. הבנקים הבינו שיש סיכונים רגולטוריים גבוהים ואין עניין להיות בחקירות ארוכות ויקרות".