בעולם העסקי, שממנו אני בא ואליו אני שייך, נהוג להסתכל בעיקר על המחיר. העיתונות נראית לפעמים כמו ההפך מעסק, לכן, כשהצטרפתי כיועץ לדירקטוריון של "גלובס" נתקלתי בשאלות רבות של חבריי, בעיקר "מה אתה צריך את זה?".
שנה אחרי רכישת העיתון על ידי אלונה בר און וענת אגמון, העיתון עבר כברת דרך רצינית. מצאנו אותו מתמודד עם בעיות יומיומית מורכבות של תפעול, ניהול, הנהגה ויצירת ערך. כול זה, בתחום תחרותי מאוד. תנאי הפתיחה היו קשים, ואתגרי הניהול היו מורכבים.
בשנה החולפת נעשו שינויים רבים: הגיע צוות חדש - חלקו צעיר וחלקו בעל ניסיון רב־שנים בתחום, גובשו חזון וערכים, הותוותה דרך אסטרטגית ונעשו פעולות רבות בתחום התפעולי לצמצום עלויות ולהתייעלות. כפי שיודע כול מנהל - אלו פעולות שיש לעשות בשנה הראשונה, כדי להעלות ארגון על הדרך הנכונה ולאותת להמשך. ההנהלה החדשה שמרה על האיכות, על הכיוון האסטרטגי ועל דרכי הפצה יעילות ומתוחכמות.
לא פחות חשובים מכך הם הדברים שלא עושים: לא מתמנפים עד בלי די, לא שוברים את כללי האתיקה ולא עושים מהלכי סרק כמו שינוי לוגו, צבע או פונט, רק למען השינוי.
אבל "גלובס" לא מסתפק רק בפעולות מצילות החיים. הוא רוצה להיות מוביל בתחומו ולקחת מנהיגות בנושאים שעליהם הוא מדבר. בחזון שהגדיר, "גלובס" מצהיר על עצמו כעיתון ידידותי לעסקים ומחויב לצמיחת המשק. זהו אתגר לא פשוט: לפעול כארגון עסקי ועיתונאי במקביל - ולייצר ערך רב בעבור אוכלוסיית העסקים בישראל: הגדולים והקטנים, הפרטיים והציבוריים.
עם אמונה בגישה החדשה ועם הרבה נחישות - אני יכול לומר לכם, שהעיתון כבר עולה על הדרך הנכונה למימוש המטרות והחזון שהציב לעצמו.
אברהם ביגר, איש עסקים, מכהן כיו"ר הדירקטוריון ברקח תעשיות פרמצבטיות, כדירקטור בסמלת ובמגל. משמש כדח"צ בחברת מגדל, במכון ויצמן וכנשיא הקרן לשמירת הטבע והמורשת. בעבר כיהן כיו"ר הדירקטוריון במכתשים-אגן ובשופרסל וכדירקטור בשורת חברות ציבוריות, ביניהן: אלעל, שטראוס ופרטנר.
כתבות
ני"ע
