הקורקינטים החשמליים כבשו בשנים האחרונות ערים גדולות בארה"ב כמו לוס אנג'לס, וושינגטון וסן פרנסיסקו, כשלצידם משגשגים גם סטארט-אפים כמו בירד (Bird), ספין (Spin), וליים בייק (LimeBike), שלפי ה"ניו יורק טיימס", כבר גייסו למעלה מ-250 מיליון דולר. בעוד כחודשיים השיגעון הזה צפוי להגיע גם לישראל.
רשת הקורקינטים החשמליים אינוקים (inokim), שבבעלות איש העסקים כפיר בן שושן (90%), יוצאת במיזם השכרת קורקינטים חשמליים. הרעיון פשוט: בדומה למיזם השכרת האופניים תל אופן, כאן ניתן יהיה להשכיר קורקינט חשמלי במחיר של 75 אגורות לדקת שימוש, אלא שבמקום תחנות עגינה, ניתן להשאיר אותם ברחבי העיר או להחזיר אותם לבתי עסק קטנים. את ההטענה יבצעו במהלך הלילה עסקים קטנים כמו חנויות, מספרות ופיצוציות, אשר יקבלו תגמול על כל הטענה, וגם ייהנו מתנועת הלקוחות בבתי העסק. אינוקים פועלת בימים אלה לגייס 500 בתי עסק.
השימוש מופעל באמצעות אפליקציה שאליה מצמידים את הקורקינט ומקבלים קוד. האפליקציה מציגה מפה שעליה מופיעים הקורקינטים הפנויים והמיפוי שלהם, כשבסך הכול צפויים להיות פזורים כ-1,000 קורקינטים ברחבי העיר תל אביב. בן שושן מציין כי החברה פיתחה "אפליקציה ייעודית עם שבב של אינטל, שמסוגלת אפילו להתקשר להורים אם הילד עבר את הזמן או השטח שהם הגבילו אותו, ולדעת בכל רגע נתון איפה הוא נמצא". בפיתוח המיזם ובאפליקציה הושקעו 5 מיליון שקל.
בן שושן לא מתכוון להסתפק בעיר תל אביב, ומתכנן לשכפל את המודל הזה גם לערים נוספות בישראל שבהן אוכלוסייה צעירה וסטודנטים, דוגמת באר שבע, ומכוון גם לערים גדולות באירופה כמו לונדון וברצלונה.
המיזם הזה עורר לא מעט סקרנות בקרב התעשייה, כשקבוצות אופנה ולייף סטייל גדולות כמו פוקס וקסטרו-הודיס ניהלו מגעים לכניסה לשותפות של 50% במיזם, אך העסקאות לא יצאו לפועל. מי שכן רכש 10% במיזם הוא אלעד ורד, המשנה למנכ"ל קבוצת פוקס, שאחרי שפוקס עצמה נמנעה מלהיכנס לשותפות במיזם, בחר לעשות זאת באופן עצמאי.
לדברי בן שושן, משקיעים נוספים כבר החלו להתעניין במיזם. "פנו אלינו מספר קרנות השקעה ומשקעים פרטים שזיהו את הפוטנציאל ורוצים להשקיע. אנחנו בוחנים ונחליט בקרוב אל מי לחבור. מדובר בפתרון חדשני ושובר שוויון שכולל גם פיתוח חדשני של הסוללה ודרך הטעינה שלה", הוא אומר.
מקווה לדלג מעל המכשול
רשת אינוקים מונה 10 סניפים בישראל, שהראשון בהם הושק בדיזנגוף סנטר. החברה נוסדה בשנת 2011 ומחזיקה כיום פעילות בכמה מדינות, בהן ארה"ב, ספרד, גרמניה, איטליה, צרפת ואנגליה. השנה מתוכננים להיפתח בארה"ב 10 סניפים, לאחר סניף פיילוט ראשון שכבר פועל במנהטן. כיום מועסקים בחברה כ-40 עובדים.
אינוקים ביצעה צמיחה מהירה: ב-2016 נפתחו עוד שני סניפים, וב-2017 נפתחו 7 נוספים. רשת הקורקינטים החשמליים הייתה בין הראשונות להיכנס לתחום בארץ, ופתחה רשת חנויות שמציעה גם שירות ותחזוקה לכלי הרכב. חלק משמעותי מההצלחה של החברה התבסס דווקא על עבודות הרכבת הקלה בתל אביב שהפכו את ההגעה ברכב למסורבלת וגרמו לצעירים רבים לבחון חלופות נוחות יותר, מה שהביא לגידול בקורקינטים החשמליים בשנתיים האחרונות. ככל הידוע, בשנה שעברה המחזור השנתי של החברה הסתכם בכ-20 מיליון שקל.
בארה"ב חברות השכרת הקורקינטים הממונעים כמו בירד וליים כבר מוערכות בשווי של מיליארד דולר. בשונה מהמודל של אינוקים, בירד גובה סכום התחלתי של דולר על ההשכרה, ו-15 סנט לכל דקת נסיעה. במודל האמריקאי, הקורקינטים החשמליים מונחים בתום השימוש בנקודות אקראיות ברחוב, ונאספים בלילה כעבודה מזדמנת לאנשים שמעוניינים לעשות כסף מלהטעין אותם בלילה ולפזר אותם מחדש למחרת בבוקר. הם מקבלים על כך תשלום של בין 5 דולרים ל-20 דולר.
השגשוג שלהן נובע, בין היתר, מהעומסים הגדולים ובעיות התחבורה שהולכות ומחמירות בערים הגדולות, ומביאות נהגים רבים לחפש פתרונות חלופיים לפקקים הבלתי נגמרים, לצד מחסור קשה בחניה. ואולם, במקביל ליתרונות ולנוחות שהם מאפשרים, תופעת הקורקינטים החשמליים שפזורים ברחבי הערים הגדולות גררה גם תגובות שליליות. לצד הפתרון העירוני הנוח, בכלי תקשורת בארה"ב דווח בחודשים האחרונים כי העיריות שבהן פועל המיזם, כמו סן פרנסיסקו וסנטה מוניקה, שלחו צווי מניעה לחברות. חלקן אף הגישו תלונות נגדן בטענה כי הקורקינטים זרוקים באמצע הרחוב ללא תחנות עגינה מסודרות ומפריעים לסדר הציבורי, וחלקן פעלו על-מנת להחרים חלק מכלי הרכב הזרוקים.
בישראל, אינוקים מקווה לדלג מעל המכשול הזה וכאמור להשתמש בעסקים קטנים כתחנות עגינה בתמורה לתגמול כספי. ובכל זאת, המיזם שצפוי לצאת לדרך בעיר תל אביב, לא אושר באופן רשמי מול הרשויות.
אתגר נוסף הוא סוגיית הבטיחות: קהל הרוכבים בקורקינטים חשמליים הוא בדרך כלל צעיר ולא בהכרח מנוסה או מודע לגודל הסכנה שברכיבה מהירה. רק לפני שנה הדוגמנית שלומית מלכה נפצעה קשה בתאונה במהלך רכיבה על קורקינט חשמלי ברחובות תל אביב. וכשיש חברה שעומדת מאחורי הסיפור הזה, עלול להיות קל יותר לשלוח אצבע מאשימה במקרה של תקלה או תאונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
