סירוב מזרחי להסדר בארה"ב: חדשות מדאיגות גם להפועלים

בנק מזרחי טפחות , שבניהול אלדד פרשר, הודיע אמש כי דחה הצעת הסדר של משרד המשפטים האמריקאי שקיבל אתמול, בתיק שמתנהל נגדו בגין חשד שסייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס. לפי ההצעה, הרשויות האמריקאיות יסיימו את חקירת הפרשה בתמורה לתשלום קנס של 342 מיליון דולר. בכך פותח הבנק בטנגו המשא ומתן על גובה הקנס שישלם לרשויות בארה"ב, ולוקח הימור שעשוי להגדיל בהיקף ניכר את ההפרשות שלו בגין החקירה האמריקאית על חלקו בפרשת העלמות המס שנקשרה לבנקים הישראליים שפעלו באדמת ארה"ב.

בהודעה שפרסם הבנק הוא גילה כי החליט שלא להיענות להצעה "הלא מפורטת" וש"אינה כוללת עקרונות תחשיב המבססים סכום זה", תוך שהנחה את עורכי הדין ששכר לטובת המהלך לשוב למשרד המשפטים האמריקאי ולומר שהצעת ההסדר "אינה מקובלת על הבנק".

ההודעה החד-משמעית של הבנק, שנושאת בחובה סיכון מסוים, נעשתה לאור הערכות בבנק כי מדובר בתחילת המשא ומתן מצד האמריקאים - שנתנו הצעה ראשונה, לא מפורטת ומנופחת הרבה מעבר למה שהבנק ציפה לו - וזאת לאור הניסיון שנצבר מההתנהלות של בנק לאומי עם הרשויות בארה"ב לפני מספר שנים. 

גם אם תהיה הפחתה, ההפרשות יגדלו

נראה כי לתפיסת הבנק ויועציו, הקנס שהאמריקאים דורשים מאוד גבוה, מאחר ולשם השוואה האמריקאים דרשו מבנק לאומי 280 מיליון דולר בלבד, והבנק שילם עוד 120 מיליון דולר לרגולטור פיננסי אחר במדינת ניו יורק, שמזרחי טפחות לא חשוף אליו כי לא היה פעיל שם. מה גם שהיקף הפעילות של מזרחי טפחות בארה"ב נמוך משמעותית מזה שהיה באותם ימים לאומי.

מצד אחד הפער האמור מלמד אולי על כך שיש מקום לפשרה נוחה בהרבה, אך יש הגורסים כי הפער עלול ללמד כי האמריקאים משתכללים ונהיים קשוחים יותר, בשל השיפור בשיטות החקירה שלהם שבאות לידי ביטוי בדרישות קנס גבוהות יותר לצורך סגירת התיקים. פרשת הסיוע של בנקים להעלמת מסים בארה"ב רחבה בהרבה מאשר בנק לאומי, פועלים  ובנק המזרחי טפחות הישראליים, וכוללת כמה מהבנקים המובילים בעולם שהרשויות בארה"ב לא הקלו עליהם.

בהקשר זה המהלך של מזרחי טפחות, דורש אומץ, הגם שהוא משדר כי הופתעו מהיקף הצעת ההסדר של האמריקאים. עד היום הבנק הפריש כ-46 מיליון דולר בגין הפרשה בארה"ב, ועתה נראה כי האמריקאים מצפים לסכום גדול יותר.

מבחינת הבנק, דחיית ההסדר עלולה להיתפס בעתיד כטעות שנובעת מהערכת חסר של עוצמת הענישה שהאמריקאים בוחרים בה, וזאת אם הרשויות שם יקפידו לדרוש סכומים בשיעור תלת ספרתי במיליוני דולרים. על כן לא מן הנמנע שלצד כך שמזרחי טפחות השיב בשלילה להצעת ההסדר, הוא עדיין יצטרך בסבירות גבוהה להפריש סכום ניכר בדוחות הכספיים לרבעון השני של השנה, שיפרסם בשבוע הבא.

בהקשר זה נראה כי הסוגיה לא תלויה רק בבנק וברואי החשבון שלו, כי אם גם בפיקוח על הבנקים, שמקבל מידע על התפתחויות בחקירה לפני פרסום הדוח "כדי לוודא שההפרשה נאותה ומשקפת את המצב העדכני", כדברי גורם מעורה בפרטי הפרשה.

בבנק מסבירים כי ההפרשות שבוצעו עד כה, נעשו לא מתוך חוסר שמרנות כי אם מתוך דרך פעולה שלפיה יגדילו את הפרשות בהתאם להתפתחות החקירה, ושלשיטתם הם פעלו בסדר ולפי מתודה, כשהסכום שהאמריקאים הביאו עתה מפתיע והדירקטורים ויועצי הבנק אינם מבינים על מה הוא מבוסס. מכיוון שמדובר בשלב התחלתי של המגעים בין הצדדים, מוקדם עדיין לקבוע האם הערכות הבנק היו שמרניות מספיק. 

מעורר חשש גם לגבי בנק הפועלים

נראה כי דרישת התשלום ממזרחי טפחות היא לא בשורה טובה גם עבור בנק הפועלים, שבניהול אריק פינטו, שהיקף הפעילות שלו שם גדול יותר משמעותית מזה של מזרחי טפחות. כעת גם נראה שעל פניו מדובר באישוש לכך שבנק לאומי, שבניהול רקפת רוסק עמינח, עשה נכון כשמיהר לסגור את הפרשה כבר לפני מספר שנים. בכל מקרה, בשל מה שקרה בארה"ב מורגשת בשנים האחרונות ירידה בהיקף הפיקדונות של תושבי חוץ בבנקים ישראלים, שגם סגרו שלוחות שלהם בחו"ל.

האנליסטית דורין פלאס, מנהלת מחלקת מחקר בחבר הבורסה של אי.בי.אי, סיכמה זאת כ"חדשות שליליות למזרחי טפחות, וזאת משום שגם אם זו יריית הפתיחה למשא ומתן על גובה הקנס הרי שנקודת המוצא לא טובה למזרחי טפחות". זאת מכיוון שלדבריה "מדובר על סכום גבוה משמעותית ביחס לכל תחזית והערכה מוקדמת. לשם המחשה, גובה הקנס בהצעת ההסדר מתקרב ל-10% מההון של מזרחי". פלאס אף רואה במהלך כחדשות רעות עבור בנק הפועלים, שסוגיית הקנס עדיין עומדת לפתחו.

מניות מזרחי טפחות והפועלים איבדו היום - נכון לשעות אחר הצהריים - כ-5% וכ-3.5%, בהתאמה, לעומת ירידות של כ-1.5% במדד הבנקים, כשלאומי לא רשם ירידות ומניות דיסקונט והבינלאומי אף עלו במקצת.

יו"ר ארגון העובדים בבנק מזרחי טפחות דניאל דהן אמר כי "החלטת דירקטוריון הבנק לדחות את הצעת הסדר התשלום שהגיש לו משרד המשפטים האמריקאי מטרידה אותי מאוד. עובדי הבנק לא עברו על שום איסור ולא העלימו או סייעו להעלמת מסים, כפי שנטען מחקירת רשויות המס בארה"ב. אבל עכשיו, בעקבות החלטת הדירקטוריון, אני חושש מאוד שמי שישלם את המחיר נהיה אנחנו. לכן, מי שנהנו מאותם פירות באושים וגרפו לכיסם מיליוני שקלים - הן כשכר והן כבונוסים שמנים וכבדים - הם אלה שצריכים לשלם את הקנס או לפחות את חלקו. זוהי החלטה שמעמידה לדעתי בסכנה גדולה את עתידו ואת שמו הטוב של בנק מזרחי טפחות ואסור היה לה להתקבל". 

בנק לאומי כבר שילם לאמריקאים 400 מיליון דולר, התיק נגד בנק הפועלים נשאר עדיין פתוח

הממשל בארה"ב, בתקופת הנשיאות של ברק אובמה, חרט על דגלו מלחמת חורמה בתופעת העלמות המס של אזרחיו. ב-2011 בדקו הרשויות האמריקאיות האם הבנקים במדינה סייעו לאזרחים אמריקאים להעלים מס בחסות הסודיות הבנקאית.

ממצאי הבדיקה חשפו כי אכן בנקים רבים שפועלים במדינה סייעו ללקוחותיהם להעלים מס, והממשל האמריקאי הבין במהרה את פוטנציאל הקנסות שיש בעבירות אלו.

הרשויות האמריקאיות הבינו גם שלא כל הבנקים עשויים מקשה אחת ויש דרגות שונות של חומרה בסיוע שלהם. לפיכך, הם החליטו לחלק את הבנקים לארבע קטגוריות: קטגוריה 3-4 נחשבות הקלות ביותר והבנקים הנכללים בהן משלמים קנס זניח, אם בכלל. קטגוריה 2 מציעה נוסחת פשרה לתשלום קנס, המסתמכת על היקף פעילות הלקוחות, ואילו קטגוריה 1 היא המחמירה ביותר וכוללת אופציה להאשמה פלילית.

במסגרת קטגוריה 1 הרשויות דורשות לקבל מסמכים פנימיים בצורה מקיפה ביותר, ועל בסיסה נקבע גובה הקנס. מתוך רשימה של יותר מ-100 בנקים, 14 נכללו בקטגוריה 1, המחמירה ביותר. לישראל נציגות מרשימה ברשימה המפוקפקת הזו: 3 מתוך 14 הבנקים הם ישראלים - לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות.

בהתבסס על הסדרים שביצעו בעבר הרשויות האמריקאיות, הקנס   שמוטל על הבנקים עשוי לכלול ארבעה רכיבים: רכיב בגין אובדן המס לרשויות, רכיב המתבסס על הכנסות הבנק מהפעילות, רכיב קנס בגין עונש ורכיב המתבסס על נוסחה שסוכמה עם כמה מהבנקים בשווייץ .

עד כה הפריש בנק הפועלים לרשויות בארה"ב כ-1.3 מיליארד שקל, אך הפרשות אלו נוגעת רק לרכיב אובדן המס לרשויות והבנק צפוי לשלם קנסות נוספים עד לסגירת התיק נגדו.

בנק לאומי הגיע להסדר מול הרשויות בארה"ב במסגרתו שילם הבנק 400 מיליון דולר בדצמבר 2014 בתמורה לסגירה סופית של התיק נגדו.