לא לחינם זכה סר טים ברנרס-לי בכינוי המחייב "אבי האינטרנט". הוא האיש שפיתח את שפת HTML, שהיא בסיס לאתרי האינטרנט למיניהם; את פרוטוקול התקשורת HTTP, שמחבר את שרתי הרשת; ומי שפיתח את חזון ה-World Wide Web, שהפך את האינטרנט לרשת דיגיטלית ענקית, מאגר המידע הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית.
"ה-Web חייב להמשיך להיות מדיום אוניברסלי, פתוח לכל ובלתי מפלה", אמר ברנרס-לי בשנת 2004, בטקס החגיגי שהפך אותו לסר. תואר האבירות שקיבל מאליזבת השנייה, מלכת אנגליה, היה ביטוי לתרומתו המשמעותית כל כך למין האנושי. אלא שהאינטרנט התפתח בכיוונים שסר ברנרס-לי לא חזה מראש.
היכולת לקשר כל דבר לכל דבר, וכל אחד אל כל אחד, באמצעות פרוטוקולי התקשורת והגלישה ב-Web, העניקו לחברות מסחריות אפשרויות בלתי מוגבלות לערוך מניפולציות במידע ולהשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. כשברנרס-לי קיבל את תואר האבירות פייסבוק הייתה בת פחות משנה, גוגל עדיין לא הייתה מנוע החיפוש הבלעדי והכל יכול, ואמזון הייתה אתר מרשים למסחר אלקטרוני - אבל רחוקה מאוד ממעמדה היום כענקית המסחר העולמית, בעלת שווי שוק שנע סביב טריליון דולר.
כל אחת מהחברות הגיעה לאן שהגיעה בזכות היכולת שהעניקו לה מהנדסיה, מיטב המוחות שאפשר למצוא כיום, לשלוט באופן יעיל ומדויק להפליא במידע שאנחנו מספקים להם על עצמנו, בחפץ לב ובעיקר בתמימות רבה. זו מכונת כספים אדירה שנמצאת בשליטת חברות מעטות, מבוססת על שימוש חופשי במידע האישי של מיליארדי גולשים. המצב הזה הביא, עוד בשנת 2009, את ברנרס-לי להצהיר "שעדיין לא ראינו את ה-Web כפי שתיארתי אותו לעצמי". אבל עכשיו, אחרי שנים של מחקר ועבודה על האתגרים האלה, מסתמן כנראה תחילתו של פתרון.
לשקם את שיווי המשקל
במאמר שפרסם סר ברנרס-לי בסוף השבוע האחרון בפלטפורמת מדיום, הוא ביטא את אכזבתו מהמקום שאליו הגיעה הרשת, ופרש את משנתו לגבי הפתרון האפשרי. "תמיד האמנתי שה-Web נועד לכולם. זו הסיבה שנלחמתי בכוח רב כדי להגן עליו. השינויים שהצלחנו ליישם יצרו עולם טוב יותר ומחובר יותר. אבל, למרות כל הטוב שהשגנו, ה-Web הפך להיות מנוע של חוסר שוויון ופלגנות, והוא נשלט כיום על ידי כוחות אימתניים המשתמשים בו על מנת לקדם את האג'נדה שלהם. אני מאמין שכיום הגענו לנקודת מפנה קריטית, שבה שינוי משמעותי לטובה הוא הכרחי וגם אפשרי".
מכאן פנה ברנרס-לי להכריז על הפרויקט החדש שלו, שאמור לקדם את הרשת למקום טוב יותר. בשנים האחרונות, כך כתב, הוא ומספר אנשי מקצוע עובדים על Solid, פלטפורמת קוד פתוח חדשה. היא נועדה לאפשר לכל אחד מאתנו, הגולשים הפשוטים ברחבי העולם, לקבל בחזרה את השליטה על המידע שלנו ועל השימוש הנעשה בו.
"Solid משנה את המודל הנוכחי, שבו משתמשים נאלצים למסור את המידע האישי שלהם לענקים דיגיטליים בתמורה לערך שהם מקבלים כביכול בחזרה. כפי שכולנו כבר גילינו, זה לא היה הדבר הכי טוב עבורנו. Solid מטפל ב- Web על מנת לשקם את שיווי המשקל בין הצדדים, בכך שהוא מעניק לכל אחד מאיתנו שליטה מוחלטת במידע, האישי והלא-אישי, בדרך מהפכנית."
מכאן פונה ברנרס-לי לתאר בקווים כלליים את אופן הפעולה של הפרויקט החדש, שעדיין לא ידוע מתי יהיה זמין לציבור הרחב. כל משתמש באינטרנט יוכל להגדיר איפה מאוחסן המידע שלו, מי האנשים ו/או הקבוצות שיהיה להם גישה למידע הזה או לחלקים ממנו, ומהן האפליקציות המורשות לעשות שימוש במידע. עד כמה שהדברים נשמעים פשוטים, יישומם המלא, אם אכן יקרה, יהווה מהפכה אמיתית ושינוי משמעותי בשיטות העבודה של עולם האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותן כיום. למשל, אם היום אנחנו מעלים לפייסבוק תמונה משפחתית מהטיול שלנו בסוכות לחופי יוון, ואז מפרסמים את אותה תמונה גם באינסטגרם, שולחים אותה בהודעה פרטית בטוויטר, מעלים אותה לתוכנת עריכת סרטונים ומאחסנים בדרייב שלנו בגוגל, הרי שבעתיד נאחסן את התמונה הזו רק במקום אחד, על פי בחירתנו.
חשוב מכך: כל האפליקציות הללו ייאלצו לקבל את רשותנו להשתמש בתמונה הזו לצורכיהן השונים, רשות שאנחנו לא בהכרח נמהר להעניק להן. סביר להניח שלא נמהר להעניק לגוגל רשות להתאים לנו פרסומות המבוססות על ניתוח המצולמים בתמונה היוונית ורצונותיהם המשוערים. לא נמהר להעניק לפייסבוק רשות לערבל את התמונה שלנו אל תוך האלגוריתמים שלה, לאפשר למפרסמים למיניהם להבין אותנו הרבה יותר טוב מכפי שהיינו רוצים, ולהשתמש במידע גם למטרות פוליטיות, חברתיות ואחרות. כך לגופים רבי עוצמה, עם אינטרסים שאין לנו בהירות לגביהם, תהיה פחות שליטה בחיינו.
שאלות קשות, שינוי מתבקש
קשה להעריך אם הפרויקט החדש של סר טים ברנרס-לי אכן יצליח לחולל מהפכה אמיתית, בסדר הגודל של המהפכה הראשונה שחולל כשהמציא את ה-Web. אם אכן יצליח, יהיה צורך גם לטפל בהשלכות המסחריות על חברות האינטרנט הגדולות, שלמרות הביקורת המתגברת - הן גם אלו שמניעות את הרשת הענקית הזו קדימה, לטובת האנושות.
גוגל ופייסבוק, אינסטגרם וטוויטר - כולם שירותים חינמיים שהפכו לחלק מהותי בשגרת יומם של מליארדי משתמשים. מה יקרה ביום שבו החברות ייאלצו לגבות דמי שימוש על מנת לפצות על אובדן ההכנסות המשמעותי שייגרם להן כתוצאה מהמגבלות שהגולשים יטילו עליהן? האם כל משתמש ינהל תקציב אישי משלו, יקבל דמי שימוש על המידע שהוא מוכן לשתף וישלם על שליחת הודעות וואטסאפ?
למרות השאלות המורכבות והשלב הראשוני שהפרויקט נמצא בו, אין ספק שמתבקש שינוי משמעותי בעולם ה-Web כפי שאנחנו מכירים אותו היום. ייתכן שהשינוי הזה התחיל כבר בסוף השבוע האחרון, בזמן שישבנו בסוכה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.