ריק גייטס, בכיר במטה הבחירות של דונלד טראמפ ב-2016, הוא שביקש מחברת המודיעין הישראלית סיי גרופ (Psy Group) שתכין תכנית לסייע לטראמפ במסע הבחירות לנשיאות באמצעות יצירת זהויות מזויפות ברשת, ניצול המדיה החברתית למניפולציה של קבוצות בוחרים, לרבות אלפי הצירים לוועידת המפלגה הרפובליקאית, ואיסוף מידע על מתמודדים רפובליקאים שרצו מול טראמפ בבחירות המקדימות באותה שנה ועל הילארי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות. כך מדווח הבוקר (ג') "ניו יורק טיימס". העיתון השיג את מסמכי ההצעה של החברה הישראלית למטה טראמפ.
במאי השנה דיווח ה"טיימס", כי מייסד סיי גרופ, ג'ואל זמל, שתואר אז כ"בעל קשרים מסועפים עם מדינות המפרץ", נפגש עם בנו הבכור של הנשיא העתידי, דונלד טראמפ ג'וניור, וגורמים אחרים בטראמפ טאואר ב-3 באוגוסט 2016. מטרת הפגישה היתה להציע לטרמפ הבן סיוע שידחוף את אביו לניצחון בבחירות.
על פי תחקיר של סוכנות בלומברג במאי, תיארה חברת סיי גרופ את שירותיה לפוליטיקאים במערכות בחירות במדינות זרות כ"הרעלת בארות". "וול סטריט ג'רנל" מסר אז, כי לשכת התובע המיוחד הוציאה צו זימון הקשור לפעילותו של זמל (לא ברור אם הצו עסק במסמכים או באדם מסוים), אך לא הוצא צו זימון לזמל עצמו. מכל מקום, על פי דיווח נפרד ב"ניו-יורק טיימס" במאי, תושאל זמל ע"י שני חוקרים מטעם התובע המיוחד. נוסף לכך, לפחות שני סוכנים של FBI, שפעלו בשת"פ עם לשכת התובע המיוחד, טסו לישראל ותשאלו עובדים של סיי-גרופ. העיתון תיאר את עובדי החברה כסוכני מודיעין ישראליים לשעבר.
לדברי ה"טיימס" במאי, תפקד הצוות של התובע המיוחד בשת"פ עם משטרת ישראל והחרים מחשבים מאחת מהחברות של זמל.
בלומברג דיווחה במאי, כי ב-25 בפברואר השנה, הודיע מנכ"ל סיי-גרופ, רועי בורשטיין, לעובדים על סגירת החברה, בעקבות פעילויות החוקרים. בורשטיין תואר אז כ"מפקד לשעבר של יחידת לוחמה פסיכולוגית בישראל", אך לא צוין אם מדובר ביחידת צה"ל או יחידה בשירותי הביטחון. בורשטיין לא נענה אז לבקשות להגיב על הדיווחים.
בדיווחו הבוקר (9 באוקטובר), מציין "ניו יורק "טיימס", כי מטה טראמפ החל להתעניין בעבודתה של סיי גרופ בדיוק כאשר הרוסים הגבירו את מאמציהם לסייע לטראמפ להיבחר. ריק גייטס זיהה את פוטנציאל התכנית הישראלית כמכשיר שיסיט בוחרים לכיוונו של טראמפ בבחירות למרות שהיקף ההצעות של סיי גרופ היה מצומצם יותר מקמפיין ההתערבות הרוסי. לדברי העיתון, לא נראה שהיה קשר בין שתי היזמות.
גייטס, שהיה איש אמונו של יו"ר מטה הבחירות, פול מאנאפורט, משתף עתה פעולה עם התובע המיוחד בעסקת טיעון. מאנאפורט, שהורשע באחרונה על עבירות מס והלבנות כספים, חתם אף הוא על עסקה עם התובע המיוחד.
על פי הדיווח מהבוקר, גייטס ביקש - וקיבל - כמה הצעות מסיי גרופ להטיית מערכת הבחירות לטובת טראמפ. הצעה אחת עסקה ביצירת זהויות בדויות ברשת במטרה להכפיש את הסנטור טד קרוז, המתחרה העיקרי של טראמפ בבחירות המקדימות באותה תקופה, בעיני 5000 הצירים לוועידת המפלגה הרפובליקאית שהיו צריכים לבחור את מועמד המפלגה לנשיאות. החברה הבטיחה, כי "קציני מודיעין ותיקים" ישתמשו בשיטות שונות כדי לנסות להעריך את העדפות הפוליטיות של אלפי הצירים. לאחר מכן, יותר מ-40 עובדי סי גרופ ייצרו בוטים (זהויות מקוונות בדויות) כדי להציף את הצירים במסרים שמותאמים לנטיותיהם, במאמץ להטותם לצד טראמפ.
החברה הבטיחה, שיעלה בידה להשיג "מודיעין ייחודי" באמצעים שונים, לרבות "מקורות חסויים" ו"אוואטארים".
הצעה אחרת פרטה דרכים לדליית מידע שלילי על הילארי קלינטון ועשרת האנשים הקרובים ביותר אליה ומנתה מה שכונה "פעילות מודיעיניות משלימות" נגד המועמדת הדמוקרטית.
ההצעה השלישית שרטטה תכנית שהיתה אמורה להימשך חודש ושהיתה אמורה לסייע לטראמפ ע"י שימוש במדיה החברתית באמצעות חשיפת מחלוקות בין המתמודדים הרפובליקאים והדגשתן. סיי גרופ כינתה את ההצעה "מבצע רומא" והשתמשה במילות צופן לזיהוי הנפשות הפועלות: טראמפ היה "אריה"; קלינטון היתה "יער"; סנטור טד קרוז כונה "דוב".
ה"טיימס" מציין, כי אין שוום ראיה שמטה הבחירות של טראמפ השתמש בהצעות של חברת המודיעין הישראלית. לדברי מקור המודע לנושא, גייטס איבד עניין בהצעות של סי גרופ בסופו של דבר ואחת מהסיבות לכך היתה שעובדי הקמפיין החלו לפתח אסטרטגיה משלהם לניצול המדיה החברתית.
לדברי העיתון, שמע גייטס על חברת סיי גרופ בפגישה שקיים במארס 2016 עם ג'ורג' בירנבאום, יועץ פוליטי רפובליקאי שמקיים קשרים הדוקים עם פקידי רשות ישראליים בהווה ובעבר. בראיון ל"טיימס" אמר בירנבאום, כי גייטס הביע עניין בשימוש במדיה חברתית ובמניפולציות שלה כמכשיר לניהול תעמולת בחירות. בטווח המיידי הוא היה מעוניין להשפיע על צירי המפלגה הרפובליקאית בגלל החשש שהם יתמכו בטד קרוז, שהיה המתמודד המועדף על ממסד המפלגה הרפובליקאית. אדם המודע לנראטיב של גייטס אמר, כי היה זה בירנבאום שהעלה בראשונה את האופציה להפעיל חברה חיצונית כדי לרתום את המדיה החברתית לקמפיין של טראמפ.
בירנבאום היה בן חסותו של היועץ הפוליטי הרפובליקאי ארתור פינקלשטיין (שנפטר אשתקד). ב-1996, סייע בירנבאום לפינקלשטיין בניהול מסע הבחירות של בנימין נתניהו. כזכור גבר אז נתניהו על שמעון פרס, בין היתר בעקבות שימוש באסטרטגיית בחירות אמריקאית של תשדירי בחירות קצרים ואכזריים. מאז שימש בירנבאום כיועץ בחירות של פוליטיקאים ישראליים במשך שנים רבות ופיתח מערכת קשרים עניפה עם גורמי ביטחון ישראליים בעבר ובהווה. נראה שבירנבאום יצר את הקשר עם גייטס.
פרקליטו של זמל הכחיש, כי מרשו ניסה אי פעם להציע את שירותי חברתו למישהו במטה הבחירות של טראמפ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.