העיצומים נכנסים לתוקף: ארה"ב רוצה להכות את איראן במקום שכואב לה

הסבב החדש של העיצומים שמטיל ממשל טראמפ על איראן ייכנס לתוקף הלילה אחרי חצות שעון ארה"ב (ב'), במסגרת מאמצי הממשל האמריקאי לרסן את ההשפעה האזורית ואת היכולות הצבאיות של המשטר המוסלמי. הנה מה שאנחנו יודעים עליהם:

1. המגזרים שעל הכוונת: אנרגיה, הובלה ימית ופיננסים

האמצעים שייכנסו לתוקף דקה אחרי חצות הלילה מכוונים נגד הנפט, נמלי הים, חברות הספנות והמספנות באיראן, ונגד המגזר הפיננסי, בעיקר חברות הביטוח וכל מי שמקיים מגע עם בנקים איראניים, לרבות הבנק המרכזי. כל מי שקונה נפט מאיראן או עושה עסקים עם הבנקים שלה כפוף לענישה. חברות לא אמריקאיות שיפרו את העיצומים עלולות להיקנס ולהיות מסולקות מהמערכת הפיננסית האמריקאית - עונש כבד מאוד מפני שרוב החברות העולמיות זקוקות למסחר בדולרים.

2. ארה"ב רוצה להכות את איראן במקום שכואב לה

הנפט הוא חלק גדול מהכנסות הממשלה באיראן, שיצוא הנפט שלה היווה 12% מן התמ"ג בשנה שעברה, לפי נתוני OECD. ללא גישה למערכת הבנקאית הבינלאומית, חברות איראניות לא יוכלו לגבות תשלומים שמגיעים להן. ארה"ב תעניק פטורים מיוחדים לשמונה לקוחות של נפט גולמי איראני שאינם מהאיחוד האירופי, אך לתוכנית העיצומים יש כבר השפעה עוד לפני כניסתם לתוקף. מאז פרישת טראמפ מהסכם הגרעין עם איראן במאי, כמה לקוחות כבר צמצמו את הרכישות שלהם באיראן. הפקת הנפט באוקטובר עמדה על 3.3 מיליון חביות ביום, ירידה מכ-3.8 מיליון חביות במאי - מדובר בהפסד הכנסה של כמיליארד דולר בחודש.

זהו הסבב השני של העיצומים. הראשון, שנכנס לתוקף באוגוסט, אסר על מכירת דולרים לממשלת איראן ועל קנייה של אג"ח מדינה איראניות, ועוד.

  העיצומים שבדרך כבר משפיעים

3. טראמפ רוצה מו"מ על עסקה טובה יותר

ממשל טראמפ רוצה לדחוק את איראן לפינה כדי לאלץ אותה לשאת ולתת על עסקה חדשה שתגביל את תוכניתה הגרעינית, את הטילים הבליסטיים ואת המעורבות צבאית שלה בסוריה ובלבנון (חיזבאללה). בכך עולה התוכנית בקנה אחד עם האינטרסים של ישראל, שרואה באיראן איום מסוכן. חישובי הממשל יעלו נכון? זה יהיה תלוי במידת אכיפת העיצומים וביכולתה של איראן לעקוף אותם.

4. טהרן מסה לבודד את עצמה ואת עמה מהעיצומים

הנשיא חסן רוחאני מנסה לייצב את כלכלת המדינה ואת המטבע שלה, הריאל, שצנח השנה לשפל היסטורי מול הדולר. הממשלה הבטיחה מענקים לעשרות מיליוני עניים. בנאום לפני שבוע, רוחאני הקרין שקט, ואמר שהאינפלציה בשליטה וכי למדינה יש את המשאבים הכספיים כדי להתמודד עם העיצומים החדשים. אבל איראן אינה יכלה להגן על עצמה לגמרי בגלל שליטת ארה"ב על הדולר, שהוא מטבע העסקאות והיתרות העולמי.

5. איראן יכולה להסכים למו"מ, או להשתלח בארה"ב

מעשיה של איראן בעבר מאותתים אולי על מה שהיא תעשה בהמשך. טהרן עשויה להדק את היחסים עם מדינות אירופה שחתמו על עסקת הגרעין ב-2015 ורוצות לשמר אותה - אם כי האופציה הזו הסתבכה מעט לאור האשמות שאיראן מתכננת התקפות טרור באירופה. לחלופין, איראן תוכל לנסות לתקוף מטרות צבאיות אמריקאיות במזרח התיכון, להרחיב את הטרדת תנועת האוניות האמריקאיות במצרי הורמוז, או להרחיב את התקפות הסייבר על ארה"ב. לפי שעה, איראן לא מאותתת על כוונה לנהל מו"מ חדש. 

חברות שיפרו את הסנקציות ייענשו בחומרה

ממשל טראמפ יפעל להדגיש את המחיר הכבד של אי-ציות לסנקציות האמריקאיות על איראן באמצעות הענשה חמורה, לדברי פקידי ממשל לשעבר. "כל מוסד פיננסי, חברה או יחיד שיפרו את הסנקציות שלנו מסתכנים באובדן הגישה למערכת הפיננסית האמריקאית והיכולת לעשות עסקים עם ממשלת ארה"ב או עם חברות אמריקאיות", אמר שלשום (ו') לכתבים שר האוצר סטיבן מנוצ'ין.

בעקבות הכרזתו של טראמפ במאי החלו חברות עולמיות גדולות לברוח מאיראן. אך חלק מהחברות הקטנות והבינוניות בעלות החשיפה המוגבלת לארה"ב ממשיכות לעשות עסקים באיראן. חברות אלה צפויות לעונשים במסגרת משטר הסנקציות התקיף של ארה"ב, לדברי פקידי ממשל לשעבר, אך העונשים לא יהיו מיידים.

הממשלה תחפש אחר התנהגות בת-עונשין מצדן של חברות לאחר חידוש הסנקציות מחר (ב') "כבסיס להצדקת הצעדים שהיא תנקוט, אך הרטוריקה שמגיעה מהממשל מצביעה על גישת אכיפה אגרסיבית מאוד", לדברי דיוויד ס. כהן, שותף במשרד עורכי הדין WilmerHale, שכיהן בעבר כסגן מנהל סוכנות הביון הפדרלית CIA וכתת-שר לענייני טרור ומודיעין פיננסי במשרד האוצר.

חידוש הסנקציות האמריקאיות הוא חד-צדדי ברובו. בנות בריתה האירופיות והאסיאניות של ארה"ב, שבעבר הטילו סנקציות משל עצמן לצד הסנקציות של ארה"ב, ממשיכות לדבוק בהסכם הגרעין ואף מחו על פרישתו של טראמפ מההסכם. שר החוץ של ארה"ב, מייק פומפיאו, אמר שלשום שהוא מנהל דיונים עם בנות ברית על חידוש הסנקציות.

"הם ינסו להשיג את אותה רמת הציות הבינלאומי שהתבססה על קואליציה בינלאומית רחבה, והפעם הם יעשו זאת באמצעות אכיפה אגרסיבית", אמר כהן.

אכיפה אגרסיבית מצדה של ארה"ב עלולה לחולל תגובת שרשרת, לדברי ג'ון א. סמית, שותף במשרד עורכי הדין Morrison & Foerster, שכיהן בעבר כמנהל המשרד לפיקוח על נכסים זרים - הגוף הממונה על הסנקציות במשרד האוצר האמריקאי. "ככל שהם יאכפו יותר, כך יגברו חששות החברות מהיסחפות בקמפיין של ממשל טראמפ נגד איראן", הוסיף סמית.

בסוף העשור הראשון ובתחילת העשור השני של שנות האלפיים שילמו כמה בנקים קנסות - שחלקם הגיע למיליארדי דולרים - בגין אי-ציות לסנקציות נגד איראן. קנסות אלה היו נקודת מפנה באילוצן של חברות ברחבי העולם לציית לסנקציות, לדברי סמית.

"כשארה"ב מאיימת באכיפה קשה - ואף מענישה הלכה למעשה חברות מסוימות - אז חברות אחרות לוקחות את זה לתשומת לבן", אמר סמית.

חברות שינסו להסתיר סחר עם איראן - כמו למשל באמצעות מכשיר תשלום מיוחד או חברת קש - נמצאות בסיכון הגבוה ביותר לעונש לאחר חידוש הסנקציות, לדברי דן ווגנר, סגן נשיא לענייני ציות לחוקי הפשעים הפיננסיים בחברת הייעוץ LexisNexis Risk Solutions. "הנכונות הזאת היא שממריצה את הממשלה לפעול במהירות רבה מאוד", הוסיף ווגנר.