אושר להצבעה בקריאה ראשונה "חוק נאווי"; בנק ישראל: "רשות שוק ההון צריכה להכין את עצמה"

ועדת הכספים בכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום להצבעה בקריאה ראשונה את ההצעה לתיקון חוק הבנקאות - עידוד תחרות בשוק האשראי, שבמסגרתה יתאפשר לגופי האשראי הצרכני והאשראי לעסקים קטנים החוץ-בנקאיים לגייס מהציבור כספים בסכום של עד 21 מיליארד שקל, על מנת לממן את מתן האשראי על ידם, וזאת לעומת מגבלה נוכחית של 5 מיליארד שקל.

כמו כן, על פי ההצעה שאושרה היום יותר לגופים החוץ-בנקאיים הללו לגייס הון מהציבור הרחב במסגרת ני"ע מסחריים לטווחים קצרים.

הצעת החוק לתיקון "חוק נאווי" של חברי הכנסת רועי פולקמן, יואב קיש ומשה גפני, התקבלה על רקע מתיחות בין בנק ישראל לבין משרד האוצר, כשבדיון השתתפה ממלאת מקום הנגיד, נדין בודו טרכטנברג. בנק ישראל ביקש שהרף העליון לגיוס כאמור יהיה 10 מיליארד שקל, בעוד שמשרד האוצר רצה מגבלה בהיקף כפול. "בהצעת פשרה הציעה ועדת הכספים לקבוע את הסכום על סכום ביניים של כ-13 מיליארד ולאפשר הלאה מדורגת בהמשך, לבסוף נקבע כי העניין יקבע בהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית", נמסר היום מהוועדה.

עם זאת, בקרב חלק מהגופים החוץ-בנקאיים אומרים כי הבנקים, שמפוקחים על ידי בנק ישראל, יכולים להיות מרוצים, מאחר והתחרות שהחוק יאפשר מוגבלת מאוד כתוצאה מכך שההצעה שאושרה היום אינה כוללת הסרת מגבלות שמושתות על הגופים החוץ בנקאיים בשוק המשכנתאות, שנשלט לחלוטין בידי הבנקים.

לצד זאת, במסגרת החוק, "הוארכה לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני", כפי שנמסר מהוועדה, "החרגת הגמ"חים מחיוב ברישיון בנק ומהחוק לצמצום השימוש במזומן עד לסיום הליך חקיקת חוק הגמ"חים, וכן הוארכה המשך ההחרגה לעניין תקנות ה-FATCA וה-CRS עד לסוף יולי 2023. משרד המשפטים העיר כי הדבר מעורר קשיים והדבר ידון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, לצד יתר ההערות לחוק".

מדובר בהטבה שניתנה לגמ"חים שמשמשים את האוכלוסייה החרדית, למרות קשיים שהדבר מערים בפני ישראל בכל הקשור למלחמה הגלובלית בהלבנות הון.

באחרונה דווח כי הושגו הסכמות בין שר האוצר משה כחלון, לבין הנגידה הקודמת, ד"ר קרנית פלוג, ויו"ר ועדת הכספים גפני, ולפיהן ישונה "חוק נאווי", כך שהיקפי האשראי החוץ-בנקאי לחברות כרטיסי האשראי ולחברות אשראי נוספות כמו האחים נאווי, פנינסולה ומימון ישיר, יוגדל ל-20 מיליארד שקל ללא התנגדות הבנק המרכזי, וזאת בתמורה לכך שיועבר החוק להקמת ועדה ליציבות פיננסית ויוחלו כללי רגולציה יציבותית על הגופים החוץ-בנקאיים.

בודו טרכטנברג התייחסה להבנות אלה היום ואמרה כי "ההצעה הזו שונה ולא תואמת את הסכמת הנגידה היוצאת פלוג עם שר האוצר. ההסכמה הייתה לאפשר לגופים האלה מאזן של עד 10 מיליארד שקל בכפוף להפעלה והקמה של הוועדה ליציבות פיננסית ולפיקוח יציבותי דה פקטו על-ידי רשות שוק ההון", אמרה והדגישה כי "זה תחום שכרוך בהרבה סיכונים, לעיתים נסתרים", תוך שהוסיפה כי "כעת לא רק שאנחנו מגדילים את סכום הגיוס, אלא גם סוג הגיוס הוא תוך סיכון".

ואולם, היא רמזה כי מבחינתה הפיקוח ברשות שוק ההון אינו ערוך לנדרש ממנו. "העניין החשוב ביותר הוא המוכנות של הפיקוח שיהיה דרך המפקח על שוק ההון. הוא מפקח כיום על חברות בהן הסיכון הזה אינו קיים, כמו חברות פנסיה, הן מגייסות לטווח ארוך ומעניקות לטווח הקצר. הרשות מתכוננת לפיקוח מהסוג הזה, אך כיום, דה פקטו זה עדיין לא קיים. הרשות צריכה לנטר את הנתונים ולהכין עצמה. בנוסף יש את העיתוי, לפני הקמה והפעלה של הגוף ליציבות פיננסית שבדיוק אמורה לדעת להסתכל על כל המערכת הפיננסית וכן כאמור לפני הקמת הפיקוח היציבותי בשוק ההון", כפי שצוטטה בהודעת הוועדה מהיום.

האוצר מתנגד, גפני דוחה

בתוך כך, ועדת הכספים ביקשה לאשר את תקנות ה-CRS תוך שיכללו תקופת מעבר ייחודית לגמ"חים - שמאפיינים את האוכלוסייה החרדית - עד שנת 2023. ואולם, בשל סירובו להסכים לדרישה לקביעת תקופה מעבר ארוכה לעניין הגמ"חים, שהגיעה מצד הוועדה שבראשות ח"כ משה גפני, משרד האוצר איים למשוך את התקנות שמהוות כלי חשוב לחילופי מידע בינלאומיים במטרה להילחם ב הון השחור וב העלמות המס .

הסכם ה-CRS מחייב חילופי מידע בין רשויות המס השונות, וישראל חתומה עליו. במסגרת זו ועדת הכספים קיימה היום דיון בתקנות מס הכנסה ש"הינן נגזרת מהסכם בין למעלה ממאה מדינות", ושלפיו על "בנקים במדינות השונות לרכז את המידע אודות תושבי מדינות זרות המתגוררים במדינות בהן יש להם חשבונות בנקים והפוך". ואולם, תקנות שכאלה, ככל שיחולו במלואן על הגמ"חים, מאיימות עליהם. על כן גפני, העומד בראש הוועדה, קשר את אישור התקנות בבקשתו להחריג את הגמ"חים ולהוציאם מההסכם כאמור, כך ש"במהלכה יוכלו לפעול במתכונת הפעולה הנוכחית שלהם - כמוסד ציבורי, בכל הנוגע לאפשרות לנייד חשבון בנק, ויוכרו ככאלה על-ידי המוסדות הפיננסים, מבלי להיות תחת סנקציה או סגירה".

ברקע הדברים ישנו חשש שאי אישור ההסכם יכניס את ישראל לרשימה שחורה, דבר שיקשה על תחום הפיננסים המקומי. "בישיבות האחרונות הביע משרד המשפטים התנגדות להחרגה ארוכה, ונציגי משרד האוצר ציינו היום, כי לאור עמדת משרדם והיועמ"ש הם יכולים לאפשר לכל היותר ארכה בת כשנה וחצי לעניין. ההתנגדות מנעה את ההצבעה על התקנות", נמסר מהוועדה. כך או כך, זה לא משנה לפי שעה את דרכו של גפני שמצהיר כי "בשבוע הבא תתקיים הצבעה... אם תאלצו להגיד לי שאתם מושכים - תמשכו, ואז אני אדרוש פיטורין של מישהו, כי הוא מעמיד את ישראל באור מאוד פרימיטיבי".