"עד הבחירות" זה מספיק זמן להגיע להחלטה

1. ההשלכות פוליטיות סותרות של כתב אישום 

לאחר שהתברר השבוע שהממשלה החליטה להקדים את הבחירות ל-9 באפריל 2019, נמסר מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי "תהליך העבודה על תיקי החקירה הנוגעים לראש הממשלה נמשך כמתוכנן. מדובר בתהליך עבודה סדור ומקצועי, שאיננו תלוי באירועים פוליטיים". התגובה הזאת מעידה הרבה יותר על התקווה (הכנה) של מנדלבליט להמשיך לעבוד כאילו הכול כרגיל, מאשר על המציאות שבפניה ניצב היועמ"ש מעתה. האירוע הפוליטי של הקדמת הבחירות בהכרח משפיע על תהליך העבודה על תיקי נתניהו. מנדלבליט יודע זאת, הציבור יודע זאת, ונתניהו יודע זאת טוב מכולם. לכן, הוא הקדים את הבחירות.

לא שהחלטה של היועמ"ש לזמן את נתניהו לשימוע לפני הגשת כתב אישום תשנה באופן מהותי את תוצאות הבחירות. כבר הוכח (בבחירות לרשויות המקומיות, למשל), שהציבור הישראלי לא מתרגש מחשדות או אישומים בשחיתות נגד נבחרי הציבור שלו.

במקרה של נתניהו, זימון שלו לשימוע יכול אפילו לפעול בכיוון ההפוך - חלק מהציבור הגדול שאוהד את נתניהו לא מאמין בפרקליטות וביועמ"ש ואימץ את הפרופגנדה הבעייתית של ראש הממשלה, לפיה הוא נרדף על ידי מערכות החוק על לא עוול בכפו. ולכן, אם נתניהו יוזמן לשימוע, הדבר עוד עשוי לחזק אותו ואת הליכוד בקלפי.

אבל זה שזימון של נתניהו לשימוע כנראה לא ישפיע משמעותית על תוצאות הבחירות, לא אומר שכדאי למנדלבליט "לקחת את הזמן", להתעלם מההתפתחויות ולקבל את ההכרעה בתיקי נתניהו רק אחרי הבחירות.

ליועמ"ש, בניגוד אליי, אין את הפריבילגיה לעסוק בניחושים האם ההכרעה שלו בתיקי נתניהו תשפיע או לא תשפיע על תוצאות הבחירות. האינטרס הציבורי מחייב את מנדלבליט לקבל את ההכרעה לפני הבחירות כדי לאפשר לציבור להביא בחשבון בבואו לקלפי את האופן שבו רואה היועמ"ש את התנהגות נתניהו. ככול שדעתי משגת, למרות שהזמן כבר דוחק, למנדלבליט יש מספיק זמן לקבל החלטה מושכלת ושלמה בתיקי נתניהו עוד לפני הבחירות. בסופו של דבר, הוא כבר מכיר את מרבית הראיות בתיקים, ומונחות בפניו חוות דעת מקיפות ומפורטות לעילא ולעילא ביחס לכל אחד משלושת התיקים. חודשיים-שלושה זה מספיק זמן כדי להכריע.

בפני היועמ"ש עומדות, "בגדול", שלוש אפשרויות של החלטה בנוגע לשלושת תיקי נתניהו.

האפשרות הראשונה, והסבירה ביותר, היא לאמץ את הגישה של צוות הפרקליטים המלווה את תיקי נתניהו בראשות עו"ד ליאת בן-ארי ואת עמדת פרקליט המדינה, שי ניצן. לפי עמדה זו, יש לזמן את נתניהו לשימוע לפני העמדה לדין בגין קבלת שוחד (כנראה בתיקים 2000 ו-4000) וגם בגין מירמה והפרת אמונים ועבירות נלוות.

האפשרות השנייה של מנדלבליט, היא להתייחס אל מערכות ה"תן וקח" של נתניהו עם ארנון (נוני) מוזס, שאול אלוביץ' ואולי גם עם ארנון מילצ'ן, בצורה מרוככת ולהעמיד את נתניהו לדין "רק" בגין עבירות של מירמה והפרת אמונים, אך לא בגין שוחד.

האפשרות השלישית, שנראית בנקודת הזמן הנוכחית ככמעט בדיונית לאור כמות הראיות המפלילות בתיקים ולאור הגישה השלטת בפרקליטות לפיה נתניהו נגוע בשוחד, היא לסגור את שלושת התיקים.

אם מנדלבליט יעמיד את נתניהו לדין בגין שוחד, ודאי אם מדובר יהיה בכמה עבירות של שוחד, כנראה שלא תהיה לנתניהו ברירה אלא להתפטר במוקדם או במאוחר מראשות הממשלה. עבירת השוחד היא החמורה ביותר מבין העבירות על טוהר המידות. העונש על הרשעה בשוחד יכול להגיע לשנות מאסר רבות. מצב שבו ראש ממשלה מכהן נאלץ לנהל במקביל להנהגת המדינה מערכה משפטית בניסיון להוכיח שהוא לא ביצע עבירות שוחד, הוא בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת. גם פרקטית, זה נראה כמשימה בלתי אפשרית לראש ממשלה לנהל מדינה במקביל לניהול משפט פלילי.

ואולם, אם מנדלבליט יחליט להעמיד את נתניהו לדין "רק" בגין ביצוע עבירות של מירמה והפרת אמונים, ואם ההחלטה תיוותר על כנה גם לאחר השימוע, נתניהו עשוי להתבצר בראשות הממשלה (בהנחה שירכיב גם את הממשלה הבאה) ולנסות ליצור תקדים שבו ראש ממשלה מכהן מתייצב לשימוע ואחר כך למשפט פלילי. במקרה שנתניהו יסרב להתפטר מראשות הממשלה, ייאלץ בג"ץ להכריע בשאלה הקשה מאוד, האם ראש ממשלה מכהן שעומד לדין פלילי יכול להישאר בתפקידו?

כידוע, ההלכה המשפטית של בג"ץ כי מי שהוגש נגדו כתב אישום אינו יכול להמשיך לכהן כחבר הממשלה, שר או סגן שר. ב-1993 חייב בג"ץ את ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, להעביר את השר רפאל פנחסי מכהונתו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. עם זאת, פנחסי המשיך לשמש כחבר כנסת.

במקרה של ראש ממשלה, הקושי המשפטי הוא רב יותר בשל מעמדו כנבחר הציבור מספר 1 ובשל החשיבות במימוש זכות היסוד לבחור ולהיבחר. על כל פנים, ייתכן מצב שלא ההכרעה של היועמ"ש בתיקי נתניהו היא שתקבע בסופו של דבר אם נתניהו ישרוד בראשות הממשלה, אלא הכרעה עתידית של בג"ץ. אה, כן, עוד קודם לכן ההכרעה תתקבל על ידי הציבור הישראלי בבחירות דמוקרטיות.

2. הסניגורם מציגים חוסר אמון מדאיג בפרקליטות

לאחר שהתברר השבוע שהפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום נגד יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, בגין פרשיית הברחת בת הזוג שלו בנתב"ג, נמסר ממשרד בעז בן צור ושות', סנגוריו של אפי נוה: "קיבלנו בפליאה את ההודעה על ההחלטה להגיש כתב אישום, לבטח בעיתוי הנוכחי - ביום לוויית אמו של בא כוחם של מר נוה וגב' כץ, וערב פרסום בתוכנית 'עובדה', אשר צפוי לכלול התייחסות לאופן העקום להפליא שבו התנהל ההליך עד כה בפרקליטות".

מבלי להיכנס לשאלה האם הפרקליטות צריכה הייתה להמתין עם פרסום ההחלטה בשל העובדה שאמו של הסנגור של הנאשם הובאה למנוחות באותו היום, התגובה הזאת מלמדת על כך שעורכי דין בכירים, כמו בן-צור, סבורים שהחלטות של הפרקליטות מתקבלות משיקולים בלתי לגיטימיים. שהרי מה בעצם המסר של התגובה? שהפרקליטות עקבה אחרי לוח השידורים של "קשת", ראתה שביום חמישי לראשונה יחשוף אפי נוה בפומבי בתוכנית "עובדה" את גרסתו לאירועים שבגינם נחקר, ומיהרה להקדים בפרסום משלה על ההחלטה להגיש כתב אישום.

אם בן-צור וחבריו צודקים אז התנהלות הפרקליטות מדאיגה, שכן הפרקליטות צריכה לפעול ממניעים ענייניים בלבד ואסור לה להביא בחשבון שיקולים זרים בהחלטותיה, גם לא בעיתוי הפרסום שלהן. אם בן-צור ושותפיו טועים, זה גם מדאיג שכן התגובה הזאת מלמדת על חוסר אמון של סנגורים בכירים בטוהר מניעיה של הפרקליטות.

3. מורשת אלשיך במשטרה: לא רק נתניהו

שאלה: "למה שוטרים הולכים תמיד בזוגות?"

תשובה: "אחד יודע לקרוא והשני יודע לכתוב…"

כמות הבדיחות שמסופרות על שוטרים משתווה רק לכמות הבדיחות שיש על עורכי דין. אתמול (ד') יצא לי לערוך סיור במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש ואני לא יודע מה לגבי עורכי דין, אבל יכול להתחייב שכמות הבדיחות על השוטרים צפויה לקטון, וכנראה שבקרוב.

מעבר למתקנים המשוכללים והסימולטורים שמאפשרים לשוטרי העתיד לתרגל סיטואציות שעמן הם יתקלו בעבודתם, הדבר המרשים ביותר בתהליך ההכשרה של השוטרים החדשים הוא הקנייה של ערכים, תוך ניסיון חשוב להצמיח אתוס חדש של מקצועיות וערכיות למשטרה.

בין היתר, מתמודדת המשטרה באומץ עם תופעות בעייתיות כמו שיטור יתר בקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, היא מנסה לגייס שוטרים ושוטרות ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה, ומלמדת את הצוערים מה זה רב-תרבותיות.

המשטרה גם פועלת מתוך הבנה שהדרך הראויה למנוע פשיעה היא על ידי צמצום הזדמנויות לביצוע עבירות (מניעת פשיעה מצבית). לפחות חלק מהקרדיט על התהליכים החיוביים שעוברת המשטרה מגיע למפכ"ל היוצא, רוני אלשיך. אלשיך טעה כשדיבר בפומבי על חקירות ראש הממשלה נתניהו, במקום להרחיק את עצמו מהעיסוק בחקירות המתנהלות, אבל הוא עשה גם הרבה דברים טובים.