שאלות ותשובות: כל מה שצריך לדעת על הדרמה בבחינות לשכת עוה"ד

הכניסה לשערי מקצוע עריכת הדין סגורים ביממה האחרונה, ומאיימים להישאר סגורים תקופה ארוכה. למה? בעקבות התפטרותה של הוועדה הבוחנת של בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. הרקע להתפטרות הנה "חקיקת בזק" שמקודמת בימים האחרונים שמשמעותה הסופית (בגרסאותיה השונות) הנה האפשרות להעניק "פקטור" לנבחנים שנכשלו בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין.

"חקיקת-הבזק" הזו, שעברה אתמול (ב') בקריאה טרומית ועולה היום להצבעה בקריאה ראשונה, כוללת למעשה 3 הצעות חוק שונות, שעיקרן שלל אפשרויות הענקת פקטור לנבחנים שנכשלו במבחני הלשכה. חברי הוועדה, האמונים גם על כתיבת המבחנים, מתנגדים לכל סוג של פקטור. לעמדתם, מי שלא עובר את המבחן לא אמור לעבור אותו בדרך של ניקוד שאינו מגיע לו.

יצאנו לבדוק: האם עורכי דין ותיקים יצליחו לפתור את מבחני הלשכה?

אפשר להתווכח על הצורך בפקטור או הצורך בשינויים במתכונת הבחינה - ויכוח עתיק-יומין בשוק עריכת הדין, שמקבל פנים שונות בכל תקופה בהתאם לשינויים שנערכים בבחינות - אך חברי כנסת שונים החליטו "לדלג" על הוויכוח הזה הפעם ולהעביר חוקים שייתרו אותו בתוך שבוע בלבד.

הרקע לחקיקה המוצעת הוא תלונות של מתמחים שנכשלו במבחנים על הכוונות של לשכת עורכי הדין והוועדה הבוחנת להכשיל אותם, על-מנת לצמצם את העוסקים במקצוע עריכת הדין. לטענתם, המבחנים לא נועדו לבחון ידע או יכולת, אלא לסגור את שערי המקצוע, השאלות היו בעייתיות ועוד שלל טענות. כראיה לכך הם מציגים את אחוזי המעבר הנמוכים מאוד במבחן ההסמכה האחרון. 

המאבק של המתמחים מתנהל מזה תקופה, ולטענת חלק מחברי הכנסת, הם מצאו את הטענות מוצדקות. זאת, בניגוד לחלק מהשופטים בבתי המשפט שצמצמו את הסעדים שנתנו לנבחנים שהגישו עתירות נגד המבחן, ובעיקר דחו את דרישתם להעניק להם פקטור.

"חקיקות-בזק" תמיד מעוררות סימני שאלה, בוודאי כשהן נעשות כשברקע בחירות, והפעם נראה כי "חקיקת-הבזק" הזאת - אם תעבור את המשוכה הבאה בהליך החקיקה, שלב הקריאה הראשונה - תיבחן על-ידי בג"ץ, ואולם בינתיים תוהים המתמחים והסטודנטים למשפטים מה המשמעות האופרטיבית של התפטרות הוועדה והמאבקים סביב החוק.

"גלובס" עונה על חלק מהשאלות הללו:

למה התפטרה ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין?

ההתפטרות באה כמחאה על ניסיון כמה חברי כנסת לקדם הצעות חוק שמאפשרות לכפות תוספת ניקוד - פקטור לנבחנים בבחינות לשכת עורכי הדין. זאת, על רקע ההקשחה הרבה של הבחינות ואחוזי המעבר הנמוכים של המתמחים במשפטים.

מי הם חברי ועדת הבחינות שהתפטרו?

בוועדת הבחינות יושבים סגן נשיא בית משפט מחוזי תל-אביב, השופט שאול שוחט; השופט גרשון גונטובניק מהמחוזי בתל-אביב; והשופטת מיכל הירשפלד מבית משפט השלום בירושלים. כמו כן חברים בוועדה פרופ' גבריאל הלוי מהקריה האקדמית אונו; ד"ר אסי רביע מאוניברסיטת חיפה; עו"ד שירלי אנגלרד, פרקליטת מחוז מרכז אזרחי; עו"ד אבי וסרמן מפרקליטות המדינה; עו"ד עזריאל רוטמן ממשרד נשיץ-ברנדס; ועו"ד דורון תמיר, שותף במשרד יגאל ארנון ושות'. 

איך פוגעות הצעות החוק בוועדת הבחינות, לשיטת הוועדה?

הצעות החוק של ח"כ אמיר אוחנה וחברי כנסת אחרים נוגסות בסמכויות הוועדה ומאפשרות לגורמים אחרים, כשר המשפטים, לתת פקטור לנבחנים - סמכות שעד היום הייתה שמורה רק לוועדה. כמי שאמונה על עריכת בחינת ההסמכה ורמתה המקצועית, שמטרתה להבטיח את איכות הבאים בשערי המקצוע והעוסקים בו, הוועדה רואה במהלך של חברי הכנסת כהבעת אי-אמון בעבודתה.

מהי עמדת שרת המשפטים איילת שקד, לשכת עורכי הדין ויו"ר הלשכה אפי נוה?

השרה שקד והיו"ר נוה והלשכה תומכים בעמדת ועדת הבחינות ומתנגדים להצעות החוק הנוכחיות שהוועדה יצאה נגדן. לשכת עורכי הדין מנהלת מאבק ארוך בהצפת מקצוע עריכת הדין, ואחת הדרכים שהיא מקדמת היא שינוי בבחינות ההסמכה של הלשכה באמצעות הוועדה הבוחנת. שקד אומרת שהיא כבר קידמה הקלות רבות לנבחנים בבחינות לשכת עורכי הדין. לגישת לשכת עורכי הדין, הצעות החוק למתן פקטור למתחים מהוות מחטף שטרם נראה כדוגמתו בלחץ מתמחים שטוענים כי התפקדו למפלגות הגדולות.

מה המשמעות של התפטרות הוועדה עבור הנבחנים במבחן ההסמכה האחרון, שנערך בנובמבר האחרון?

הנבחנים במועד הבחינה האחרון טרם קיבלו ציונים, וכעת, כך נראה, התוצאות יתעכבו עוד יותר. הוועדה הבוחנת היא האמונה על בדיקת המבחנים, ולאור התפטרות כל חבריה, אין מי שיבדוק את המבחנים במקום חבריה. לאור התנגדותם הנחרצת של חברי הוועדה לאפשרות לתת פקטור למתמחים, נראה כי עד שלא ימצא פתרון למשבר, יישארו הנבחנים במועד האחרון תלויים באוויר.

מה המשמעות של התפטרות הוועדה עבור הנבחנים במועדי מבחנים ההסמכה הקודמת (יוני 2018 ודצמבר 2017)?

בבחינה האחרונה, שנערכה ביוני 2018, עברו רק 32% מכלל המתמחים שניגשו לבחינה, ובמועד הקודם, בדצמבר 2017, עמד שיעור העוברים על 34% בלבד. רוב הנכשלים התאגדו למאבק נגד לשכת עורכי הדין, שרת המשפטים והוועדה הבוחנת. חלקם הגישו השגות, והוגשו גם הליכים שונים לבית המשפט כנגד המבחן.

בעקבות המאבק, בין היתר, בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי על הוועדה הבוחנת לערוך לאלתר בדיקה חוזרת של המבחנים של הנבחנים שעתרו נגד הציון שניתן להם במטלת הכתיבה במבחן (בעקבות רפורמה בחוק לשכת עורכי הדין, שבמסגרתה נקבע כי לבחינת ההסמכה בכתב של הלשכה יתווסף דין מהותי, בנוסף לדין הפרוצדורלי הקיים, הוספה מטלה של כתיבה וניתוח קייס משפטי). בנוסף נקבע כי המתמחים שיקבלו את הציונים החדשים יוכלו להגיש עליהם ערר תוך 3 ימים ממועד מסירת הציון המנומק; וכי החלטה מנומקת בערר תינתן תוך שבוע ימים מהגשת הערר.

בית המשפט המחוזי קבע עוד כי בנוגע לנבחנים שלא עתרו נגד הציון ויפנו עתה לוועדה בבקשה מתאימה לבדיקה חוזרת על-פי ההנחיות הללו - הוועדה תשקול את הבקשה על-פי הנתונים שיהיו בפניה בכל הנוגע להיתכנות מעשית של בדיקות חוזרות לפי היקף הפניות.

החלטה זו ניתנה במסגרת 6 עתירות שהוגשו נגד מבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין במועד קיץ 2018, שנערכו ב-24 ביוני - ואשר אוחדו לדיון אחד. עשרות המתמחים בעתירות העלו שלל טענות נגד המבחן לאחר שהתקבלו תוצאות הבחינה, והתברר כי אחוז המעבר במועד היה נמוך במיוחד. ועדת הבוחנים שבדקה את התוצאות גילתה כי שיעור התשובות הנכונות, גם לשאלות שסווגו כקלות וקלות מאוד, לא היה גבוה. כמו כן, במטלת הכתיבה סברה הוועדה הבוחנת כי הרמה הייתה נמוכה, וצוות בודקי המטלות התרשם מירידה חדה ברמת הניסוח שהפגינו הנבחנים.

בעקבות הדברים נעשתה בדיקה חוזרת של השאלות שבמבחן, ולנוכח ממצאי הבדיקה, פסלה הוועדה הבוחנת 6 שאלות שנכללו בבחינה, ולגבי 5 שאלות נוספות נמצא כי יש להוסיף חלופה נוספת כתשובה נכונה לשאלה. בהמשך לכך פורסמו תוצאות הבחינה והתפלגות נתוני הנבחנים. לאחר פרסומים אלה הוגשו עררים נגד רוב השאלות - 4,732 עררים על 70 שאלות מתוך 78 השאלות שנותרו בבחינה, וזאת לאחר פסילת 6 השאלות. כמו כן, הוגשו 709 עררים על הציון במטלת הכתיבה.

בעקבות העררים החליטה הוועדה לקבל השגות ביחס לשתי שאלות נוספות, אותן החליטה לפסול. על-פי החלטת הוועדה, פסילת שאלה מזכה גם את מי שלא פתר אותה נכונה בנקודה. בסופו של דבר, לאחר העררים, 38% מתוך כלל הנבחנים עברו את הבחינה, והציון הממוצע שלהם עמד על 60.2.

התוצאות, שהיו נמוכות מאוד גם לאחר כל הפסילות והשינויים, הולידו 6 עתירות נגד הבחינה. השופטת תמר בזק-רפפורט דחתה את כל הסעדים והטענות שהעלו המתמחים, למעט הסעדים הנוגעים להנמקה לציון למטלת הכתיבה - אשר לגביה קבעה כי יש לערוך בדיקה מחודשת של הציונים.

כעת, גם ההליכים הללו מוקפאים. בעקבות התפטרות הוועדה הבוחנת, לא יתקיימו בשלב זה כל דיונים בנוגע לתוצאות הסופיות של הנבחנים במועדים הקודמים.

המשמעות היא שלא יתקיים טקס סיום והסמכה למקצוע עריכת הדין גם למתמחים שכן עברו את המבחנים ואינם ממתינים לתוצאות שלהם.

מה המשמעות עבור מקצוע עריכת הדין?

כרגע, נכון לדקה זו, שערי מקצוע עריכת הדין סגורים. היות שהוועדה הבוחנת אחראית גם על ניסוח הבחינות, יש להתפטרות חבריה השלכות גם בנוגע לבחינה הבאה, שאמורה להתקיים בקיץ הקרוב - אם אין מי שינסח את הבחינה, לא תהיה בחינה.

בשלב זה לשכת עורכי הדין מביעה תמיכה מלאה בעמדת חברי הוועדה הבוחנת, לפיה אין לאפשר הענקת פקטור למתמחים, וגם שרת המשפטים איילת שקד הביעה תמיכה במהלך ההתפטרות והתנגדות לחקיקה המקודמת בימים אלה. על הרקע הזה, נראה כי שרת המשפטים, שאמונה על מינוי חברי הוועדה הבוחנת, לא תפעל למנות חברי וועדה חדשים תחת המתפטרים. זאת, לכל הפחות עד שייפתר משבר החקיקה.

אז מה קורה עכשיו בפועל? מה הצפי לפתרון המשבר?

החקיקה שעוררה את הסערה עתידה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד שעה קלה. ייתכן כי המשבר הנוכחי ייפתר כבר בשלב שה, במקרה שלשכת עורכי הדין ומתנגדי החוק יצליחו לחסום את החקיקה בקריאה ראשונה, אך קיימת גם האפשרות כי החקיקה תעבור את המשוכה הראשונה, ותיאלץ בהמשך להתמודד עם "מבחן בג"ץ" (לשכת עורכי הדין כבר הודיעה שתעתור נגד החוק אם הוא יגיע לקריאה שנייה ושלישית).

אם אנחנו הולכים לקראת האפשרות השנייה - לא ברור מה יהיה הצפי לפתרון המשבר ולפתיחת שערי מקצוע עריכת הדין.