חברת ג'י.פי גלובל פאוור נהגה בחוסר תום לב, הציגה טענות כוזבות ותירוצים שסותרים את המציאות ומשכה את הזמן, כל זאת כדי להתחמק מתשלום עמלת התיווך הנדרשת ליועץ שחר הררי עבור תפקידו בעסקה שביצעה ג'י.פי גלובל לרכישת השליטה בפרויקט תחנת הכוח IPM - כך עולה מכתב התביעה שהגיש הררי לבית המשפט המחוזי תל-אביב יפו, שבו הוא תובע מג'י.פי גלובל כ-5 מיליון שקל.
מדובר בתביעה הקשורה לעסקה לרכישת חלקם של אנשי העסקים אברהם נניקשוילי וטימור בן יהודה בחברת טריפל-מ, המחזיקה בשליטה בתחנת הכוח IPM - עסקה שבה תיווך הררי באמצעות חברת הייעוץ הפרטית ברייטנס שבבעלותו. בצד הרוכש עמדה ג'י.פי גלובל, שנמצאת בבעלות ניסן כספי ואהוד בן ש"ך.
תחנת הכוח הפרטית IPM, הממוקמת בבאר טוביה סמוך לקרית מלאכי, היא הפרויקט המשמעותי ביותר כיום של ג'י.פי גלובל, והיא בעלת המניות הגדולה בו. כיום, אחרי כמה גלגולים ושינויי בעלות בתחנה, בעלי השליטה בה (באמצעות חברת ההחזקות טריפל-מ) הם גלובל פאוור, קרן נוי ולאומי פרטנרס, ואילו המייסדים ויתר המחזיקים הם בעלי זכויות מיעוט. נוסף לכך, ג'י.פי גלובל עוסקת בתכנון, פיתוח, הקמה ותפעול תחנות כוח קטנות יותר לייצור חשמל ואנרגיה תרמית.
מניית ג'י.פי גלובל התחילה להיסחר בבורסה בחודש אפריל האחרון, ומאז איבדה כ-13% משוויה (כחלק מהמגמה השלילית המאפיינת את מרבית המניות החדשות שהונפקו בבורסה ב-2017-2018), והיא משקפת לחברה שווי נוכחי של כ-105 מיליון שקל.
רו"ח שחר הררי כיהן בעבר כחבר במליאת רשות החשמל, כיועץ כלכלי בכיר לשר התחבורה, כיועץ פיננסי לאגף התשתיות בחשב הכללי במשרד האוצר, כסמנכ"ל הכספים של קבוצת Veolia בישראל ועוד. לפי כתב התביעה שהגיש, ג'י.פי גלובל התחייבה לשלם לו עמלה של 1 מיליון אירו, בחלקה אחרי חתימת הסכם הסגירה הפיננסית למימון הקמת התחנה (400 אלף אירו), חלקה ביום ההפעלה המסחרית של תחנת הכוח (100 אלף אירו) וחלקה (500 אלף אירו) כשג'י.פי גלובל תממש את ההשקעה בטריפל-מ.
עוד סיכמו הצדדים, טוען הררי, כי במקרה שבו הסכם מפורט לרכישת מניות טריפל-מ על-ידי ג'י.פי גלובל לא ייחתם תוך שלושה חודשים, או שעסקת הרכישה לא תושלם תוך שנה ממועד סיכום תשלום העמלה להררי, אז ההסכם בינו לבין החברה יבוטל.
"הנתבעת לא התכחשה לזכאות התובעת"
לפי כתב התביעה, שהגיש הררי באמצעות עוה"ד יעקב סבו, אוהד רוזן וחגי קלעי ממשרד קלעי רוזן ושות', עסקה נחתמה תוך פחות מחודש ממועד זה, ג'י.פי גלובל קיבלה את השליטה בטריפל-מ תוך כחודשיים מאותו מועד, ובהמשך הכניסה שותפים לפרויקט, כך ש"לאורך כל התקופה, הנתבעת לא התכחשה לזכאותה של התובעת לעמלה".
ואולם, לפי כתב התביעה, אחרי עיכובים שונים, ג'י.פי גלובל טענה כי הררי אינו זכאי לקבל את מלוא סכום העמלה משום שלא התמלא אחד מהתנאים שבהסכם בין הצדדים. לפי הררי, טענה זו היא "כוזבת ומופרכת מיסודה, שלא הועלתה אלא ברגע האחרון והכל כדי לנסות ולהשתמט מתשלום עמלת התיווך. טענה זו, סותרת באופן מוחלט את המציאות העובדתית והמשפטית, כמו גם את המצגים שהציגה הנתבעת לצדדים שלישיים, לרבות לרשויות המדינה".
עוד צוין בכתב התביעה, כי כל טענותיה של ג'י.פי גלובל "אינן אלא תירוצים קלושים, שאין להם כל יסוד או היגיון, עומדים בסתירה מוחלטת למציאות ולעובדות, והכל בניסיון נפסד, שלא יצלח, להתחמק מקיום התחייבותה ולהשתמט מתשלום העמלה", וזאת בחוסר תום לב.
"קשרים טובים ויחסי אמון"
מהתביעה עולה כי הררי פנה לג'י.פי גלובל כבר לפני כשנה, בסוף חודש ינואר 2018, בבקשה לקבלת העמלה, וזאת בעקבות הסגירה הפיננסית שנעשתה לפרויקט תחנת הכוח, אולם באותה עת ביקשה ג'י.פי גלובל "לדחות את תשלום העמלה 'מטעמים תזרימיים' עד לאחר שתבצע הנפקה לציבור של מניותיה".
בהמשך, לפי כתב התביעה, ביקש ניסן כספי, שכיהן אז כמנכ"ל ג'י.פי גלובל, לדחות את מועד התשלום עד לסיום הרודו שואו, ובהמשך ביקש דחייה נוספת בשל העיסוק בתהליכי ההנפקה, ו"בשל הקשרים הטובים ויחסי האמון ששררו בין הצדדים, נאותה התובעת (חברת ברייטנס א' ל') להמתין".
לאחר ההנפקה פנה שוב הררי בדרישה לקבלת העמלה, והסכים שוב להמתין עם התשלום לבקשת ג'י.פי גלובל, תוך שהוא מתבקש "להימנע מדרישה פורמלית כמו גם ממתן פרסום לדרישה", עד שבחודש אוגוסט הציע כספי להררי קבלת סכום חלקי של 450 אלף אירו - הצעה שנדחתה על-ידיו.
כספי, לפי התביעה, "גרר רגליו ומשך את הזמן בתירוצים שונים", עד שבחודש ספטמבר הודיע על סיום תפקידו, ו"משהמנכ"ל החדש 'נכנס לעניינים' והעמלות טרם שולמו", נאלץ הררי לפנות לסיוע משפטי.
עוד עולה מכתב התביעה, כי "התקיימו יחסי אמון, שהתבססו על היכרות ארוכת שנים בין מנהלי החברות, הררי וכספי. שני אלה נהגו במשך שנים להיפגש באופן שוטף ולהתייעץ זה עם זה בנושאים שונים בתחום משק האנרגיה והגז הטבעי, מימון תשתיות ונושאים נוספים".
תחנת הכוח IPM, שעלות הקמתה מוערכת בכ-2 מיליארד שקל, תוקם ותופעל על-ידי חברת סימנס הגרמנית וצפויה לייצר כ-450 מגוואט ולספק כ-3.5% מצריכת החשמל בישראל. ההערכות הן כי היא תחל לפעול במחצית השנייה של שנת 2020, והיא צפויה לפעול על בסיס גז שיירכש ממאגרי "לוויתן" ו"תמר", ובהתאם לרגולציה הקיימת במשק החשמל.
בימים האחרונים עדכנה גלובל פאוור כי IPM חתמה על הסכם מול חברת אנרג'יאן, לרכישת גז טבעי ממאגרי הגז הטבעי כריש ותנין, בכמות של כ-5.5 BCM לתקופה של 19 שנה, שתהווה לפי הערכתה של IPM "בין שליש לכמחצית מכמות הגז הטבעי הנדרשת להפעלת תחנת הכוח". את יתרת הכמות תרכוש IPM "בהתאם להסכמי הגז הטבעי הקיימים שלה".
בתחילת 2018 חתמה IPM על הסכם מימון של 1.6 מיליארד שקל להקמת תחנת הכוח. בסוף חודש אפריל קיבלו השותפים בתחנה את אישור גופי המימון של החוב הבכיר שלה לביצוע משיכה של כ-255 מיליון שקל, וזמן קצר לאחר מכן החלו עבודות ההקמה של תחנת הכוח.
מחברת ג'י.פי גלובל פאוור נמסר: "כפי שדווח, החברה ויועציה המשפטיים לומדים את פרטי כתב התביעה ותגובה מטעם החברה תומצא לביהמ"ש במועד הדרוש לכך לפי דין. יחד עם זאת, יצוין כי מעיון ראשוני של הטענות בכתב התביעה עולה שהתביעה רצופה באי-דיוקים ומציגה תמונה עובדתית ומשפטית חלקית, מגמתית ומוטעית, והחברה דוחה את האמור בה מכל וכול".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
