היקף גיוסי ההון בישראל בשנת 2018 הסתכם בכ-6.5 מיליארד דולר, גידול של 17% בהשוואה לשנת 2017 - כך עולה מהדו"ח השנתי שהוציאה חברת המחקר IVC בשיתוף משרד עורכי הדין זיסמן אהרוני גייר ושות'. קצב הצמיחה ב-2018 היה גבוה יותר מזה שנרשם ב-2017 וב-2016.
לא כל הכסף בהכרח זורם לחשבונות הבנק של הקופות, אלא חלקו משמש לרכישת מניות של בעלי מניות קיימים ושל עובדים ותיקים. כך למשל, בדוח מוזכרת לייטריקס כי גייסה 60 מיליון דולר, אך 45 מיליון דולר שימשו לרכישת מניות קיימות. בשנים האחרונות עסקות כאלה (שנקראות סקנדרי) הופכות להיות יותר נפוצות, בקרב חברות גדולות יחסית.
הסכום שזרם לסטארט-אפים גדל, אך מספר הגיוסים ממשיך לרדת ועמד על 623 עסקות, לעומת 661 בשנה שלפניה. זאת לא מגמה חדשה, אלא היא חוזרת על עצמה ארבע שנים ברציפות. כך, היקף הגיוסים גדל ב-36% מ-2015 אך מספר הגיוסים ירד מאז ב-10%. המשמעות היא שכל סטארט-אפ מגייס סכום גבוה יותר בממוצע - במהלך 2018 ירד מספר העסקות הקטנות מ-5 מיליון דולר, לעומת עלייה בגיוסים בהיקף של מעל 20 מיליון דולר.
בתעשיית ההייטק יש חששות מהאטה בגיוסי ההון, אך היא עדיין לא באה לידי ביטוי ואת אותותיה נראה רק בטווח הארוך. הסיבה לכך היא שקרנות ההון סיכון, שמשקיעות במשך 4-3 שנים מפתיחת הקרן, עדיין מחזיקות בסכומי כסף גדולים בקופותיהן. כך, ברבעון הרביעי של 2018 הסתכמו גיוסי ההון ב-1.82 מיליארד דולר, גידול של 26% לעומת הרבעון המקביל ב-2017.
הסיבה העיקרית לזינוק בהיקף העסקות היא מספר משמעותי יותר של עסקות גדולות. 4.1 מיליארד דולר גויסו ב-2018 בעסקות של מעל 20 מיליון דולר, כשהיו חמש עסקות של מעל 100 מיליון דולר כל אחת - לנדא גרופ גייסה 300 מיליון דולר; Jfrog גייסה 165 מיליון דולר; Insightec גייסה 150 מיליון דולר; Trax גייסה 125 מיליון דולר ו-eToro גייסה 100 מיליון דולר. עסקות גדולות היו ספציפית בתחום הפינטק, מלבד eToro, גם Next Insurance גייסה 83 מיליון דולר, ו-Hippo Insurance גייסה 95 מיליון דולר. חברות סייבר גייסו בסך-הכול ב-1.08 מיליארד דולר, וחברות שפועלות בתחום הבינה המלאכותית גייסו 1.89 מיליארד דולר.
הסטארט־אפים ממשיכים לגייס: חמש עסקות ענק הובילו לשיא נוסף
12% מההון המושקע הגיע מקרנות הון סיכון ישראליות
ניתוח IVC מצא כי כשליש מכלל ההשקעות בשנת 2018 נעשו בידי קרנות ההון סיכון, ירידה קלה לעומת הנתון בשנים הקודמות, ואילו חברות השקעה יותר מהכפילו את הזרמת הכספים להיי-טק הישראלי ב-2018. חלקן של קרנות ההשקעה התאגידיות (Corporate VCs) בסך היקף ההשקעות גדל בעקביות לאורך השנים והגיע ל- 9% מסך ההון שהושקע ב- 2018, כמו ב- 2017. נתון מעניין נוסף הוא שלראונה מאז 2013, מספר השקעות ההמשך של קרנות הון סיכון (כלומר השקעות בחברות בהן השקיעו בעבר) גבוה ממספר ההשקעות החדשות שלהן. לפי IVC, כ-12% מההון המושקע הגיע מקרנות הון סיכון ישראליות - השיעור הקטן ביותר בשש השנים האחרונות.
מריאנה שפירא, מנהלת המחקר בחברת של IVC מציינת כי "2018 הייתה שנה פעילה ביותר עבור גיוסי ההון של חברות ההייטק הישראליות. רוב ההון גויס על ידי חברות תוכנה מבוססות, בעלות רווח של עד 10 מיליון דולר, ובמיוחד אלה הפעילות בתחומים הטכנולוגיים בינה מלאכותית וסייבר. מגמת ההשקעות הנמשכת בישראל, בדומה למגמה המקבילה בארה"ב יכולה להיות מתוארת בקצרה - 'עושר מושך כסף'.
"מספר סימנים נוספים מצביעים על-כך ששוק הטכנולוגיה הישראלי יפתח את שנת 2019 כיעד אטרקטיבי להשקעות גלובליות, שכן, יותר חברות הגיעו לשלבי בגרות (43% מתוך כלל החברות הפעילות) - מטרה רצויה למשקיעים המתמקדים במספר השקעות קטן יותר אך בשל ואיכותי יותר".
עו"ד שמוליק זיסמן, שותף מנהל העומד בראש תחום ההייטק במשרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות' (ZAG-S&W) התייחס למלחמת הסחר בין סין לארה"ב, ולדבריו היא מספקת דווקא יתרון להייטק הישראלי. "כשהשתיים רבות, החברות הישראליות הן אלה שמרוויחות. חברות ההייטק הישראליות הפכו להיות הדרך הלא ישירה של האמריקאים להגיע לסין, כמו גם של הסינים להגיע לארה"ב".
זיסמן מוסיף כי "בשנים האחרונות אנו עדים לירידות בחלקן (באחוזים) של חברות הסיד והשלבים המוקדמים מתוך סך כל ההשקעות בהייטק הישראלי. לכאורה, יש שיפרשו זו כמגמה מסוכנת, הרי העץ לא יצמח ללא שורשיו; ואולם, ניתוח מעמיק של מגמה זו מגלה עליה מתמדת בהון שהושקע (בדולרים) בחברות אלה ב-6 השנים האחרונות. כך למשל, ההון שהושקע בחברות אלה ב-2018 גדול בכ-60% מההון שהושקע בהן ב-2013. בעיננו, מדובר בחדשות מצוינות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
