השופט מוסראווה: "בשל קשיים משפטיים, לא נכון בשלב הזה להתיר את פרסום שמן של החשודות"

שופט בית משפט השלום בתל-אביב, עלאא מוסראווה, דחה היום (ד') את בקשת "גלובס" לפרסם חלק משמותיהן של המעורבות בפרשת השחיתות במינוי שופטים, לצדו של יו"ר לשכת עורכי הדין המתפטר אפי נוה. החלטה זו של בית המשפט השלום מצטרפת להחלטתו מהבוקר של שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ציון קאפח, בדיון בערר שהגיש "גלובס" להתרת צו איסור הפרסום שהוטל על הפרשה, אך אינה ממשיכה את מגמת חשיפת הפרטים.

בעקבות הבקשה שהגיש "גלובס", הורה הבוקר השופט קאפח על צמצום תחולתו של צו איסור הפרסום. "ניתן לפרסם פרטים על הפרשה, למעט הפניה לחומרי חקירה גולמיים", קבע קאפח בהחלטתו. בנוסף, לבקשת באי-כוחם של השופטת ועורכת הדין שנחקרו בפרשה, נאסר לעת עתה פרסום המסרונים של המעורבים בפרשה, על-מנת שאלה יוכלו לערער לעליון על היבט זה של ההחלטה.

במהלך הדיון הבוקר נחשף השופט קאפח לחומרי חקירה חסויים שהוצגו לו על-ידי נציג משטרת ישראל. לאחר שעיין בחומרים אלה, אמר השופט: "אני מכיר את החקירה הזאת לפרטי-פרטים. אני מעדיף שלא לחוות דעה בקשר לעוצמת החשד הסביר, אבל בואו נגיד ככה - הוא לא מבוטל".

הפרטים המותרים לפרסום 

על-פי הטענה, החשודה 1, שופטת, פעלה לקידום מינויה תוך מתן טובות הנאה לחשוד האחר בפרשה, הוא יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל. החשודה 2, היא עורכת דין, אשתו של שופט מכהן, ועל-פי הטענה פעלה באופן דומה על-מנת להביא לקידומו של בעלה למשרת שיפוט בבית המשפט המחוזי.

בעניינו של אפי נוה, השופט עלאא מוסראווה קבע כי קיים חשד סביר לביצוע העבירה. "קביעתי שם לא התעלמה מטענות בעניין אופן השגת ראיות שהובילו לפתיחת חקירה. קבעתי שם כי לסוגיה זו אין נפקות של ממש לעניין המעצר. זאת, בהתבסס על הפסיקה וחוק המעצרים וחוק הגנת הפרטיות, הקובע כי גם ראיות בלתי קבילות בנקודת זמן זו יכולות לבסס חשד סביר לצורך מעצר.

"כמו כן, כפי שעלה בדיון, בעקבות פתיחת החקירה בתיק, ניתנו על-ידי בית המשפט בתיק צווים, נחקרו עדים ומעורבים נוספים, והתשתית הראייתית השתנתה מן הסתם. אם קבעתי כי קיים חשד סביר לעניין המעצר, קביעה זו טובה ויפה גם לענייננו".

עוד הוסיף השופט מוסראווה בנוגע לפרסום שמותיהן של החשודות: "חוק בתי המשפט קובע כי ניתן להורות על איסור פרסום שמו של חשוד בהינתן שני תנאים מצטברים: קיומו של נזק חמור והעדפת מניעתו על פני העניין הציבורי שבפרסום. אין צורך לומר כי ברירת המחדל היא פרסום ופומביות הדיון והחריג הוא באיסור פרסום.

"אין בלבי שום ספק כי פרסום שמות החשודות עלול לגרום להן נזק חמור. מדובר בחשדות לשוחד מיני. פרסום שכזה בעניינה של השופטת ועורכת הדין עלול לפגוע בהן ובמשפחותיהן פגיעה קשה. בשלב זה מדובר בחשד סביר, לוזכות החשודות עומדת חזקת החפות".

"אני מקבל את הטיעון של גופי התקשורת כי קיים אינטרס ציבורי מובהק בפרסום, כפי שנקבע בהחלטת המחוזי", המשיך מוסראווה, "וכמו כן, עליי להתייחס לטענת השוויון. נציגי התקשורת טוענים כי יש לנהוג בחשודות כפי שנוהגים בחשודים אחרים, וכי אל לה למערכת השיפוטית לנהוג בעניינן של החשודות באופן שונה. הדבר עלול להצטייר כהחלטה של המערכת שמגינה על עצמה ומשקיטה פרסום שלילי אודותיה".

למרות זאת, קבע מוסארווה, "לא נכון בעת הזו להורות על פרסום שמן של החשודות. במסגרת האיזון הנדרש עליי לקחת בחשבון כי המדובר בתיק מיוחד, שנולד לאחר שהושג חומר ראיות בעבירה לפי חוק הגנת הפרטיות. מדובר בטענה בהיבט הראייתי. קבעתי כי החשד הסביר עבר את הסף הנדרש, ואולם נוכח הטענה כי מדובר בפגיעה קיצונית, וכאשר מדובר בחדירה לטלפון אישי של המעורבים - יש להשאיר שוליים של ביטחון".

בא-כוחה של עורכת הדין החשודה, עו"ד עדי כרמלי, מסר בתום הדיון: "אני מברך על ההחלטה המאוזנת של כבוד השופט מסראווה, שבאה למנוע פגיעה חמורה ובלתי הפיכה במרשתי. בית המשפט, כמי שמכיר את חומרי החקירה טוב מכולם, נתן דעתו למכלול השיקולים, ובראשם חוקיות השגת החומרים וקבילותם, והחלטתו מדברת בעד עצמה. אני משוכנע כי בסופו של יום ייקבע כי לא דבק רבב בהתנהלות מרשתי, וחפותה תוכח". 

*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשה, ובהם גם אפי נוה, הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי. החשודים לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.