אל על מתכוונת להוסיף מושבי פרימיום אקונומי במטוסי הדרימליינר

חברת התעופה אל על שוקלת להוסיף מושבים של מחלקת הפרימיום אקונומי במטוסי הדרימליינר שלה - כך אמר מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, בראיון שהעניק ל-"Business Traveller".

לאחרונה נחת בישראלי מטוס הדרימליינר השמיני של אל על, מתוך 16 מטוסים שהחברה הזמינה מבואינג ושצפויים להימסר בהדרגה עד 2020.

מבחינת אוסישקין, כפי שאמר בראיון, עבור אל על מחלקת הפרימיום אקונומי מוכיחה את עצמה מבחינה כלכלית, וכעת נשקלת האפשרות להוסיף שורת מושבים כאלה בדגמי הבואינג 787S. מושבים אלה זמינים כיום בקווים שאליהם טסים מטוסי הדרימליינר של אל על לניו-יורק (ניוארק, JFK, הונג-קונג, פריז, לונדון הית'רו, מיאמי, לוס אנג'לס וטורונטו).

כיום מוצעים 28 מושבי פרימיום אקונומי ב-4 שורות (המחולקות ל-2-3-2 בתצורת המושבים, לעומת 3-3-3 במחלקת התיירים). מבחינת הנוסעים, מחלקת הפרימיום אקונומי מספקת מושב מרווח יותר, אפשרות להעלות כבודה במשקל נוסף ותפריט שונה ממחלקת התיירים.

הפרמיה במחיר הכרטיס בין מחלקת תיירים למחלקת הפרימיום עשויה להכפיל את המחיר: כך למשל בטיסת אל על לניו-יורק, המחיר ההתחלתי לכיוון במחלקת התיירים הוא 500 דולר, לעומת 1,100 דולר לכיוון במושב פרימיום (לטיסה בתחילת חודש מארס). כרטיס למחלקת עסקים מתחיל ב-2,000 דולר לכיוון.

מחלקות הפרימיום אקונומי נפוצות בחברות רבות וזוכות למענה מצד הצרכנים בעיקר לטיסות ארוכות בהן הם לא רוצים לשלם את מחירי הכרטיסים של מחלקת העסקים, אולם עדיין מוכנים לשלם יותר בתמורה למושב נוח יותר ומקום לרגליים. בין היתר אפשר למצוא מחלקות כאלה בבריטיש איירוויז, בלופטהנזה, באליטליה ועוד.

בראיון כינה אוסישקין את מחלקות הפרימיום כ"ילד החדש בשכונה". מבחינתו לא מדובר בטרנד אלא במגמה שתישאר בעתיד הנראה לעין. עוד אמר מנכ"ל אל על כי החברה שמה את הדגש על הנוסעים העסקיים, בין היתר דרך מחלקות העסקים והפרימיום ובעיקר לאור התחרות על הקווים מישראל לאירופה, שם מתחרה אל על עם חברות לואו קוסט דוגמת ריאנאייר, איזי ג'ט או וויז אייר. לפי הריאיון, 60% מהמחזור של אל על מגיע מטיסות ארוכות-הטווח.

החלפת הצי המיושן של אל על במטוסי הדרימליינר גם יכחיד סופית את המחלקה הראשונה שהחברה עדיין מציעה בדגם ה-747S. יצוין כי חברות תעופה שונות מעדיפות לוותר על מחלקה ראשונה במטוסיהן, דוגמת טורקיש איירליינס שלמעשה לא מציעה שירות כזה במטוסיה כלל.

נושא אחר שעליו דיבר אוסישקין בראיון התייחס לבריתות התעופה שאל על לא חברה בהן מנימוקים פוליטיים, ואמר כי "כיום הבריתות פתוחות יותר לדבר עם אל על. בעבר דחו את האפשרות שאל על תיכנס לאחת הבריתות העולמיות, אבל אני חושב שהמצב הגאופוליטי משתנה, ויש יותר פתיחות כלפינו". אחת הסיבות לכך היא מגמת שיתופי-הפעולה (joint ventures) בין חברות התעופה הגדולות - שיתופי-פעולה אלה מאפשרים להציע לנוסעים מגוון גדול של יעדים וקווים שמפעילים החברות באופן הדדי.

אוסישקין התייחס גם לעומסים ולתורים המשתרכים עם הגידול בתנועת הנוסעים העולמית והפנה אצבע מאשימה לנמלי התעופה: "חברות תעופה דווקא משתפרות, אבל נמלי התעופה נותרו מאחור", אמר. "פתרונות טכנולוגיים בנקודות שונות יוכלו לשחרר את העומסים, אבל אני לא רואה שמדסקסים בזה יותר מדי. נושאים שכן עולים על הפרק כוללים את הסוגיה הביטחונית - בתחום הזה יש עיסוק רב גם מכיוון נמלי התעופה, זה בא על חשבון הנוסעים שהתסכול שלהם עולה".