היום שאחרי שדה התעופה באילת: איך ייראו החיים בעיר, ומי המרוויחים הגדולים מהפינוי שלו

בשבוע שעבר נחנך נמל התעופה הבינלאומי החדש רמון ליד תמנע, מה שמביא לסגירת שעריו של שדה התעופה ההיסטורי בעיר אילת שהוקם ב-1949 על ידי חיל האוויר לאחר מלחמת העצמאות.

השדה החדש אמור לתרום לאילת לא מעט. ההכנסות מהארנונה שיניב שדה התעופה החדש רמון, במסגרת ועדת גבולות עם המועצה האזורית חבל אילות יחולקו בין אילת (70%) למועצה (30%). זאת ועוד, שדה התעופה הישן באילת היה מפגע של ממש בטבורה של העיר, וכעת אפשר יהיה לפנות את השטח שלו למיזמים שונים.

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) השקיעה 350 מיליון שקל במימון הקמת שדה התעופה החדש רמון, לטובת פיתוח וצמיחה של העיר אילת. במקביל מקדמת רמ"י את התכנון של השטח שיתפנה בעקבות סגירת שדה התעופה שבתוך העיר אילת. מדובר בשטח של 760 דונם.

השטח חולק לשלושה מתחמים: מרכז, צפון ודרום. על החלק המרכזי והצפוני כבר קיימת תוכנית מאושרת מ-2017, שעיריית אילת מבצעת בה כיום שינויים בסמכות ועדה מקומית, ואילו בחלק הדרומי מדובר בתוכנית שנמצאת בשלבים שונים של קידום. זהו החלק המאתגר ביותר, מכיוון שהוא נושק למרכז העיר ואמור להוות את החיבור אליו. בנוסף, בשטח הדרומי מקדמת העירייה תוכנית לניצול השטח לטובת שימושים זמניים עד שהקרקע תשווק על ידי רמ"י שצופה כי השיווקים יתחילו ב-2020.

החלק המרכזי צפוי לכלול 800 חדרי מלון ו-1,000 יחידות דיור, החלק הדרומי - 900 חדרי מלון, 920 יחידות דיור ו-50 אלף מ"ר שטחי תעסוקה, ואילו החלק הצפוני צפוי לכלול שטחי תעסוקה והייטק.

בנוסף לפוטנציאל הבינוי החדש במקום שטח השדה המתפנה, לפינוי גם השלכה תכנונית על הבינוי סביב השטח המפונה. "ברגע שהסרנו את שדה התעופה, מגבלת הגובה שהטיל הקונוס האווירי, כבר לא תהיה קיימת, ונוכל לפתח את הבינוי מסביב", אומר ראש עירית אילת, מאיר יצחק הלוי. "אם בסביבה הבינוי הוא של מלונות ומסחר בגובה של 2-3 קומות, נוכל לאשר עכשיו בתב"עות גובה של 7 קומות. שזאת מציאות אחרת".

"במפגש יתחככו התושבים והתיירים"

אז מה צפוי להיות בשטח המתפנה עד שיווק הקרקע? שמאית המקרקעין דניאלה פז, מחברת פז כלכלה והנדסה, עורכת תוכנית עבור עיריית אילת, בנוגע לשטחים המתפנים של שדה התעופה שעוברים לידי העירייה לתקופה זמנית עד שיווק הקרקע. "העירייה מקבלת את השטח של השדה המתפנה עד לפיתוח הקבוע שלו, לתקופת ביניים שעל פי הערכות תימשך כמה שנים, ועל מנת שלא יהיה בלב העיר שטח ריק ונטוש, המטרה לבצע בו שימוש זמני שיהווה יתרון עבור העיר.

השימושים שנבחנים הם בילוי, נופש, אטרקציות כמו פסטיבלים וכדורים פורחים, כנסים, ואפילו מלונאות זמנית במכולות. המטרה שייווצר רצף בין השטח של העיר לשטח של המלונאות, שעד היום שדה התעופה יצר חיץ ביניהם, והיה צורך לעשות מעקף כדי להגיע מבתי המלון אל שכונות המגורים. התוכנית העתידית יוצרת חיבור בין החלקים, באמצעות כבישי רוחב שעומדים להיסלל כבר עכשיו במסגרת עבודות הפיתוח של השטח המתפנה". את תוכנית השימושים הזמניים תכנן משרד האדריכלים דרמן ורבקל.

"השטח שהכי מאתגר אותנו היום זה השטח הדרומי של השדה", אומר מאיר יצחק הלוי, "שמיועד בינתיים לשימושים זמניים ואנחנו מתכננים להקים עליו מרכז בידור גדול. את מבנה הטרמינל הישן לא נהרוס, אלא נהפוך אותו לבית תרבות שייקרא הטרמינל, עם אולם תאטרון וחדרי סטודיו. מעין בית לסין תל-אביב.

"על יתר השטח הדרומי נקים מרכז נופש ובידור גדול, שיהווה מפגש בין העיר לתיירות, ובמפגש הזה יתחככו להם תושבי העיר והתיירים. ייפתחו שלושה כבישים מהם שני כבישי רוחב, וכביש אחד להליכה".

פז התייחסה גם לשטחי המלונאות החדשים שיוקמו לאחר שיווק הקרקע הפנויה, "התיירות היום היא יותר אורבנית, ופחות מזוהה רק עם רביצה בחוף הים. גם שטחי המלונאות החדשים שיוקמו יהיו מלונות יותר קטנים, עם מרקם עירוני לאורך שדרות התמרים, שהיום לא ידידותית להולכי רגל. צריך גם לזכור שנמל התעופה החדש יגדיל משמעותית את מספר התיירים שמגיעים לאילת ולכן יש היתכנות לחדרי מלון נוספים אבל אחרים".

בהקשר זה יש לציין כי גם העיר אילת רוויה בדירות Airbnb, ולדברי יצחק הלוי גם הוא בוחן כיום הטלת ארנונה מוגדלת על בעלי דירות אלה.

סנונית ראשונה למלונות הבוטיק החדשים שיאפיינו בשנים הקרובות את אילת, ניתן לראות כבר בעסקה שנחתמה לאחרונה בין היזם האילתי אבי כראל, לבין רשת מלונות "בראון", שמחזיקה בשמונה מלונות בוטיק, רובם בתל-אביב. "בראון" תפעיל את המלון שיקים כראל על קרקע בבעלותו מול שדה התעופה המתפנה. את הקרקע בת 15 דונם, רכש כראל ב-2017 מחברת טרמוסינטקס אחזקות בבעלות אריק יעקב וסמואל שטקר תמורת כ-40 מיליון שקל. לפי התוכנית, במקום ייבנה קומפלקס מגורים ומלונאות שייקרא "בראון 42 מעלות" ויכלול 223 דירות ומלון בן 155 חדרים.

"פינוי שדה התעופה ממרכז העיר הוא מאורע היסטורי בעל השפעה רחבה על ענפי התיירות והנדל"ן וכנראה אפילו על מחירי הנדל"ן בעיר", אומר כראל ל"גלובס". "ראשית, שדה התעופה אשר חילק את אילת לשניים מתפנה והדבר הראשון שיקרה לאחר פינוי השדה הוא סלילת הכביש שיחבר בין 2 חלקי העיר. שנית, לאורך שנים רבות לא ניתן היה לבנות ברוב חלקי העיר בנייה רוויה לגובה בגלל השדה. מגבלה זו היתה חסם קריטי לא רק בפרויקטים חדשים, אלא גם בפרויקטים של התחדשות עירונית, שמחייבים בנייה של 15 קומות לפחות".

מי שצפויים ליהנות מפינוי שדה התעופה הם כאמור בעלי קרקעות סמוכות לשדה, שלא מימשו את הבנייה על הקרקעות, בשל מגבלת גובה שאיפשרה מתן זכויות בנייה מוגבלות על אותן קרקעות. כעת יוכלו חברות כמו הכשרת הישוב, שמחזיקה בחטיבת קרקע בת 10 דונם מול שדה התעופה, לבקש תוספת זכויות בנייה לאלה הקיימות על הקרקעות.

לדברי היזם יוסי אברהמי, שמחזיק בקרקע מול שדה התעופה, לאחר שזכה במכרז של רמ"י בחודש ספטמבר האחרון ורכש מגרש בן 3.8 דונם, המיועד ל-3,740 מ"ר שטחי מסחר ומלונאות, תמורת כ-15 מיליון שקל, "עכשיו אחרי ששדה התעופה התפנה, האפשרויות הן יותר גדולות. אם היום אפשר לבנות על הקרקע 2-3 קומות, אנחנו מתכוונים לבקש היתר בנייה ולהתחיל לבנות, אבל במקביל לבקש תוספת קומות שעכשיו ניתן לקבל. אני מאמין שפינוי השדה יעזור לעיר, כי ייבנו יותר בניינים לגובה, ויגיעו לעיר הרבה יותר תיירים בטיסות לואו קוסט. מה יותר טוב מאשר לחבר את פריז עם אילת? זה אמנם פחות נוח להגיע מהעיר לשדה התעופה, אבל הרבה יותר גרוע אם יסגרו את שדה דב".

אברהמי, יזם ותיק באילת שבונה למגורים בעיר, אומר כי לעיר נדרשות יחידות דיור נוספות: "בשנים האחרונות לא בנו באילת, את כל הקרקעות הכניסו לתוכנית מחיר למשתכן וגם אחרי שיזם זכה, התוכנית תקועה. מי שהיום הכי זקוק לדירות באילת הם משפרי דיור, שמחיר למשתכן לא חלה עליהם".

נוסף לשדה התעופה החדש, יצחק הלוי תולה את תקוותיו בקו רכבת מדימונה לאילת, שיאפשר נסיעה ברכבת ישראל מנהריה ועד אילת. לדבריו, תכנון תוואי הקו שהוקפא למשך תקופה ארוכה חודש בתקופה האחרונה ומקודם באינטנסיביות. "תוואי הרכבת מדימונה לאילת נמצא בתכנון מאוד מתקדם. לדברי המתכננים עד סוף 2019 מסיימים את התכנון", אומר יצחק הלוי.

"הבנייה תגיע עד שדה התעופה החדש"

הטרמינל שמתפנה היה גם החמצן של אילת, שאיפשר לתושבי העיר הדרומית בישראל להיות בתוך פחות משעה בתל-אביב.

"הפינוי של שדה התעופה באילת לרמון מציב סימן שאלה לא קטן", אומר אבי סרור מתחנת המוניות אילת טקסי. "לקחו לתושבים שירות שהיה מתחת לבית. עכשיו כדי להגיע לשדה התעופה מדובר בזמן ארוך יותר וגם בעלות כספית גבוהה יותר".

סרור מתייחס גם לחשיבות של שדה דב עבור תושבי אילת, שלדבריו היה החמצן המשמעותי יותר לתושבי העיר. "יש רופאים שהיו מגיעים מהצפון ומהמרכז בטיסה משדה דב לתת שירות לתושבי אילת והם היו חוזרים בטיסה באותו יום, ותושבים שנוסעים לטיפול רפואי במרכז. להגיע לטיפול במרכז תל-אביב בבוקר מנתב"ג זה כבר סיפור אחר".

יצחק הלוי מסכים: "אין ספק שהשדה שישב בטבור העיר היה נוח ונגיש. אבל הוא גם היה חיץ תכנוני וחסם לא פשוט לפיתוח העיר. הסמיכות שלו לאזורים המבונים של העיר, גם הצריכה הרבה מאוד עבודת מניעה על מנת שלא תהיינה בעיות בטיחותיות.

"שדה תעופה חדש מקימים ל-100 שנה ולא ליום אחד. אם מסתכלים בתוכניות העתידיות של הבנייה צפונית לאילת, ניתן לראות בוודאות ששדה התעופה החדש שממוקם 16 ק"מ מהעיר הקיימת, יהיה השכונה הצפונית של אילת. מאחר והתוכניות העתידיות כוללות בינוי ושטחי מסחר ותעשייה שמגיעות ממש עד הקצה הדרומי של שדה התעופה. כך שמי שייסע בעתיד משדה התעופה לאילת ברכב, ייסע לאורך שטחים אורבניים".

אתה לא מוטרד מנטישה של תעשיית הכנסים את אילת?

"עכשיו מבצעים עבודות להרחבת הכניסה לאילת כפי שדרשתי, ועדיין הפתרונות הם חלקיים. הפתרון האופטימלי הוא רכבת מהירה חשמלית וכביש סטרילי מטרמינל רמון לטרמינל אילת הישן. מדובר בציר ישר שלא מצריך עבודה מסובכת שכוללת מנהרות או גשרים. משימה פשוטה שאם מקבלי ההחלטות בירושלים יחליטו שהיא תקרה אז היא תקרה.

"במהלך הטקס לחנוכת שדה התעופה רמון, קיימתי שיחה עם שר התחבורה ישראל כ"ץ ועם מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנות. שאלתי את כץ למה חזון הרכבת המהירה מאילת לשדה התעופה רמון לא מתיישם. הוא תפס את גנות ואמר לו 'תגיש לי תוכנית עבודה לרכבת מהירה מהטרמינל הישן באילת לטרמינל החדש בשדה רמון', וכמו שאני מכיר את יעקב גנות, הוא יגיש תוכנית מהר מאוד.

"כשתהיה רכבת כבר יהיה מדובר בזמן נסיעה של 6-7 דקות מרמון לאילת. גם שאטלים מהירים יכולים להיות 8-9 דקות נסיעה וזה כמו ארבע תחנות באבן גבירול בתל-אביב. עכשיו מרחיבים את הכניסה לאילת, ואני מקווה שיהיו מינימום תחנות בידוק. אם הרופאים מהצפון יעלו בשדה דב עד רמון, אז אני מאמין שנסיעה של כמה דקות לא תרתיע אותם ". 

ראש עיריית אילת: "סגירת שדה דב היא לא הרעת תנאים, מדובר בחיסול של העיר שצומחת באופן מדהים"

"אני הרבה יותר מוטרד מה סגירת שדה דב תעשה לתעשיית הכנסים. שדה דב הוא השדה שהזין יותר מכל את תיירות הפנים לאילת. 80% מאורחי הכנסים באילת הגיעו דרך שדה דב. ולכן סגירת שדה דב תהיה מכה קשה לאילת ולא המעבר לשדה התעופה רמון", אומר ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי.

"ברור לגמרי שחלופת טרמינל 1 בנתב"ג תיתן מעט מאוד טיסות בהשוואה למספר הטיסות היום, ותפגע קשות בתעשיית התיירות באילת. שדה דב זה התחנה המרכזית של תושבי אילת. המטוסים הם האוטובוסים שלנו. אני משווה את זה למצב שבו מחר תחנת האוטובוסים המרכזית של ירוחם או של מצפה רמון תעבור לאשקלון.

"אם נקבל שלוש טיסות במקום 12 טיסות ביום, זה לא הרעת תנאים, זה חיסול העיר. כך שסגירת שדה דב תביא לחיסול העיר אילת והפיכתה מעיר שצומחת באופן מדהים לעיר גוססת. וזה אני לא מוכן שיקרה", מצהיר הלוי.

בהקשר זה יש לציין כי גורם ברשות מקרקעי ישראל אומר שיש לתמוה מדוע ראש עיריית אילת מונע מתושבי תל-אביב את כל הטוב שהוא מקבל מפינוי שדה התעופה, כלומר אדמות פנויות לבנייה.