פרשת אפי נוה ואיילת שקד והתגובות אליה, הם עוד ביטוי לשבר הגדול של החברה הישראלית, הקושי שבמאבק בשחיתות והחולשה של שלטון החוק. התגובות לפרשה הן פוליטיות, לפי הזדהות וזהות, חברויות אישיות והשלכות פוליטיות. כל זאת מבלי לראות את התמונה הרחבה ואת ההשחתה של המקצועיות, ההגינות והעצמאות של הליכי מינוי שופטים וכיפוף כל הכללים לטובת האינטרסים האישיים והפוליטיים של נוה ושקד.
התוצאה היא ריסוק אמון הציבור במערכת המשפט ובשופטים. ממש כמו שרוסק האמון בשנים האחרונות בפוליטיקאים, בממשלה, ובכנסת. העובדה שגם בעבר היו ונעשו דברים לא ראויים, וגם חברים אחרים בוועדה למינוי שופטים היו נפוטיסטיים או פוליטיים, לא יכולה ולא צריכה להכשיר את המעשים העקומים והחמורים שנעשו בשנים האחרונות בניצוחם של השניים.
צריך לתת לחקירה של המשטרה להתקיים ולהסתיים, ועוד לא ברור האם יהיו כאן כתבי אישום, אולם העיקר צריך להיאמר על כל הצדדים, וטוב תעשה גם השרה שתתייחס לכך ותודה בטעותה.
השימוש בסמכות הציבורית הרגישה ביותר שיש, בתפקיד ממלכתי כל-כך רגיש כמו מינוי שופטים, כדי לקדם אינטרסים אישיים ופוליטיים, הוא פסול. נראה כי מה שהיה כאן הוא צד אחד, של לשכת עורכי הדין, שקידם בעיקר אינטרסים אישיים, של צבירת כוח, השפעה אישית, וקידום של מקורבים, שותפים, חברים וחברות אישיות; ומצד שני פוליטיקאית שהסכימה לכך, כדי לקבל מצידה מינויים פוליטיים של שופטים שהיא חושבת שהם "שמרניים", "דתיים" או שניהם, ויקדמו את תפיסת עולמה הפוליטית.
להתגאות במינויים של שופטים "משלנו" בקמפיין הבחירות, ולהביא את זה כאתנן לבוחרים, זה כבר לעשות את זה מהמקפצה. מדינת ישראל הייתה גאה שנים רבות על שיטה ייחודית למינוי שופטים, שמצאה את האיזון בין הצד השיפוטי, המקצועי וגם הציבורי, באמצעות ועדה שיש בה שופטים, עורכי דין, חברי כנסת ושרים. כל זה יורד לטמיון, כאשר חברי הוועדה עושים שימוש כוחני ובוטה בסמכות שבידיהם. מינוי שופטים על-ידי הפרלמנט רק יפגע עוד יותר בעצמאותם של השופטים ויחליש את מעמדם של בתי המשפט.
כמי שלא למדה משפטים ולא צמחה בעולם המקצועי וגם הערכי והאתי של המשפט הציבורי, וכמו שהיא נהגה גם בנושאים אחרים, נראה כי שקד לא מכירה ולא מבינה את ההבדל בין פוליטיקה למשפט. יש ביניהם לפעמים דמיון, וברור שגם בעולם המשפט יש פוליטיקה ויש מקום להשקפות עולם ולאידאולוגיה, אולם הדברים נמצאים במסגרת גדרות החוק והשיטה המשפטית. את הגדרות האלה שקד לא מכירה ולא מכבדת. כך היא גם פעלה כאשר עשתה תעמולת בחירות בוטה בתוך הקלפי במערכת הבחירות האחרונה לרשויות המקומיות.
שקד כאילו לא יודעת שאסור לעשות תעמולה בקלפי הבחירות, בדיוק כמו שאסור לנצל לרעה סמכות מינוי שופטים, שנועדו לשפוט את כל אזרחי ישראל, ומבחנם היחיד צריך להיות מקצועיות, מזג שיפוטי והתאמה לתפקיד הלא-פוליטי. שקד היא כנראה שרה ישרה, אידאולוגית ונחושה, שעברה את הקווים, שאת חלקם היא לא מכירה. עדיין לא מאוחר להודות בכך ולשנות גישה.
המטרה לא מקדשת את האמצעים, ותיקון של עוול שנעשה במשך שנים בעבר בוועדות למינוי שופטים, גם אם היה כזה, לא יכול להיעשות באמצעות עוול חדש. דווקא התומכים מימין או אלה המאמינים בצורך ברפורמה במערכת המשפט, צריכים להיות זהירים לא להכשיר את המעשים הפסולים שנעשו כאן על-ידי נוה והשרה שקד לכאורה.
הכותב הוא מומחה למשפט ותקשורת, מתמודד לכנסת במסגרת רשימת "ישר"
*** חזקת החפות: חקירת המשטרה בחשד לשוחד מיני סביב מינוי שופטים נמצאת בראשיתה. יודגש כי כל המעורבים בפרשה, ובהם אפי נוה, הם בחזקת חשודים וזכאים ליהנות מחזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.