חדי-הקרן הסיניים: שני שליש מכלכלת חדי-הקרן העולמית

אתר החדשות הכלכלי בלומברג פרסם השבוע נתון מדהים: בשנה האחרונה נוצרו בסין 97 חדי-קרן חדשים (כלומר, חברות הייטק ששוויין לפחות מיליארד דולר). הערך המצרפי של כל החברות הללו הגיע ל 178 מיליארד דולר והן פועלות בסקטורים מגוונים, החל ממסחר מקוון, עבור באופניים להשכרה במרחב הציבורי ועד לכלי רכב חשמליים. ברבעון האחרון אמנם חלה האטה בהתהוותם של חדי-הקרן - בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2018 נוצרו בסך הכל 11 כאלה בסין - אבל עדיין, הממוצע השנתי לאורך שנת 2018 כולה עמד על לידתו של חד-קרן חדש בכל 3.8 ימים.

לצורך השוואה וכדי להבין את משמעות המספרים, נזכיר כי לאורך כל שנות קיומו של ההייטק הישראלי המפואר (ולא במרכאות) לא נוצרו חדי-קרן במספרים שמתקרבים לאלה שנוצרו בסין בשנה החולפת בלבד: ההערכות הן שבישראל פועלות היום בין עשר לעשרים חברות סטארט-אפ שערכן מעל מיליארד דולר. כדאי לנסות להשוות בין שתי המעצמות הגדולות, סין וארצות-הברית, או לבצע מבחן השוואתי כלל עולמי.

על פי האתר האמריקאי CB Insights, בכל העולם פועלות כיום 308 חברות חדי-קרן, שערכן המצטבר מוערך ב-1.046 טריליון דולר. חברת הייעוץ הורון מציינת כי בסין כולה פועלים כיום 186 חדי-קרן טכנולוגיים, בערך מצרפי כולל של כ-750 מליארד דולר. כלומר, כשני שליש מכלכלת חדי-הקרן בעולם צמחו בסין - חצי מהם בשנה האחרונה לבדה - והם מהווים כ-75% מערכה של תעשיית העל הזו.

רבות מחברות החד-קרן הסיניות פונות אל קהל הצרכנים, ה-Consumers, מה שמסביר את יכולתן להגיע למסה קריטית בקצב גידול מהיר ולבנות את ערכן העצום תוך שנים מעטות. השוק הסיני הוא ענק - למעלה מ-1.4 מליארד תושבים - הוא אחיד, דובר אותה שפה, משתמש באותו המטבע וכפוף לאותה מערכת של חוקים ורגולציה - ומכאן שהוא מהווה כר נרחב ונוח לחברות המקומיות הצומחות שם. תוסיפו לכך את היצוא הסיני המאסיבי, המתאפשר בגלל השטחת העולם בשלושים השנים האחרונות, מחירי הייצור הנמוכים ומערכות מכס נוחות יחסית ברבות ממדינות העולם המערבי - כל אלה יחדיו מהווים עוד גורם משמעותי לצמיחתן של החברות הסיניות לממדים של חד-קרן ולנוכחותן המשמעותית כל כך בקטגוריה הזו. אין ספק שלחברה אמריקאית בשלבי הצמיחה שלה קשה הרבה יותר לחדור אל השוק הסיני מאשר להפך, זאת לפחות עד שהנשיא טראמפ לא יהפוך את הקערה על פיה באמצעות ההתערבות האגרסיבית שלו במלחמת הסחר בין ארצות-הברית לבין סין.

למצוא את היתרון היחסי בישראל

ומה כל זה אומר לגבי ההייטק הישראלי? האם יש לחברות הסטארט-אפ הצומחות כאן בארץ סיכוי לבנות את עצמן כחברות ענק בינלאומיות, חדי-קרן בזכות עצמן, בעולם שמהווה כר צמיחה כה נדיב לענקיות סיניות ואמריקאיות? ואיך אפשר להתחרות בכלל מול החברות הללו, הצומחות בקצב אדיר ומספרן הולך וגדל במהירות? למרבה השמחה, התשובה לאתגר הזה איננה שהתחרות היא בלתי אפשרית וכדאי לוותר מראש. להפך: בשורה התחתונה, היכולת לבנות כאן חברות גדולות ותחרותיות נעוצה במציאת היתרון היחסי של סביבת ההייטק הישראלי מול זו שהתפתחה בסין (וגם במקומות אחרים) בעשור האחרון. היתרון הזה קיים במספר תחומים, הראשון והחשוב בהם הוא כמובן תחום המחקר והפיתוח.

היכולות הטכנולוגיות של חברת הייטק יכולות להיות גורם משמעותי אם הן מהוות את הבסיס לבניית חברה בעלת מערך שיווק ומכירות בינלאומי. מובילאיי היא חברת ענק מובילה בתחומה בעולם בזכות הטכנולוגיה פורצת הגבולות שלה; זה נכון גם לגבי צ'קפוינט ומלאנוקס, חברות ישראליות גדולות שצמחו על בסיס טכנולוגיות חזקות שהיוו בסיס לבניית חברות עסקיות חובקות עולם. סביר להניח שחלק ניכר מחדי-הקרן שגדלים בימים אלה באקו-סיסטם הישראלי מתבססים על היתרון היחסי הטכנולוגי, שבו באים לידי ביטוי חדשנות ומקוריות המצויים בשפע במקומותינו. התובנה הפשוטה הזו יכולה לשמש גם כבסיס למדיניות עבור קובעי המדיניות במשרדי הממשלה וברשות לחדשנות. השקעה במחקר ובפיתוח תקדם לא רק את המדע והאקדמיה אלא גם תחזק את היסודות לבניית חברות הייטק גדולות, שתרומתן לכלכלה הישראלית ברורה וחשובה.

מעבר לטכנולוגיה, היתרון היחסי של ההייטק הישראלי יכול לבוא לידי ביטוי במודלים עסקיים חדשניים, בשיטות שיווק מקוריות ובשיתופי פעולה בינלאומיים עם חברות שרעבות ליכולות המגיעות מאומת הסטארט-אפ. חברת פייבר הישראלית היא דוגמה יפה לחברה שהצליחה למצב עצמה כחברת ענק בינלאומית בזכות ההבנה העמוקה של שווקי היעד שלה, של הספקים שלה ושל צרכני השירותים של ספקים אלה, ובזכות בניית מוצר מנצח שהביא לידי ביטוי את כל אלה. חברות ישראליות צעירות אחרות צומחות בימים אלה במהירות בזכות שיתופי פעולה עם חברות ענק, שחלקן הן סיניות. זהו נושא רגיש בפני עצמו לאור מלחמת הסחר המתפתחת בין ארצות-הברית לבין סין והסיכוי הגדל והולך להחרפה ולסנקציות על חברות שיש להן שותפויות משמעותיות בסין.

למרבה הצער, הצורך האפשרי לבחור צד בעימות המתפתח עלול להיות חסם משמעותי לצמיחתן של חברות ישראליות שייאלצו לוותר על הזדמנויות עסקיות משמעותיות ביותר בשלבי הצמיחה שלהן. ימים יגידו האם נצליח לראות כאן עוד ועוד חברות שיפרצו את חסמי הצמיחה ויהפכו לחדי-קרן בעצמן. מה שבטוח, זה לא יקרה כאן אחת לארבעה ימים, כמו בסין. נשמח להסתפק גם בארבע כאלו בשנה, בכל שנה. 

יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל