הדס שטייף ראויה לשבח

נגיד שאדם מוצא טלפון ברחוב. ונגיד שהוא מפרק אותו ושומע על מזימה לבצע פשע, גניבה, לא משנה מה. איך הוא אמור לנהוג במידע הזה? הוא יכול לא לעשות כלום, פשוט לגרום לטלפון להיעלם ולא לספר לאף אדם. והוא יכול לנהוג כמו הדס שטייף בפרשת אפי נוה. כלומר, להוציא מהטלפון את כל המידע שנמצא בו, ולדווח לציבור על המעשים הלא חוקיים והבלתי מוסריים כביכול שהתגלו לה בטלפון של ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה, מי שהיה בן-בריתה של שרת המשפטים איילת שקד.

אפי נוה הגיש בימים אלה תביעה נגד כתבת גלי צה"ל הדס שטייף ואחרים על הפגיעה בפרטיותו. הוא דורש לקבל 7 מיליון שקל. האם שטייף עברה על החוק כאשר חדרה לטלפון ופרסמה את המידע ששאבה משם? מה אני הייתי עושה במקרה כזה? מה שטייף הייתה אמורה לעשות? בעצם, מה היה אמור לעשות כל עיתונאי במצב זה? אלה הן שאלות כבדות-משקל.

מה שעשיתי במקרה דומה

אני יודע מה אני עשיתי. אחרי מלחמת יום הכיפורים הייתי הכתב המדיני של "הארץ". קיבלתי "אוצר" של מסמכים מסווגים מאוד על המגעים עם שר החוץ האמריקאי, שהובילו להסכמי ההפרדה ולהסדר בין המדינות שהשתתפו בלחימה. אלפי עמודים של פרוטוקולים.

כתבתי ספר שנקרא "השיחות הסודיות של הנרי קיסינג'ר". הספר יצא בארץ בהוצאת שוקן ובחו"ל בהוצאת ה"ניו-יורק טיימס", והוא תורגם לעשרות שפות. כל זה קרה לאחר מאבק לא פשוט עם הצנזורה. היועמ"ש דאז, מאיר שמגר, הזהיר אותי שאם לא אמסור לרשויות את החומר שקיבלתי, איעצר. חקרו אותי במשטרה כדי לקבל את שם המקור שמסר לי את החומר שהצנזור הראשי הגדיר כ"הדלפה הגדולה ביותר בתולדות המדינה". בסוף הפרשה הסתיימה בפשרה, והספר פורסם בכל העולם.

המדינה הרוויחה

שטייף עשתה את אותו הדבר. למידע שגילתה יש חשיבות רבה מאוד בתחום המשפטי: חשיפת הריקבון כביכול בלשכת עורכי הדין וגילויים אפשריים על שרת המשפטים, שהיה חשוב לה שיתוף-הפעולה עם נוה כדי למנות שופטים אנשי ימין. אז כן, שטייף כנראה, לא בטוח, עברה על החוק. אבל על השרות שעשתה למדינה ולציבור היא זכאית בציון לשבח. 

*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשת השוחד המיני במינוי שופטים, ובהם אפי נוה, הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי. החשודים לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.