הקבלן יהודה בוזגלו שילם למנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר, אלכס ויז'ניצר, תשלומי שוחד בהיקף של כ-3 מיליון שקל כדי שיאשר תשלומים נוספים לחברה בבעלותו בגין ביצוע עבודות תשתית שביצע עבור נת"י, אותם תימחר בוזגלו מלכתחילה במחיר נמוך מאוד על-מנת לזכות במכרזים - כך נטען בכתב אישום חדש שהגישה הבוקר (א') המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה נגד הקבלן בוזגלו וחברת ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ שבבעלותו.
על-פי האישום, במספר הזדמנויות מסר בוזגלו לויז'ניצר את כספי השוחד בתוך תיק מנהלים, במשרדו של ויז'ניצר בנתיבי ישראל; ובהזדמנויות אחרות עובד של חברת ביבי כבישים העביר את השוחד לויז'ניצר, בשליחותו של בוזגלו, בפגישות שתואמו מראש עם ויז'ינצר לצורך כך והתקיימו בצידי הדרכים.
מהאישום עולה כי בתמורה לשוחד המתואר קיבלו בוזגלו וחברת ביבי כבישים מחברת נתיבי ישראל כספים בסך כולל של כ- 230 מיליון שקל.
כתב האישום מייחס לבוזגלו מתן שוחד, מרמה בכוונה להתחמק ממס, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון.
מדובר בכתב אישום שישי המוגש במסגרת הפרשה המכונה "פרשת נתיבי ישראל" (פרשה 618), מפרשיות השחיתות לכאורה הסבוכות ורחבות-ההיקף שנחקרו בישראל. הפרשה, שנחקרה על-ידי חוקרי יאל"כ בלהב 433 במשטרת ישראל בשיתוף חקירות מס הכנסה תל-אביב ברשות המסים, סובבת סביב עבירות שבוצעו לכאורה בחברה הממשלתית נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ) והתנהלות מושחתת ופלילית שהייתה נהוגה בחברה במשך למעלה מעשור, על-ידי מנהלים ועובדים בחברה וכן על-ידי ספקים חיצוניים בהם קבלנים ונותני שירות אחרים לחברה.
הפרשה - במסגרתה נשלחו מכתבי שימוע ללא פחות מ-30 חשודים במעורבות בה, והוגשו 6 כתבי אישום - סובבת סביב החשד שבחברה נוצר במשך תקופה ארוכה מנגנון שחיתות, שנוהל על-ידי בכיריה, שחברו לספקים חיצוניים וקידמו את העסקתם בפרויקטים של החברה. זאת, לפי האישום, בתמורה לשוחד ולטובות הנאה.
כתב האישום נגד בוזגלו, שהוגש על-ידי עורכי הדין קרן שמיר-עוז, ערן זלר, ויוראי מצלאוי, מתאר כיצד בוזגלו ניגש באמצעות החברה שבבעלותו למכרזים לביצוע עבודות תשתית אותם פרסמה נתיבי ישראל, תוך שהוא מציע הצעות מחיר נמוכות מעלויות הביצוע הצפויות; לאחר מכן, על-פי הנטען, חיפש בוזגלו דרכים להגדיל את סך התשלום מנת"י עבור ביצוע הפרויקט, בין היתר בדרך של תשלומים עבור חריגים. מהאישום עולה כי אלמלא אושרו התשלומים עבור החריגים, החברה בבעלות בוזגלו הייתה נקלעת לבעיה כלכלית חריפה, מאחר שהתחייבה בהסכם לבצע את העבודה במחירים נמוכים.
על-פי כתב האישום, על-מנת שנתיבי ישראל תאשר תשלומים נוספים בגין ביצוע עבודות חריגות שביצע לכאורה בוזגלו בפרויקטים, באופן שיגדיל באופן משמעותי את הכנסותיו, נהג בוזגלו בתחילת הדרך להעביר שוחד למפקחים בנתיבי ישראל, כדי שאלה יאשרו לו תשלום על עבודות חריגות אותן ביקש. כך, על-פי כתב האישום, שילם בוזגלו שוחד בסך של 10,000 שקל מדי חודש למפקח מסוים מטעם נתיבי ישראל על-מנת שזה יפעל לטובתו.
ואולם, בהמשך, כך על-פי כתב האישום, עם כניסתו של אלכס ויז'יניצר לתפקיד מנכ"ל נתיבי ישראל, ובעקבות פניה בעניין של ויז'ניצר לבוזגלו, חדל בוזגלו לשלם שוחד למפקחים והחל מעביר תשלומי שוחד לויז'ניצר עצמו. ויז'ניצר שימש כמנהל מע"צ מספטמבר 2003, ובהמשך, עם הפיכת מע"צ לחברה ממשלתית, כיהן כמנהלה הכללי עד נובמבר 2010. במסגרת תפקידו כמנכ"ל שימש ויז'ניצר יו"ר ועדת המכרזים של נת"י, אשר בחרה את קבלני הביצוע שעבדו בפרויקטים השונים וכן דנה בבקשות קבלני הביצוע לתשלום עבור עבודות חריגות: עבודות שסוגן, כמותן או מחירן נוספים או שונים על הקבוע בחוזה שנחתם בינם לבין נת"י
בנוסף, על-פי כתב האישום, החל משנת 2006 ועד לסיום כהונתו של ויז'יניצר כמנכ"ל נתיבי ישראל ב-2010, נענה בוזגלו לדרישות השוחד של ויז'ניצר והעביר לויז'יניצר תשלומים בסכום כולל של לפחות 3 מיליון שקל. בכתב האישום מתואר כי היקפי השוחד נקבעו על-ידי ויז'ניצר מראש ונגזרו כאחוזים מהשווי הכספי של הפרויקטים בהם זכה בוזגלו.
האישום השני בכתב האישום מייחס לבוזגלו ולחברת ביבי כבישים עבירות של מרמה כדי להתחמק ממס, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות הלבנת הון. על-פי האישום, את כספי השוחד הוציא בוזגלו מחברת ביבי כבישים בדרך של משיכות בעלים ובדרך של קבלת חשבוניות מנופחות מקבלני משנה של החברה. לפי האישום, משיכות הכספים נרשמו בספרי החברה באופן כוזב כ"הוצאות קידום פרויקטים" או כהוצאות בגין תשלומים ששולמו כביכול לקבלני משנה, זאת על-מנת להסתיר את ייעודם האמיתי של הכספים ככספי שוחד; את התשלומים שביצעה החברה כביכול לקבלני המשנה רשם בוזגלו בספרי החברה כהוצאות, וזאת כדי לחמוק מתשלום מס אמת.
יחד עם כתב האישום הגישה הפרקליטות לבית המשפט גם בקשה לתפיסה זמנית של רכוש השייך לבוזגלו ולחברה בבעלותו, בשווי של כ-8 מיליון שקל, בהם רכבים, חשבונות בנק, מט"ח במזומן ומקרקעין.
החלטות בעניינם של חשודים נוספים שנחקרו בפרשה צפויות להתקבל בשבועות הקרובים.
*** חזקת החפות: הקבלן יהודה בוזגלו ויתר המעורבים בפרשה המכונה "פרשת נתיבי ישראל" לא הורשעו בעבירות המיוחסות להם. חלק מהמעורבים הם בחזקת חשודים, ונגד אחרים הוגשו כתבי אישום. כל עוד הם לא הורשעו בדין, הם זכאים ליהנות מחזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
