"הפייט" של משרד המשפטים ובתי המשפט במשרדי הענק: יוקרה, תחושה שליחות וחיבור ערכי למשימות

היום (ב') נורתה יריית הפתיחה למרתון גיוס המתמחים בעריכת דין. עשרת הימים הבאים יכריעו עבור הסטודנטים איפה יעשו את צעדיהם הלא-אקדמיים הראשונים במסלול לעבר קריירה כעורכי דין. הם יתראיינו, יחייכו, ישווקו את עצמם - ומנגד המעסיקים הפוטנציאליים יעשו הרבה מאוד כדי לגייס את הטובים ביותר.

לרגל האירוע הדרמטי והגורלי עבור אלה שחולמים לעטות את הגלימה, פרסם "גלובס" מדריך מלא לסטודנט המבוקש שכולל מענה לשאלות הבאות: מה יעניקו למתמחה משרדי עורכי הדין המובילים בארץ רק כדי שיסכים להתמחות אצלם, ומה הם מצפים ממנו; אבל אי-אפשר לדבר על התמחות במשפטים בלי לדבר על שתי המערכות המשפטיות החזקות בשוק עריכת הדין - אלה שקולטות אליהן מאות סטודנטים מדי שנה, והתמחות בחלק מהיחידות שלהן פורשת עבור המתמחה שטיח אדום ופותחת עבורו את כל הדלתות האפשרויות (כמעט) בעולם המשפט: משרד המשפטים ומערכת בתי המשפט. 

החיזור הגורלי של משרדי עוה"ד אחר המתמחים מתחיל

■ ריזורט באיי סיישל, מענקים, מסיבות ומסעדות יוקרה: החיזור הגורלי של משרדי עורכי הדין אחר המתמחים מתחיל

■ תוכנת "שידוך יציב": "הקופידון" של עולם גיוס המתמחים

היום, בחלק השני בסדרת כתבות על עולמם של המתמחים, מספק "גלובס" הצצה אל ההתמחות במשפטים במגזר הציבורי, ועל ה'פייט' שנותנים משרד המשפטים והנהלת בתי משפט למשרדים הגדולים, במלחמה על הסטודנטים המובילים.

למגזר הציבורי אין בארסנל שלו את כלי הנשק שיש למגזר הפרטי. הוא לא יכול להציע למתמחים חופשה שנתית בריזורט יוקרתי בחו"ל, מימון של קורס ההכנה למבחני הלשכה או הטבות מרחיקות לכת; אז הוא משתמש בכלי נשק אחרים, ובראשם היכולת לתת למתמחה לעסוק בגורל הפרשיות שרוב הציבור רק קורא עליהם בעיתון, בהם תיקי החקירה של ראש הממשלה, תיקי שחיתות ציבורית של שורת חברי כנסת ושרים; האפשרות ללמוד מבכירי עולם המשפט, שאינם נגישים לכלל הציבור, בהם שופטי בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ועוד; וכמובן, איך לא, תחושת השליחות שעליה מדברים רבים ממייצגי המדינה ושופטיה, שהשפה שלהם כוללת תמיד מונחים כמו "צדק", "הגנה על האינטרס הציבורי" ו"ערכים".

 תנאי העבודה במשרד המשפטים ובהנהלת בתי המשפט

תיקים מעמודי החדשות

נפתח במשרד המשפטים, שראשיו - בהם פרקליט המדינה ומנכ"לית המשרד - מגדירים אותו כ"משרד עורכי הדין הגדול במדינה וגם המשפיע ביותר". ההגדרה הזו נולדה על רקע העובדה שמשרד המשפטים, על שלל יחידותיו, מעסיק כ-530 מתמחים מדי שנה, בפריסה גאוגרפית מלאה ב-20 יחידות בכל רחבי הארץ. בכל שנה מתראיינים אלפי סטודנטים ביחידות השונות של המשרד.

פרקליטות המדינה היא היחידה הגדולה ביותר במשרד ומעסיקה כ-370 מתמחים במטה ובמחוזות. הפרקליטות עוסקת בנושאים המרכזיים הנמצאים בלב השיח האקטואלי והציבורי במדינת ישראל, החל מניהול התיקים הפליליים הגדולים ביותר (מאבק בשחיתות, בארגוני פשיעה ובעבירות מין, עבירות צווארון לבן ואלימות ועוד), דרך הליכים אזרחיים משמעותיים (אכיפה כלכלית, הגנה על משאבים ציבוריים, תובענות ייצוגיות וכדומה ועד להליכים המינהליים והחוקתיים המשפיעים על עיצוב אופייה של המדינה (תיקי בג"ץ ובתי משפט לעניינים מינהליים). פרקליטות המדינה פועלת בשישה מחוזות בפרישה גאוגרפית מלאה - תל-אביב, מרכז, צפון, חיפה, ירושלים, דרום - ובחלוקה מקצועית בין התחום הפלילי והאזרחי.

יחידות מבוקשות נוספות במשרד המשפטים הן מחלקת ייעוץ וחקיקה, הסנגוריה הציבורית, האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, הסיוע המשפטי, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות להגנת הפרטיות, נציבות התלונות על השופטים ועוד.

נוסף על אלה, מועסקים מתמחים גם בלשכותיהם של בעלי התפקידים הבכירים ביותר במשרד המשפטים, ובהם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה - משרדים אלה נחשבים לעילית בקרב מקומות ההתמחות במדינה, והתחרות על מקום התמחות בהם עזה. המתמחים שעובדים במשרדים הללו נוגעים באופן יומיומי בכל הפרשיות הדרמטיות ביותר במשק, אלה שממלאות את עמודי החדשות ומהודרות החדשות, בהם למשל תיקי החקירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעליהם עמלו לא רק הפרקליטים הבכירים והצוות הבכיר של היועמ"ש אלה גם שורה של מתמחים.

אבל לא רק במשרד פרקליט המדינה והיועמ"ש מעניין. גם פרקליטויות המחוז, בהן פרקליטות מיסוי וכלכלה מספקות עניין רב למתמחים. בין היתר עוסקות אלה בהכרעות בתיק עבירות המס לכאורה של הדוגמנית בר רפאלי, המשפטים הסוערים בפרשות "ישראל ביתנו", "רונאל פישר", "אפי נוה" ועוד (נזכיר כי כל החשודים/נאשמים בפרשות אלה שטרם הוגש נגדם כתב אישום או לא הורשעו זכאים ליהנות מחזקת החפות).

העובדה שהמתמחים מעורבים בלב ליבה של העשייה המשפטית במגוון תחומים אזרחיים ופליליים, חוקתיים ואף אנושיים, מטעם המדינה, הופכת את משרד המשפטים לבית הספר המעשי מהטובים ביותר שיש למשפטים. לפי הצהרות בכירי הפרקליטות, המתמחים במשרד שותפים מלאים לקביעת סדר היום הציבורי, זוכים להזדמנות להשמיע את דעתם בפורומים שונים, מקבלים החלטות מקצועיות, מנהלים תיקים, וחלקם אפילו מייצגים בבתי המשפט ומתנסים באופן אישי בליטיגציה.

המתמחה הוא פרקליט לכל דבר

לדברי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, עו"ד אורית קוטב, "כמעסיקה הגדולה במשק, בעלת מרבית המקרקעין ובהיותה מי שמקבלת את מרבית ההחלטות המינהליות, המדינה מעורבות בהליכים משפטיים מכל תחומי המשפט, ובהם היא מיוצגת על-ידי הפרקליטות. המתמחים בפרקליטות האזרחית מלווים את ההליכים המשפטיים שבהם מעורבת המדינה, שותפים לדיונים ושותפים לגיבוש העמדות. ההבדל בין מתמחה טוב למתמחה מצוין הוא בכך שמתמחה מצוין בוחר ליטול חלק פעיל בדיונים גם אם שותפים להם גורמים בכירים, להביע עמדה, ולגלות מעורבות, ובכך לתרום את חלקו לגיבוש המדיניות המשפטית בתיק".

פרקליט מחוז דרום-פלילי, עו"ד אלון אלטמן, מוסיף כי "ההתמחות בפרקליטות היא מאתגרת ומלמדת. בפרקליטות מחוז דרום היתרון טמון בתפיסה כי המתמחה הוא פרקליט לכל דבר ועניין - ומכאן גם האחריות לנהוג כך. המתמחים נחשפים לתיקים רבים ומעניינים שנמצאים בעמודי החדשות הראשיים מדי יום. הם מופיעים בבית משפט השלום, בוועדות שחרורים, בדיוני מעצרים, מנסחים מסמכים משפטיים שונים, ועל כן הם צוברים ידע וניסיון משפטי רב החל מהיום הראשון להתמחות. אנו רואים ערך בהכשרת מתמחים בפרפריה מתוך ראייה רחבה של תפקידנו גם בהעצמת הכוחות המקומיים".

על כך מוסיפה גם המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עו"ד נורית ליטמן, כי "מתמחים בפרקליטות מתפקדים כמעט כמו פרקליטים - הם קוראים את חומר החקירה, מגבשים עמדה, ממליצים בפני הממונים עליהם כיצד לנהוג ולוקחים חלק פעיל בדיונים על קבלת ההחלטות. כך קורה גם בהחלטות בתיקים ספציפיים המטופלים על-ידם וגם בדיונים הנוגעים למדיניות ולהחלטות בעלות השלכות רוחב".

המציאות הזאת נכונה גם בפרקליטות מחוז תל-אביב-פלילי (פמתל-אביב). לדברי פרקליט המחוז, עו"ד אשרה גז, "מתמחים בפמתל-אביב, בפרקליטות מחוז בכלל, משתתפים בכל הדיונים, כולל דיונים בעניין תיקים בעלי מרכבות ובעלי חשיבות ציבורית. חשוב לנו תמיד לשמוע את הפרספקטיבה של המתמחים ואת דעתם.

"יתרה מכך המתמחים שותפים מלאים להכנת הדיונים בבית המשפט עם הפרקליטים, הכנת חומר משפטי, כמו גם הכנת עדים וטיעונים. המתמחים נוטלים חלק פעיל בעבודת הפרקליט מופיעים בעצמם בבית המשפט (תיקי מעצר, טיעונים לעונש ולעתים גם הוכחות), מכינים כתבי אישום וחוות-דעת משפטיות".

אחוז מעבר גבוה בבחינות

נתון משמעותי נוסף שכדאי למתמחים לשקול כשהם בוחרים את מקום ההתמחות הוא אם ההתמחות מסייעת להם לעבור גם את מבחני לשכת עורכי הדין ומה הסיכוי שלהם להישאר במקום ההתמחות גם בהמשך, כעורכי דין. מהנתונים של משרד המשפטים עולה כי אחוז המעבר בבחינות הלשכה בקרב מתמחים בפרקליטות המדינה עומד על 57% (וגבוה אף מאחוז המעבר של המתמחים בבתי המשפט, העומד על 41%), לעומת 28% מעבר בלבד בשוק הפרטי.

"עוד כדאי לדעת כי התמחות בפרקליטות מגדילה משמעותית את הסיכוי להתקבל לעבודה בפרקליטות גם לאחר ההתמחות - 75% מתוך מי שנבחרו במכרז מאגר הפרקליטים לשנת 2018 התמחו בפרקליטות. מדובר בבשורה לא מאוד משמחת עבור מתמחים שהתמחו במגזר הפרטי, אבל מאוד מעודדת עבור מתמחי הפרקליטות".

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, מסכמת את כוח המשיכה של המשרד עבור המתמחים כך: "ההתנסות המעשית, היוקרה המקצועית והעניין שנלווים להתמחות במשרד מהווים שיקול מרכזי בקרב הסטודנטים, כמו גם הדלתות הרבות שנפתחות לאחר התמחות במשרד. אצלנו אפשר לעשות ליטיגציה ברמה גבוהה, לעסוק בתיקים שאין בשום מקום אחר ולשבת בישיבות עם שרי הממשלה, עם היועץ המשפטי לממשלה ועם בכירי עולם המשפט.

"ההתמחות היא מקצועית, פחות עבודה שחורה ויותר מחויבות לעבודה מקצועית; תחושת השליחות והחיבור הערכי למשימות; ההזדמנות להיחשף למגוון רחב (ולא רק ביחידות העילית) של סוגיות עקרוניות בעלות השפעה ציבורית רחבה ולא רק אינטרס של לקוח, חשוב וגדול ככל שיהיה; ההזדמנות לעבוד באופן עצמאי בגלל ה-DNA הארגוני שמעצים מאוד, וההזדמנות היחידה במינה לעסוק בפועל בליטיגציה ולהופיע בבתי משפט, דבר שלעולם לא יהיה בשוק הפרטי".

היעד הנכסף: בית המשפט העליון

אחרי משרד המשפטים, המעסיקה השנייה בגודלה בארץ, בתחום העסקת מתמחים, היא הרשות השופטת. לדברי, מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, "בשנת 2019 עתידים להתמחות במערכת כ- 170 מתמחים בערכאות השונות. הרשות השופטת רואה חשיבות רבה בהכשרה והעסקת מתמחים שצפויים להשתלב בשוק העבודה כעורכי דין מן המניין".

עוד מוסיף השופט מרזל כי "מתמחה במערכת בתי המשפט מקבל הזדמנות יוצאת דופן להיחשפות למגוון תחומים רחב, לרבדים מגוונים של העבודה השיפוטית ולסוגיות רגישות ומורכבות. מטבע הדברים, העבודה בצמידות לשופטים דורשת מהמתמחים יחסי אמון ואמות מידה מקצועיות גבוהות".

מטבע הדברים התמחות בבית המשפט העליון היא אחת ההתמחויות היוקרתיות והמבוקשות ביותר בשוק, ובוודאי היוקרתית ביותר במערכת המשפט. בעוד שבמערכת המשפט נדרש ציון מינימום של 80 כדי להתקבל להתמחות, להיכל העליון הנכסף אין דרישת מינימום. זאת, משום שממלא מתקבלים אליו רק סטודנטים מצטיינים, מובילי כיתותיהם, אלה שכולם היו רוצים שיתמחו אצלם.

הליך המיון של המועמדים להתמחות בעליון מתחיל בפנייה של המועמד למזכירות בית המשפט העליון בבקשה להתמחות, שמוגשת לכל שופט בנפרד. המזכירות מעבירה את הבקשות ללשכות השופטים והרשמים, שמזמנים את המועמדים שהחליטו לראיין. ההודעה על קבלה להתמחות נעשית על-ידי השופט/ת או הרשם/ת או מי מטעמם (בתום עשרת ימי הראיות שנקבעו בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין).

לעומת זאת, הליך קבלת המתמחים בבתי המשפט המחוזיים, השלום ובתי הדין לעבודה מתבצע באמצעות אתר האינטרנט "קודקס" (codex). משרות ההתמחות מתפרסמות באתר קודקס לכל שופט כמשרה נפרדת, הסטודנטים ממלאים תיק אישי באתר קודקס בצירוף גיליון ציונים העדכני ליום הגשת המועמדות מהמוסד האקדמי, ולשכת השופט מזמנת את המועמדים שהוחלט לראיינם דרך קודקס.

הגם שמדובר בהתמחות מבוקשת ואלפי קורות חיים משוגרים למערכת בתי המשפט, המערכת עדיין משתתפת פעילה ב"פייט" על המתמחים. בין היתר, כדי למשוך את המתמחים המתאימים, מקיימת הנהלת בתי המשפט מספר סיורי חשיפה בבתי המשפט במחוזות השונים למועמדים המעוניינים להתמחות אצל שופט. במהלך הסיור המועמדים נפגשים עם שופטים, נשיאי בית משפט, עורכים סיור בבית המשפט וצופים בדיון. בסוף היום מתקיים פאנל שאלות שבו נוטלים חלק מתמחים ועוזרים משפטיים מהערכאות השונות. השנה נרשמו מאות מועמדים לסיורים.

תוכנית להכשרת מתמחים

ייחודיות נוספת של מערכת המשפט לעומת השוק הפרטי, היא תוכנית להכשרת מתמחים שמקיימת הרשות השופטת. על-מנת להכשיר את המתמחים לעבודתם הייחודית בלשכות שופטים הוכנה תוכנית הכשרה ייעודית שכוללת בחובה הרצאות של שופטים ואנשי אקדמיה, קבוצות דיון, סדנת כתיבה, חיפוש משפטי ותרגולים. ההכשרה מתקיימת בשבוע הראשון של המתמחים במשך ארבעה ימים. בראש התוכנית ההכשרה עומד השופט איתן אורנשטיין, נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

ומה נדרש מהמתמחה? הנהלת בתי המשפט מפרטת: "התמחות בבתי המשפט חושפת את המתמחה לעבודה עם מיטב המשפטניים בארץ, לכן אנו שואפים לקלוט מתמחים בעלי הישגיים טובים בלימודי המשפטים, בעלי כושר ביטוי טוב בכתב ובעל-פה ויכולת השתלבות בעבודת צוות".

באשר לסיכויי הקידום במערכת בתי המשפט בתום תקופת ההתמחות - כחלק ממדיניות תומכי השפיטה, מערכת בתי המשפט מעודדת את מתמחיה להתמודד במכרזי המאגר לתפקיד עוזר משפטי המתפרסמים ארבע פעמים בשנה. חלק לא קטן מ-700 העוזרים המשפטיים התחילו את דרכם כמתמחים במערכת בתי המשפט. משם נפתחת הדלת לשיפוט לחלק מהעוזרים המשפטיים.

סייע באיסוף הנתונים: אסף ברניר

"ההתמחות מרתקת. נחשפים לתהליכי קבלת החלטות של הבכירים ביותר" / אלה לוי-וינריב ומנחם שטאובר

ראשי משרד המשפטים ומערכת בתי המשפט טוענים שהם בית הספר הכי טוב למשפטים עבור המתמחים, אבל האם המתמחים שלהם מסכימים איתם? האם הם מרגישים שההתמחות במגזר הציבורי נתנה להם את קרש הקפיצה הטוב ביותר שיכלו לקבל? האם הם היו מעורבים בתיקים הגדולים ביותר?

עו"ד ש' התמחתה בהתמחות היוקרתית ביותר במערכת, תחת פרקליט המדינה שי ניצן, בלשכתו, שם מתמחים שלושה סטודנטים למשפטים בלבד בכל שנה, ועובדים בצמוד לפרקליט המדינה ועזריו. לדבריה, כפי שמצהירים ראשי הפרקליטות, המתמחים מעורבים בכל עניין. "כל דבר שמובא לשולחנו של פרקליט המדינה עובר דרך אחד המתמחים. ההתמחות היא במגוון רחב של נושאים, המתמחים נחשפים לכל הנושאים שמובאים לפרקליט המדינה, לרבות הנושאים הרגישים ביותר, כגון תיקים רגישים של אישי ציבור, תיקי בעלי רגישות ביטחונית גבוהה, סוגיות שנמצאות עדיין בשלבים של חקירה סמויה ולא נחשפו לציבור וחלקם לא יחשפו לעולם לציבור", אומרת ש' ל"גלובס".

ש' מדברת על תקופת ההתמחות בעיניים בורקות, ובהתלהבות רבה: "ההתמחות בפרקליטות היא התמחות מרתקת, כי היא מאפשרת נקודת מבט רוחבית וחשיפה לתהליכי קבלת החלטות של הגורמים הבכירים ביותר במערכת אכיפת החוק. זאת, כאשר המתמחים מלווים כל סוגיה שמובאת בפני פרקליט המדינה מתחילתה ועד קבלת ההחלטה הסופית, כאשר לא פעם הם נדרשים לכתיבת טיוטות ראשוניות של החלטות דרמטיות שמתקבלות בסוף על-ידי הדרגים הגבוהים ביותר".

באשר לשעות העבודה, אין ל-ש' בשורות טובות עבור אלה שחשבו שבשירות הציבורי עובדים פחות שעות. "שעות העבודה הן אינטנסיביות ביחס למגזר הציבורי, כי הן בעצם נגזרות משעות עבודתו של פרקליט המדינה, שעובד סביב השעון. בגדול, משמונה בבוקר עד שבע-שמונה בערב, כשכל יום אחד מהמתמחים נשאר עד שפרקליט המדינה יוצא באותו יום, וזה יכול להיות גם בחצות". מנגד, היא אומרת כי "היתרון המאוד גדול של המגזר הציבורי, זה שמשלמים על כל שעת עבודה. 

גם עו"ד א', שסיים לאחרונה התמחות בפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי), ממליץ על כך בחום. "אני יכול להגיד שזו עבודה הכי מעניינת ומאתגרת שיצא לי לעשות", הוא אומר. "זה נע בין הובלת של תיקי מעצר מול היחידה החוקרת, דרך כתיבה והכנת כתבי אישום ועד הופעות בבתי משפט באופן עצמאי, ולטעון בדיוני הארכות מעצר עד תום ההליכים. אלה דברים שקרו לי על בסיס יומיומי". עוד מוסיף א' כי הצטרף לפרקליטים בתיקים בעלי תהודה תקשורתית- דבר שהוסיף עניין רב לעבודה.

באשר לשעות עבודתו, מגדיר אותן א' כ"מאוד נוחות", דבר שיתקשו מתמחי עשרת המשרדים הגדולים לומר באותה קלות (שחלקם מעידים על עבודה עד השעות הקטנות של הלילה), אך היו גם מקרים שבהם נדרש לעבוד בשעות לא שגרתיות. "אנחנו עובדי מדינה, אבל לפעמים גם אני נשארתי עד אמצע הלילה כהכנה לדיון חשוב למחרת", ציין א'. 

"בשורה התחתונה", אומר א', "אני ממליץ לכל מי שחושב לבוא ולהתנסות בשנה מאוד מאוד מאתגרת ומיוחדת. התנאים אמנם הם לא תנאים כמו של משרדים מסחריים גדולים, אבל הסיפוק מהעבודה וגם אופי העבודה שווה את זה".