אחד הנושאים הכי מורכבים בפריסת סיבים אופטיים לבתים, הוא "הפריסה הורטיקלית", כלומר הפריסה בתוך הבניין. בבניינים חדשים מתקינים הקבלנים צנרות לאורך הבניין שמיועדות לרוב לבזק, להוט, ולעתים יש צנרת שלישית עבור מפעיל נוסף. בבניינים קיימים הבעיה מחריפה, ולעיתים בקושי יש מקום לצנרת אחת.
המצב הזה מחייב מפעילים לעשות כל מיני אילתורים, כולל חיבורים חיצוניים מכוערים, מה שיוצר לכולם, גם למפעילים וגם ללקוחות, כאב ראש אחד גדול. הבעיה הולכת ומחריפה כאשר חלק מהמפעילים משתמש בציוד אקטיבי בבניין, כלומר מציב מתג כמו שעושה למשל מיזם הסיבים האופטיים IBC, וכמו שעושה חברת פרטנר.
שתי החברות משתמשות בטכנולוגיות שונות, אך שתיהן מציבות מתג שמטבע הדברים גם דורש חשמל שאמור להתחלק בין כל הדיירים בבניין, וגם אלו שלא מחוברים לאותו מפעיל נדרשים לשלם על זה.
פתרון לבעיה כרגע אין. גם חלק מהמפעילים וגם משרד התקשורת כבר פנו לרשויות התכנון וביקשו להסדיר את הנושא בתקנות, כך שקבלנים יחויבו לבנות צנרת רחבה דיה לשימוש של כמה מפעילים. בינתיים הבעיה רק הולכת ומחריפה.
התמריץ הכלכלי שסלקום רקחה
בינתיים מתברר שמי שהחליטה לקחת אחריות על הנושא היא סלקום. החברה בניהולו של המנכ"ל ניר שטרן הציגה למשרד התקשורת מודל לשיתוף-פעולה בין המפעילים בפריסת סיבים אופטיים בבניינים. המודל שלה כולל התחשבנות, והוא מתייחס גם לבניינים קיימים וגם פתרון נוסף, דרך חוקי התכנון והבנייה, שיחייב קבלנים לפרוס סיבים אופטיים גם בבניינים חדשים. המודל שלה אמור למנוע את הצורך של לפרוס פריסה כפולה בבניינים, יקל על הדיירים והמפעילים, ויאיץ את קצב הפריסה הקיים.
המודל של סלקום מבוסס על כך שמפעיל שפורס סיב בבניין, יקבל תמורה מהמפעיל השני שיבוא לבניין, וכך הלאה, עד לכיסוי עלויותיו של המפעיל שהניח את התשתית. יצירת המנגנון הקבוע תביא לכך שמפעילים שפורסים יקבלו תמורה מלאה עבור ההשקעה שלהם, וייווצר להם תמריץ כלכלי להחכיר את התשתית שפרסו למפעילים נוספים.
באיזה אינטרס יבחרו החברות?
המודל ייצור סדר בין המפעילים כך שלא יצטרכו להקים תשתיות כפולות שזו סוגיה שעשויה להטריד דיירים שלא אוהבים שכמה וכמה מפעילים פורסים להם תשתיות בתוך הבניינים. יש לזה מחיר באסתטיקה של הבניין, ובמקרים מסוימים גם טרדה, במיוחד כאשר מדובר במפעילים שמניחים בבניין ציוד אקטיבי שזקוק לחשמל.
הפריסה הורטיקלית היום היא לא פשוטה בכלל ומעמידה בפני המפעילים אתגרים רבים. כאמור, חלק מהתשתיות נפרסות מחוץ לבניינים בגלל היעדר מקום, ויוצרים מפגע סביבתי שהוא גם לא אסתטי וגם מזיק. הבעיה כמובן מחריפה כשמדובר בכמה מפעילים שמגיעים לאותו בניין. כבר היום באזורים מסוימים פרטנר וסלקום מגיעות לאותו בניין, והתוצאה היא שכל אחת פורסת בנפרד. האם המפעילים ירימו את הכפפה וייענו לקריאה של סלקום? לא ברור. לחלק מהחברות יותר חשוב לפגוע ביכולת של מתחרותיהן מאשר לעזור לעצמן, ולכן זו סוגיה שמחייבת את משרד התקשורת להיכנס לעובי הקורה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.