הנוהל בוטל: נשים שמקבלות מזונות יוכלו להיות זכאיות לדיור ציבורי

"עתירה זו מפנה את הזרקור לחסמים הרבים העומדים בפני דבורה אלבז, כמו בפני אנשים אחרים החיים בעוני, למיצוי זכויותיהם, בין היתר בכל הנוגע לדיור הציבורי. הנהלים המסורבלים, חוסר הידע וחוסר הנגישות לרשויות המינהל ולבית המשפט, העומדים בין דבורה אלבז ואחרות במצבה לזכויות המוקנות לה".

במילים אלה פותחת שופטת בית המשפט המחוזי, ד"ר מיכל אגמון-גונן, את אחד מפסקי הדין החברתיים-המשמעותיים של התקופה, אשר במסגרתו היא משנה את חייהן של נשים רבות שנאלצות להתמודד מדי יום עם עוני וביורוקרטיה שהיו כאבן-ריחיים על צווארן. בפסק הדין מבטלת אגמון-גונן נוהל שקבע עד כה כי נשים שמקבלות קצבת מזונות במקום הבטחת הכנסה אינן זכאיות לדיור ציבורי.

השופטת אגמון-גונן - שביססה בשנים האחרונות את מעמדה כשופטת חברתית, אנושית וגם אנטי-ממסדית כשצריך, ובעיקר כזו שאינה חוששת לקבוע תקדימים - קבעה בפסק הדין כי מדיניות משרד השיכון בעניין שלילת הדיור הציבור מנשים המקבלות קצבת מזונות אינה שוויונית, וכי יש לבטל את הנוהל הקובע כי נשים שמקבלות קצבת מזונות במקום קצבת הבטחת הכנסה לא יהיו זכאיות לדירה בדיור הציבורי.

ההחלטה ניתנה היום (ב') במסגרת פסק דין שדן בעתירה עקרונית שהגיש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, בשמה של דבורה אלבז, אם חד-הורית ל-3 ילדים, אשר נשללה ממנה הזכות לדיור ציבורי בשל קבלת קצבת מזונות, וזאת חרף מצבה הכלכלי הקשה.

בבסיס העתירה, שהוגשה על-ידי עורכות הדין דקלה צרפתי-דלג'ו ואיילת הלברשטט מהסיוע המשפטי, נמצאת החלטת משרד השיכון לדחות את זכאותה של אלבז על הסף לדיור ציבורי, בטענה כי היא אינה מקבלת השלמת הכנסה או הבטחת הכנסה אלא קצבת מזונות מביטוח לאומי.

בעתירה התבקש בית המשפט להתערב במדיניות משרד השיכון שמעניקה זכאות לדיור רק לאימהות חד-הוריות ל-3 ילדים המתקיימות מקצבת הבטחת הכנסה - ומנגד שוללת באופן אוטומטי, וללא כל בחינה, את זכאותן לדיור ציבורי של אימהות חד-הוריות ל-3 ילדים שמתקיימות מקצבת מזונות.

השופטת אגמון-גונן הביאה באריכות את סיפורה האישי של אלבז, שסובלת ממצוקה כלכלית חריפה וקושי למצוא קורת-גג בטוחה עבור ילדיה, וכן דיאלוגים של נשים החיות בעוני, וציינה כי סיפורה של אלבז הוא סיפורן של נשים רבות אחרות שיש לסייע להן.

"הכוונה היא לעמוד על סיפורה האישי של דבורה אלבז, כדי להדגיש את הקושי שלה, כמו רבות במצבה, לקבל את הסיוע המגיע לה במסגרת התקציב והקריטריונים שנקבעו; להדגים, באמצעות סיפורה של דבורה אלבז, את הקשיים במיצוי הזכויות הנתונות לזכאים במסגרת מדיניות הרווחה; לגרום לכך שדבורה אלבז ואחרות במצבה ידעו כי יש מי ששומע את קולן, ולהביא לכך שדבורה תדע, ותוכל לומר בלב שלם לילדיה, כי עשתה הכול כדי להשיג להם קורת-גג", כתבה השופטת.

העתירה סבבה סביב השאלה האם יכולה מי שזכאית לקצבת מזונות להוכיח כי אינה יכולה לעבוד, שזהו אחד התנאים לקבלת דיור ציבורי. השופטת אגמון-גונן הבהירה כי "הבטחת הצדק החברתי אינה מותנית רק בקיומן של הזכויות, אלא במימושן והענקתן לזכאים ולזכאיות להן. השאלה המתעוררת כאן נוגעת למיצוי הזכויות, לאחר שהמדינה החליטה על הענקת משאבים מסוימים לדיור ציבורי ועל הקריטריונים לחלוקתם. במסגרת זו, על המבקשים לקבל משאבים אלה לעמוד במספר תנאים, ביניהם מיצוי כושר השתכרות; הטענה היא כי משרד השיכון אינו נכון לבדוק האם מי שעומדת ביתר התנאים, עומדת גם במבחן מיצוי כושר השתכרות, כאשר הפונה מקבלת קצבת מזונות מהביטוח הלאומי, ובכך שולל ממנה מראש וללא אפשרות להוכיח אחרת, את זכותה לדיור ציבורי ולמצער לסיוע בשכר דירה".

אגמון-גונן עמדה על חשיבותה של קורת-גג והדגישה כי במשפט הישראלי הזכות לדיור נאות אינה מעוגנת ברובה בחקיקה ראשית אלא בנהלים של משרד השיכון, שהם מורכבים ואף סותרים זה את זה במקרים מסוימים. כן עמדה השופטת על המצב הקשה ביותר בהקשר של דיור ציבורי וקבלת סיוע בשכר דירה.

עוד הרחיבה השופטת אגמון-גונן על הזכות לשוויון, וקבעה כי מצבן הכלכלי של אימהות חד-הוריות המקבלות קצבת הבטחת הכנסה בסכום המקסימלי הוא קשה ודומה למצבן הכלכלי של אימהות חד-הוריות המקבלות קצבת מזונות בסכום המקסימלי; אף סכומי הקצבאות - קצבת מזונות וקצבת הבטחת הכנסה - הם זהים. על כן, השופטת הוסיפה וקבעה כי כיון שמטרת הדיור הציבורי היא סיוע לאוכלוסיות מוחלשות, אין להפלות נשים שמקבלות קצבת מזונות, ויש לאפשר להן להוכיח שהן עומדות במבחנים לקבלת דיור ציבורי (כשמשרד השיכון הגביל זאת רק לאלה המקבלות קצבת הבטחת הכנסה, על אף שהקצבאות זהות בגובהן).

השופטת מתחה ביקורת על משרד השיכון, שטען כי אין בידיו את הכלים לבחון האם אלבז ואחרות במצבה עומדות ב"מבחן התעסוקה", וקבעה כי דבריו אלה סותרים נוהל אחר, של סיוע בשכר דירה, במסגרתו נקשר המשרד עם חברות שמטרתן לבחון האם הפונים עומדים במבחנים אחרים שנקבעו בנהלים.

"משרד השיכון, על אף החלטתי המפורשת כי עליו להתייחס לעניין המכרז וההסכם, לפיו על החברות שנבחרו לבחון מיצוי כושר השתכרות של הפונים, לא עשה כן ולו בחצי מילה. היינו, אין תצהיר של מי מעובדי משרד השיכון החוזר על הדברים. הדבר אומר דרשני. ככל הנראה משרד השיכון, כפי שטען, אינו עומד בהוראות הנוהל, ועל אף שחברות שזכו במכרז התחייבו, כנגד תשלום, לערוך בחינת מיצוי כושר השתכרות, הן אינן עושות כן", כתבה השופטת.

בסיכום פסק הדין הורתה השופטת אגמון-גונן על ביטול ההוראה בנוהל הקובעת את האפליה וקבעה: "סעיף 2.12 לנוהל יבוטל, כך שהמבקשים דיור ציבורי, לרבות נשים המקבלות קצבת מזונות, יוכלו להוכיח מיצוי יכולת השתכרות שלא רק באמצעות קבלת קצבת הבטחת הכנסה. התנאים הקבועים היום בסעיף זה, לרבות קבלת קצבת הבטחת הכנסה כאמור בנוהל, יהווה את אחת הדרכים להוכחת מיצוי כושר השתכרות, אך לא הדרך הבלעדית".

השופטת אף חייבה את משרד השיכון לשאת בהוצאות משפט ושכר-טרחה של העותרת בסכום של 25,000 שקל.

עם זאת, אגמון-גונן דחתה את כניסתה לתוקף של הכרזת הבטלות של הסעיף לעוד שנה, כדי לאפשר למשרד השיכון להתארגן. באשר לאלבז, קבעה, עניינה ייבחן בשנית, ללא הוראה מפלה זו.

את פסק הדין סיימה השופטת במילים: "אני תקווה כי בעקבות פסק הדין יתוקנו כלל הנהלים, כך שדבורה אלבז וילדיה, יחד עם נשים אחרות במצבה, יתעוררו לבוקר חדש עם תחושה חדשה".

עורכות הדין דקלה צרפתי-דלג'ו ואיילת הלברשטט מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים מסרו בתגובה לפסק הדין: "מדובר בפסק דין משמעותי במיוחד שמותיר חותם בתחום 'משפט ועוני' ובזכות לקורת-גג ומהווה בשורה לאימהות חד-הוריות. ניכר כי בית המשפט מכיר במורכבות של אנשים החיים בעוני. בית המשפט נחשף ומבין את המכשולים והחסמים שחווים אנשים בעוני במיצוי זכויות, ובפרט נשים חד-הוריות החיות בעוני במאבקן לקבל קורת-גג לילדיהן. כפי שהשופטת ציינה, יש לקוות שפסק דין ייתן לאנשים האלה אופק ועתיד חדש".

דבורה אלבז מסרה: "אני מאד מתרגשת, אני לא מעכלת ומקווה שעזרתי לאימהות נוספות במצבי שנמצאות במלחמה יום-יום לקיים את הילדים שלהן, לתת להם קורת-גג בכבוד, שיוכלו לגדול כמו ילדים רגילים עם אפשרויות שעומדות בפני ילדים רגילים. המצב שלי ושל אימהות נוספות הוא בלתי אפשרי, גם ככה אנחנו תלויות בקצבאות שלא מאפשרות לנו לצאת לעבוד ולהרוויח משכורת מכובדת, והפחד התמידי מפינוי דירות הוא משתק. אני מחכה ליום שאני וילדיי נזכה לדירה משלנו".

שרת הבינוי והשיכון, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, מסרה בתגובה לפסק הדין: "אני מברכת על החלטת השופטת. מבחינתי, פסקה הדין הנ"ל מתפרץ לדלת לשכתי שפתוחה לרווחה בנושא. מרגע כניסתי לתפקיד זיהיתי את הצורך במהפכה בדיור הציבורי ובפתיחה של הנושא באומץ, כולל בהיבט של הקריטריונים. הצעד הראשון שעשיתי עם כניסתי הוא הסטת תקציב נכבד לחיזוק הסיוע לנשים חד-הוריות, מקבלות מזונות מביטוח לאומי, בשכר דירה.

"בקדנציה הבאה אני מקווה להמשיך להיות שרת הבינוי והשיכון, כדי שאוכל לקדם מהפכה זו ובתוכה גם בחינה מעמיקה של הקריטריונים הנוכחיים לזכאות בדיור הציבורי".