"הדרך להטמעת רעיון חדש בתחום הבריאות באפריקה עדיין עוברת אצל הצ'יף"

גאנה נמצאת היום בפריחה כלכלית יוצאת דופן, אבל בתחום בריאות הציבור, יש עוד הרבה מה לשפר. זו בדיוק המשימה של אמילי שלדון, מנהלת חממת החדשנות הרפואית Impact Hub, קבוצה שמטרתה לשפר את בריאות הציבור באמצעות יזמות מסחרית מקומית. לאחרונה היא הגיעה לישראל כדי להשתתף בכנס mHealth WOMEN International. בהזדמנות זו סיפרה ל"גלובס" על אתגרי הבריאות של גאנה וחברות זרות הפועלות בה.

"האוכלוסייה בגאנה ממוקדת מאוד בחינוך, רבים לומדים לתואר ראשון ויש גם תנועה חזרה מחו"ל - גם של דור שני וגם של אנשים שעזבו מדינות אחרות באפריקה ורוצים לחזור ליבשת, אך למדינה עם כלכלה יציבה ודמוקרטית", אומרת שלדון. "2020 הוכרזה כ'שנת החזרה', שבה תינתן תמיכה לכל אפריקאי שרוצה לחזור. המדינה נמצאת בתנופה של פיתוח. תחום היזמות מתפתח, ואנחנו רואים שקמות אוניברסיטאות ששמות דגש על יזמות והנדסה".

ובכל זאת, כדי להטמיע תוכנית חדשה בתחום בריאות הציבור בגאנה, עדיין צריך לגייס את הצ'יף המקומי, לא רק את משרד הבריאות, הממשלה והקהילה היזמית. "כשיוצאים מהערים, נתקלים במשטר לא פורמלי של צ'יפים", מספרת שלדון. "זה לא שלטון סמוי או בלתי נגיש, אבל צריך לוודא שניגשים לאנשים הללו בצורה הנכונה. לא תמצאו מידע עליהם באינטרנט. חייבים לעבוד עם מתווכים מקומיים.

"יזמים גנאיים מהעיר לרוב יכירו את התהליך, אבל לא את האנשים הספציפיים. כמו כן, אמנם שפת העסקים הרשמית היא אנגלית, אבל המקומיים מדברים בכ-250 שפות מקומיות. ישנה שפה שנקראת אקאן או טווי, שבה יכולים לתקשר ברמה כלשהי בערך 90% מתושבי המדינה, אבל כדי לנהל את השיחה האמיתית, חייבים לתקשר דרך אדם שמכיר את השפות המקומיות".

 אמילי שלדון

"יזמות מקומית תקדם בריאות בקהילה"

שלדון אומרת שתמיד התעניינה בתחום של בריאות הציבור באפריקה. "אחרי התואר הראשון שלי, במדעי המדינה, עסקתי בכמה תחומים וביניהם בריאות הציבור בארה"ב, ניהול פרויקטים בחינוך ואפילו בתחום הפרסום הדיגיטלי, אך במקביל תמיד המשכתי לעסוק במשרות חלקיות או במחקר שהיה קשור לקידום הבריאות באפריקה.

"החלטתי לחזור לתואר שני בבריאות הציבור ובמינהל עסקים, כי האמנתי שיזמות מקומית היא הדרך לקדם את הכלכלה והבריאות בקהילה מסוימת. במסגרת נסיעה מטעם האוניברסיטה לגאנה, עבדה הקבוצה שלנו במתחם של ה-Impact Hub ושמענו על התוכנית שלהם. השילוב בין בריאות ליזמות היה בדיוק מה שחיפשתי. חזרתי לארה"ב רק כדי לסיים את התואר, ושבועיים אחרי שסיימתי כבר הייתי כאן שוב".

בשלב הראשון עסקה בעיקר ביזמות. תחום הבריאות ב-Impact Hub התפתח מאוחר יותר, בהובלתה. "הייתה לי ההזדמנות לבנות לעצמי את משרת החלומות", היא אומרת.

אילו סוגי פעילויות אתם עושים?

"מאז שהתחלתי קיבלנו מימון לכנס האקת'ון ראשון מסוגו בתחום הבריאות, שכלל גם עבודה על פרויקטים וגם פעילויות נלוות כמו שיעורי יוגה והרצאות בריאות. הגיעו אליו 125 יזמים מגאנה, ומתוכם בחרנו ארבע קבוצות שהקימו חברות במסגרת חממה שייסדנו.

"ליזמים נוספים אנחנו מאפשרים לשכור משרד ולשלם עליו פעם בשבוע. כיום, דמי שכירות של משרד בגאנה לרוב משולמים שנה או שנתיים מראש וליזמים הצעירים כמובן אין הכסף הדרוש לכך. במשרד שלנו יש גנרטור למקרה שאין חשמל. בנוסף אנחנו מעניקים להם הכשרה בכל תחום - מתוכניות עסקיות עד ממשקי משתמש.

"במקביל מיפינו את כל השחקנים במדינה - מלכ"רים, ממשלה, אקדמיה וגורמים בינלאומיים, כדי לראות כיצד אפשר להביא אותם יחד. אנחנו בקשר עם משרד הבריאות ועם רשות התרופות הבינלאומית, כדי שיתמכו ביזמים בתחום הבריאות וייתנו הקלות מס. הם מאוד קשובים.

"אנחנו גם מאפשרים לסטארט-אפים שעובדים איתנו גישה לקבוצה הזאת. אנחנו מקשרים בין יזמים לגורמים ממשלתיים, ליזמים אחרים, לחברות בינלאומיות ולמשקיעי אימפקט. אנחנו גוף שיכול לערוב ליזם הגנאי מול הגורם הבינלאומי, שהוא אמין ושהתוכניות שלו רציניות".

"אנחנו רוצים לפתח טלה-רפואה"

הקבוצה מיפתה לא רק את השחקנים הרלוונטיים במדינה, אלא גם את התחומים החסרים ואת צורכי הבריאות. "זיהינו שגאנה נמצאת בעידן של צמיחה מהירה, אולם הצמיחה יכולה להיות הרבה יותר מהירה אם נביא למדינה עוד כלי יזמות", אומרת שלדון. "בריאות היא שוק תת-מנוצל עבור היזמים בגאנה. זה תחום מורכב, שדורש יותר סיכון ויותר קשר עם הממשלה. יזמים אוהבים להימנע מביורוקרטיה. אנחנו ‘מחליקים' עבורם את השיחה עם הגורמים הממשלתיים".

לדברי שלדון, אחד התחומים שדורשים את התייחסות המדינה הוא בריאות הנפש: "רואים היום יותר התאבדויות, ויש מחסור בתשתיות למניעת התאבדויות, לתמיכה ולטיפול במחלות נפש. הצעירים במדינה מאוד מתעניינים בהתפתחות של התחום הזה".

תחום אחר שבו דרושה עזרה מיידית הוא רפואת חירום, וכאן שלדון מונה כמה תתי-בעיות. "ראשית, ישנו מחסור חמור במיטות אשפוז בזמן שכמעט אין רפואה בקהילה. אחד התחומים שמאוד היינו רוצים לפתח זה טלה-רפואה", היא אומרת.

"תת-בעיה נוספת היא מחסור בדם. יש מקרי מוות שאפשר היה למנוע אם היו מנות דם נגישות. חברת זיפליין, סטארט-אפ אמריקאי שהוקם באפריקה והתרחב מרואנדה לגאנה, משתמשת ברחפנים כדי להביא מנות דם למקום שבו הן דרושות. אולם בעיות התחבורה הן לא היחידות. ישנה מחסור במודעות ובכלים לאנליזה של דם, בעיקר כלים שיכולים לבדוק אותו בתוך זמן קצר".

הבעיה השלישית היא שאין מספיק אמבולנסים. "ב-2018 אפילו כשסגן נשיא גאנה התמוטט בחדר כושר, לא נמצא לו אמבולנס. ואם מצאת אמבולנס אין תקשורת טובה בינו לבין בתי החולים. האמבולנס עובר ממקום למקום כדי למצוא מיטה פנויה וצוות מתאים. דרושה טכנולוגיה של ניהול צי. הממשלה קנתה 275 אמבולנסים, אבל עוד לא ראינו את הטמעתם בשטח".

הבעיה האחרונה שזוהתה היא עלייה בשכיחות מחלות שהיו מזוהות בעבר עם העולם המערבי. כ-20% מהאוכלוסייה מאובחנים בסוכרת, למשל, וישנם עוד לא מאובחנים. "בתחום הזה ישנם אתגרים רבים שבריאות דיגיטלית יכולה לפתור", אומרת שלדון.

"יש תחושה שדברים יכולים לקרות"

אילו חברות כבר הוקמו בתוך החממה שלכם?

"תמכנו בהקמה של מלכ"ר בשם crowdfrica, זה מימון המונים לתחום החינוך, הבריאות וביטוח הבריאות. המודל שלהם הוא לשמוע סיפורים על גנאים שזקוקים למימון רפואי, לארוז אותם יפה ולהציע אותם למימון המונים בגאנה או בעולם. החלק המעניין הוא שבמקום פשוט לתת את הכסף שנאסף למשפחה, שלא תמיד יודעת איך להוציא אותו, הם משמשים גם כמנהלי המחלה - באים איתך לתורים, מזמינים למשפחה את מקום הלינה ליד מקום הניתוח, מארגנים את השיקום. זו חברה צומחת שכבר הספיקה לטפל בלא מעט חולים.

"חברה אחרת היא Redbird Healthtech, שהוקמה על ידי יזם גנאי ויזם אמריקאי, מבצעת אבחון בבתי מרקחת, כחלופה לרפואת קהילה ומשפחה. הם מאפשרים לבדוק בבתי המרקחת את לחץ הדם ואת הסוכר ולעקוב אחרי התוצאות באופן דיגיטלי. הם גייסו 200 אלף דולר מקרן הון סיכון באטלנטה, ארה"ב. זה סכום לא קטן לסטארט-אפ מקומי.

"החברה המצליחה ביותר היא M Pharma, שגייסה 20 מיליון דולר והתרחבה למדינות נוספות. היא מספקת שירות השגת תרופות ושירותי בריאות במחירים הנמוכים ביותר האפשריים באמצעות קשר עם חברות הביטוח, חברות התרופות, בתי החולים ועוד. החברה מבטיחה לספק השירות הרפואי שהתשלום המופחת אכן יתקבל, ובכך מפחיתה חובות אבודים".

יש פעילות הון סיכון בגאנה?

"מועטה. יש קרן בשם Wangra Ventures שמשקיעה בעיקר בפרויקטים סביבתיים עד מאות אלפי דולרים וממומנת על ידי ארגון גנאי והבנק העולמי. קרן ingressive capital פועלת מדרום לסהרה ומעניקה כ-1,000 דולר ככסף פרה-סיד. יש כמה קרנות גדולות יותר בניגריה, שיכולות להשקיע גם בגאנה, ואחת מהן ממוקדת בתחום הבריאות. אפשר להגיע לשוק עם סכום שנע בין 100 אלף דולר ל-2 מיליון דולר, תלוי במוצר, אבל צריך סכום גבוה יותר כדי לעשות סקייל אפ".

איך את מסכמת את העבודה בגאנה?

"ייעצתי ב-8 מדינות ביבשת, אך זו המדינה האפריקאית היחידה שגרתי בה. הקהילה תוססת, המוזיקה חזקה, האוכל מתובל והכול יחד נותן תחושה שדברים יכולים לקרות". 

שוק שמתאים לישראלים

שוק הבריאות האפריקאי יכול להיות רלוונטי מאוד לישראל עתירת הטכנולוגיה. הכישרון הייחודי של הישראלים לפתח גרסאות ראשונות של מוצרים במהירות ובסכומים נמוכים מתאים לצרכים המקומיים. השוק האפריקאי אמנם לא יסבול מוצר לא איכותי, אבל בהחלט ייתכן שימחל על עיגול פינות ביורוקרטיות פורמליות בתהליך הפיתוח. 

למרות ההכנסה הנמוכה הממוצעת לנפש, מדינות מסוימות באפריקה, וגאנה ביניהן, נמצאות בצמיחה מהירה. פעילות במדינות אלה יכולה להיות הזדמנות לבניית עסק רווחי, או לכל הפחות להוכחת היתכנות בתוך תרומה לעולם. כך, לדוגמה, עשתה חברת סייט מדיקל, כשיישמה את הטכנולוגיה שלה לאבחון מלריה קודם כול באפריקה ובאסיה, ורק אחר כך לקחה אותה לארה"ב להתוויות אחרות.

בין החברות הנוספות שפועלות ביבשת ניתן למנות את Mobile ODT, שפיתחה מערכת לאבחון סרטן הרחם דרך הטלפון, ואת חברת Circ, שפיתחה מוצר לביצוע ברית מילה בגיל מבוגר ללא ניתוח לצורך הפחתת ההידבקות במחלות מין. 

לדברי תומר אפשטיין, מנהל ענף מכשור ומחשוב רפואי במכון היצוא, הצורך בטכנולוגיות בריאות באפריקה הוא רב וייחודי. אוכלוסיית אפריקה סובלת מכמה מחלות מידבקות נוסף על מחלות כרוניות של העולם המערבי, ולכן העול הכלכלי הכרוך במתן שירות רפואי בסיסי לאוכלוסייה הוא גבוה בהרבה מכפי שמערכות הבריאות והממשלות יכולות לשאת, דבר המוביל להיעדר יכולת לתת שירות רפואי הולם לרוב האוכלוסייה. כמו כן, משום התשתיות התחבורתיות החסרות, יותר מ-50% מהאוכלוסייה חיים במרחק של שעות ממרכז רפואי קרוב.

אפשטיין מוסיף כי יש ציפייה שמדינות אפריקה יבצעו "קפיצת מדרגה", כפי שקרה בתחום התקשורת הסלולרית: טכנולוגיות מתקדמות חדרו לשוק במהירות, משום שלא הייתה תשתית של טכנולוגיות ותיקות שהיה צריך להחליף. "כך, באפריקה שירותי טלה-רפואה, מעבדה זעירה בנקודת הבדיקה (Point of care), אבחון מרחוק, מרשמים אלקטרוניים והדרכות צוות רפואי מרחוק, עשויים להיכנס כפרוטוקולים שבשגרה בשל הצורך העז, ולא יצטרכו להתחרות עם המערכת הקיימת", הוא אומר.

אפשטיין אומר שבכנס MEDinISRAEL, בהובלת המכון, הציגה לאחרונה התעשייה הישראלית מגוון פתרונות ויישומים טכנולוגיים, שלא בהכרח תוכננו עבור אפריקה אך בהסבה מסוימת יכולים לתרום ולקדם את הרפואה במדינות היבשת.

בחודש מאי הקרוב יציגו 16 חברות ישראליות פתרונות בריאות למדינות היבשת, במסגרת ביתן של מכון היצוא בתערוכה Afica Health.