אחד ממהלכי ההנפקה הגדולים שידעה הבורסה בת"א הסתיים אתמול בהצלחה. בנק הפועלים סיים את המכרז המוסדי להצעת מכר של מניות חברת כרטיסי האשראי ישראכרט עם ביקושים של 2.5 מיליארד שקל. בסופו של דבר החליט הבנק למכור 58.3% מהמניות בתמורה ל-1.6 מיליארד שקל, תמורה המשקפת לישראכרט שווי של 2.7 מיליארד שקל. ביום שני הבא יתקיים השלב הציבורי בהנפקה ובו מתכננים בבנק למכור עוד כ-5% מהמניות, כך שסך התמורה שיקבל הבנק צפויה לעמוד על 1.7-1.8 מיליארד שקל.

לאחר השלמת השלב הציבורי בהנפקה יישאר הבנק עם כ-35% ממניות ישראכרט (מזרחי טפחות מחזיק היסטורית בכ-2% מהמניות), אותם הוא יהיה מחויב למכור בתוך שנתיים, כשם שנקבע בחוק שטרום. בתקופה זו ינסו בבנק, שבניהולו של אריק פינטו, למצוא משקיעים אסטרטגיים שיקנו את גרעין השליטה בחברה, ואז גם לקבל פרמיית שליטה בעבור המניות.

הציפייה היא שלבנק יהיה קל יותר למצוא רוכשים, שכן כעת מדובר על רכישה של כ-30% מהמניות (המינימום הנדרש לצורך הגדרת הרכישה כגרעין שליטה). רכישה שכזו ניתן למנף בעד 40% (לפי כללי בנק ישראל). כלומר תמורת הון עצמי של פחות ממיליארד שקל ניתן יהיה לרכוש את גרעין השליטה בחברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל.

 המשקיעים הגדולים בהנפקת ישרכארט

"ראינו היקף ביקושים יוצא דופן"

בהנפקה של ישראכרט השתתפו אתמול 200 גופים, מרביתם משקיעים מוסדיים, שרכשו את הרוב הגדול של הסחורה. מבין המשקיעים הפרטיים בלט אבי באום, בעל השליטה בחברת שירותי המחשוב חילן, הנסחרת בשווי של כ-2.4 מיליארד שקל. באום רכש באופן פרטי מניות בהיקף של קרוב ל-70 מיליון שקל, והוא צפוי להחזיק בכ-2.5% ממניות ישראכרט. משקיע פרטי בולט נוסף הוא שחקן הנוסטרו אייל בקשי, שרכש מניות ישראכרט בהיקף של כ-100 מיליון שקל, באמצעות החברות שבבעלותו ברק קפיטל ואמטרין. נתן חץ, המנכ"ל ובעל השליטה בחברת אלוני חץ, רכש מניות בהיקף של כ-15 מיליון שקל. 

בקרב הגופים המוסדיים בלטה קבוצת הביטוח מגדל שרכשה מניות ב-130 מיליון שקל. נזכיר כי מגדל מנוהלת על ידי דורון ספיר, שמכיר היטב את עולם כרטיסי האשראי, מתוקף תפקידו הקודם כמנכ"ל חברת כאל. עוד מוסדיים שבלטו הם הפניקס וילין לפידות שרכשו מניות בהיקף של 110 מיליון שקל כ"א, כלל ביטוח עם כ-80 מיליון שקל ופסגות עם כ-60 מיליון שקל.

אחרי כמה שבועות מתוחים מאז החליטו לצאת למהלך ההנפקה, בבנק הפועלים היו היום מרוצים מהתוצאות. לפי הערכות, הבנק רצה למכור מניות ישראכרט לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל, ונשען על הערכת שווי שקיבל מחברת אנטרופי. יחד עם זאת, בשוק ההון העריכו לאורך השבועות האחרונים כי ההנפקה תתבצע לפי שווי של 2.5 מיליארד שקל, כך שבסופו של דבר ההנפקה בוצעה לפי שווי גבוה יותר מההערכות המוקדמות.

"ראינו היקף ביקושים יוצא דופן. זהו היקף מכירה משמעותי שיכול לאפשר לבנק הפועלים למכור את גרעין השליטה במשך שנה ותשעה חודשים ללא לחץ של מכירות נוספות", אמר היום מנכ"ל הבנק, אריק  פינטו.

איך ייראו היחסים בין הבנק לישראכרט ביום שאחרי הפרידה, האם החששות שתחלישו את החברה שהופכת למתחרה שלכם מוצדקים?

"סגרנו את המכרז בישראכרט על 2.7 מיליארד שקל, כשהיו ביקושים גם לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. זה מראה על ההערכה של המוסדיים לחברה, איפה זה עומד אל מול כל החששות שטענתם עליהם בתקופה האחרונה? אני צופה להמשך שיתוף פעולה אסטרטגי בין שתי החברות, ויש לנו אינטרס שהלקוחות שלנו יקבלו מישראכרט חוויית שירות טובה". 

פרשנות: ישראכרט מול לאומי קארד? תפוחים מול תפוזים

לפני שנתיים החלו שני הבנקים הגדולים בתהליך מכירת חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם. בנק הפועלים ולאומי אולצו למכור את חברות כרטיסי האשראי שברשותן בעקבות חוק שטרום. בנק לאומי מכר לאחרונה את לאומי קארד לקרן ורבורג פינקוס לפי שווי של כ-2.5 מיליארד שקל, המשקף מכפיל הון של 1.35 לחברה (מתואם דיבידנד), לעומת ישראכרט ששוויה בהנפקה הנוכחית שיקף מכפיל הון של 1.2. מפתה להשוות בין המחירים בשתי העסקאות, אלא שמדובר בהסתכלות צרה למדי, ולמעשה זו השוואה בין תפוחים לתפוזים.

לכאורה, קרן ורבורג פינקוס שילמה מחיר גבוה על לאומי קארד לעומת המחיר ששילמו המוסדיים בהנפקת ישראכרט. אולם זה לא המצב. ראשית יש לזכור כי ורבורג פינקוס שילמה פרמיית שליטה בעסקה. כמו כן היא בנתה מנגנון של עסקה במספר תשלומים, בעוד בבנק הפועלים מקבלים מיידית את כל הכסף מהצעת המכר שעשו. וכמובן אסור לשכוח שוורבורג פינקוס מינפה את ההשקעה, ונטלה הלוואה של 40% לצורך רכישת לאומי קארד, מה שמשפיע גם כן על התמחור והתשואה העתידית שהיא תראה מההשקעה. אגב, ההנפקה של ישראכרט לפי מכפיל הון של 1.2 היא עדיין לא המחיר הסופי - בבנק הפועלים מקווים עדיין למכור את יתרת המניות למשקיע אסטרטגי שישלם עבורן פרמיית שליטה. 

אולם ההבדל המעניין יותר הוא בגישות של שני הבנקים: בעסקת לאומי קארד נתפרה עסקה ששומרת על מערכת יחסים הדוקה בין הצדדים, שאף מאפשרת לבנק ליהנות מתשלום נוסף של עד 270 מיליון שקל אם ימשיך לעבוד עם החברה באדיקות. בבנק הפועלים אמנם עשויים להישאר עם החזקה בישראכרט עד לשנת 2021, אולם ההסכמים שנחתמו עם החברה פחות מחייבים מאלו שלאומי חתמה עליהם.

ומה יעלה בגורל שתי החברות ביום שאחרי ההפרדה? אם תחת בעלות בנקאית, התנהלו ישראכרט ולאומי קארד באופן דומה למדי, כעת אחרי ההפרדה הן הופכות לשתי חברות שונות. לאומי קארד (שכבר שינתה שמה ל"מקס") תיהנה מצד אחד מבעלים עם גב חזק, שמתכוון להשקיע בה עוד מאות מיליוני שקלים. מצד שני מדובר בקרן השקעות שמגיעה לזמן קצוב, ולכן הלחץ על החברה לשפר רווחיות יהיה גבוה יותר, מה שעלול להתבטא בעליית מחירים.

מנגד ישראכרט תהפוך לחברה ציבורית וכנראה תהיה ללא גרעין שליטה, כך שהלחץ להגדלת הרווחיות יהיה נמוך יותר. יחד עם זאת, היעדר גב חזק כמו במקס יהווה אתגר עבורה, כמו גם היחסים העתידיים עם בנק הפועלים, שהוא כיום זרוע ההפצה הגדול ביותר שלה. 

את בנק הפועלים ליוו בהנפקה עורכות הדין שיראל גוטמן-עמירה, איריס ציבולסקי חביליו, יערה שחורי בן הרוש ורעות ישראשווילי מאגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'. את ישראכרט ליוו עורכי הדין גור נאבל ובן גלבוע מגודלפרב זליגמן ושות'. את ההנפקה הובילה חברת החיתום פועלים אי.בי.אי, ולצידם סייעו לידר, אפסילון, ברק קפיטל, מנורה חיתום, ויועצי ההנפקה מור לנגרמן.