בסוף ינואר ביצעה חברת הפינטק ספליטיט (Splitit) הנפקה ראשונית בבורסה האוסטרלית. תוך זמן קצר התברר שמדובר באחת ההנפקות הישראליות המוצלחות של השנים האחרונות: המניה זינקה ב-550%, וכיום שווי החברה הוא כ-352 מיליון דולר אוסטרלי, או כ-896 מיליון שקל.
אז מה עומד מאחורי סנסציית הפינטק הישראלית? מדובר בחברה שנותנת פתרון לבעיה שפחות מוכרת בישראל: היעדר האפשרות לחלק עסקה למספר תשלומים בכרטיס אשראי. ברוב המדינות אין לצרכנים אפשרות כזאת, וספליטיט היא זו שמאפשרת זאת. את החברה הקימו יחד גיל דון (המנכ"ל) ואלון פייט, חברי ילדות. דון מגיע מעולם ה-IT ופייט מעולם הפיננסים והאשראי.
איך נולד הרעיון? "זה התחיל בכלל מרעיון אחר", מספר דון בראיון ל"גלובס". "היה לי רעיון שניסו בעבר לעשות בארץ ולא הצליח - לשלם בחתונה בכרטיס אשראי ולפרוס לתשלומים. אחרי שבחנתי את הנושא הבנתי שרק אפסיד כסף - ישראל היא שוק קטן. החלטתי לפנות לארה"ב, אבל שם בכלל אין יכולת פריסת תשלומים בכרטיס אשראי. התחלתי ללמוד את העולם הזה, ומכאן ספליטיט התחילה להתגלגל, ויחד עם אלון פייט כתבנו פטנט על הטכנולוגיה והתהליך העסקי".
מדוע בכלל ישנה בעיה לפרוס עסקה לתשלומים? דון מסביר שבניגוד למצב בישראל (עד לאחרונה), שבו המנפיק והסולק הם אותה ישות - במדינות אחרות ישנה הפרדה. "בישראל אפשר לפרוס לתשלומים, כי לבנקים יש יכולת לקחת אחריות על העסקה לכל אורך חיי התשלומים, משום שהם אחראים גם על חשבון הבנק. בארה"ב יש מעל 1,000 בנקים סולקים ומעל 1,000 בנקים שמנפיקים כרטיסים. הבנק המנפיק אחראי על הלקוח והסולק על בית העסק, ויש הפרדה טוטלית.
"נניח שלקוח שרוצה לרכוש בתשלומים בבסט-ביי ויש לו כרטיס של סיטיבנק, אז בסט-ביי צריכה קשר טכנולוגי עם סיטיבנק. אבל היא תצטרך לשים 1,000 טרמינלים של 1,000 בנקים, וזה לא יקרה. בעיה שנייה היא שהאחריות של המנפיק תקפה לזמן מוגבל".
כאן נכנסת ספליטיט, ודון מסביר: "נניח שיש קנייה של 1,000 דולר בעשרה תשלומים. ה-100 דולר הראשונים חויבו, והלקוח חייב עוד 900. את ה-900 דולר האלה אנחנו 'סוגרים' ממסגרת האשראי, ואז לוקחים את ה-100 הבאים וסוגרים 800. ככה אנחנו תמיד מגלגלים את ההבטחה שנוכל לגבות את התשלומים העתידיים. זה אפס סיכון לכל השחקנים".
ספליטיט לא צריכה שיתוף פעולה של הבנק שבו מתנהל החשבון, אלא רק לעבוד תחת הרגולציה של ויזה ומסטרקארד (שאיתם היא עובדת כיום; בחברה מדברים גם עם אמריקן אקספרס ודיסקבר, ומקווים לעבוד בעתיד גם איתם). ספליטיט נחשבת לפתרון מאושר, ובית העסק יכול להמשיך לעבוד עם הסולק הקיים ללא כל שינוי - ואם הלקוח מבקש תשלומים, העסקה עוברת דרך ספליטיט. "לפעמים יש דברים לא צפויים או יקרים. לדוגמה, התקלקלה מכונת הכביסה, רוצים לקנות טבעת אירוסין. חלוקה לתשלומים מאפשרת ניהול שוטף נוח יותר של ה'עסק הביתי', והתשלומים הם בריבית 0%".
ואיפה הרווח שלכם מהעסקה?
"בית העסק משלם על כל עסקה שעוברת דרכנו, בתשלומים לפי לו"ז תשלומי הלקוח. מודל שני שלנו משלב גופים פיננסיים שנותנים מימון לעסק, אומרים לו 'קח את ה-1,000 דולר מראש', ובית העסק משלם עמלת מימון ועמלת שירות".
בספליטיט גילו שעסקים שמשתמשים בפתרון שלהם נהנים מעלייה בהיקף העסקה הממוצעת, ובגידול בהמרה (conversion) של לקוחות באונליין. "היתרון הגדול שלנו הוא באונליין, ללקוחות גלובליים. לדוגמה, ללין והצורפים הם לקוחות שלנו. חברות ישראליות יכולות להציע תשלומים רק ללקוחות בארץ, אבל בעזרתנו הן יכולות להציע זאת גם ללקוחות מחו"ל באונליין".
מוצר אחר של ספליטיט, שנמצא עדיין בחיתוליו, מאפשר ללקוח לקבל מוצר להתנסות לזמן מסוים, ולהחזירו ללא חיוב - אם לא מצא חן בעיניו.
ב-2018 צמחו הכנסות החברה ב-203% לכ-790 אלף דולר, וההפסד הנקי גדל ב-36% ל-4.6 מיליון דולר. מתי צפוי מעבר לרווחיות? דון לא מתחייב על מועד, ואומר שבחברה משקיעים כעת בצמיחה, אך היא "חברה מאוד רזה".
מה היקף השוק שאליו אתם פונים?
"אם לוקחים את כל שוק הריטייל העולמי, ובוחנים כמה משולם בכרטיס אשראי, זה כ-10 טריליון דולר. אנחנו לא מתפזרים, והגדרנו שישה שווקים עיקריים, שהיקפם 4.5 טריליון דולר. אפילו אם ניקח עשירית אחוז זה כבר 4.5 מיליארד דולר, וזאת המטרה שלנו".
כלומר: חברה גדולה במונחים ישראליים.
"המטרה היא להיות חברה ישראלית שמובילה את התחום בעולם, ואנחנו בכיוון".
התחרות לספליטיט מגיעה מהאפשרות לתת ללקוח הלוואה בנקודת המכירה, אך דון אומר שאם הלקוח לא משלם בזמן, הריבית נוסקת לכ-30%, ושהעובדה שלקח חוב פוגעת בדירוג האשראי שלו. "אין היום פתרון כמו ספליטיט, שמאפשר פריסה לתשלומים בכל מקום בעולם, אונליין ואופליין", אומר דון.
יש חסמי כניסה לתחום? יכול להיות שיגיע סטארט-אפ ויתחרה בכם?
"יכול להיות, אך הוא ייקח סיכון, כי יש לנו פטנט על התהליך של 'סגירת' מסגרות האשראי. זה פטנט תהליכי עם נדבך טכנולוגי".
הרעיון ללכת להנפקה צץ לפני שנה, דרך ברוקר שהגיע לחברה, ובתחילה דון אמר לא; אלא שהברוקר הבטיח לו שיהיה הרבה "רעש" סביב ספליטיט באוסטרליה. שתי חברות מתחום ה-consumer finance נסחרות באוסטרליה - Zip בשווי 715 מיליון דולר אוסטרלי ו-AfterPay בשווי 5.8 מיליארד דולר אוסטרלי. בספליטיט העריכו שההיכרות של המשקיעים עם החברות הללו תסייע להבנת ספליטיט, ומנגד - שהמשקיעים יזהו את היתרונות של ספליטיט, שבניגוד לשתיים אינה כפופה לרגולטור, ויש לה "יכולת צמיחה בלתי מוגבלת". הברוקר שכנע, והחברה גייסה 2 מיליון דולר באוסטרליה לפני ההנפקה, והמשיכה להנפקה. "זה באמת הצליח מעבר לצפוי", אומר דון.
אולי קבעתם תמחור נמוך מדי?
"זאת שאלה טובה. רצינו להיות אטרקטיביים, ואולי במחיר גבוה יותר ההנפקה הייתה נכשלת, אבל אי אפשר לדעת וזה גם פחות מעניין".
אחרי הזינוק במניה מתוכננת הנפקה נוספת?
"לא כרגע. אנחנו מתרכזים בלהשתמש במה שגייסנו כדי לצמוח. גדלנו מ-13 ל-28 עובדים, גייסנו בכירים לניהול הפיתוח העסקי ואנחנו משקיעים בשיווק, לייצר מודעות למותג".
דון מבטיח שהיום דלתו פתוחה לחברות ישראליות ששוקלות להנפיק באוסטרליה, והמלצה ברורה שלו היא לא להגיע עם דירקטוריון שכמעט כולו ישראלים. המלצה נוספת, שתואמת להתבגרות השוק האוסטרלי, היא להציג מוצר שעובד: "לשוק נמאס מחברות הייטק עם רעיון, שלא מסוגלות להוכיח שהן יכולות למכור את המוצר", הוא אומר. במקביל הוא עוזר לסטארט-אפים בהיכרות עם משקיעים פרטיים (אנג'לים), ולדבריו יש צורך בבניית אקוסיסטם של משקיעים וחברות.
מי שפספס את ההייפ סביב ספליטיט הן קרנות ההון סיכון (VCs) הישראליות. "בארץ משקיעים בסייבר, אולי בקנאביס. כמה קרנות משקיעות בפינטק? יש את אבי זאבי מויולה ואת FinTLV. קרנות לא יודעות להשקיע בחברות. זאבי השקיע ב-payoneer, וזה ברור, כי יש בה מחזורים גדולים. לנו הוא אמר 'כשתגדלו נשקיע'. כשנגדל כבר לא נצטרך, אז מה החוכמה? אני נפגש עם הרבה חברות פינטק קטנות, וזה המצב. הפתרון שלנו היה לגייס מפרטיים, אבל זה כל היום לרדוף אחרי הכסף. היו כמה שנים מאוד קשות, אבל שרדנו".
ספליטיט
עיסוק: חברת פינטק, מספקת פתרון שמאפשר לרוכשים לחלק עסקה לתשלומים בכרטיס אשראי
מיקום: תל אביב
שווי שוק: 352 מיליון דולר אוסטרלי (כ-896 מיליון שקל)
הכנסות 2018: 790 אלף דולר
רווח נקי 2018: 4.6 מיליון דולר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
