האם יש עצירה בצמיחה של תעשיית ניהול תיקי ההשקעות?

124 הוא מספר החברות בעלות רישיון לנהל תיקי השקעות בסוף 2018. בשנים האחרונות ניכרת התייצבות במספרן. לשם השוואה, מספר החברות בסוף שנת 2013 עמד על 120 (אחרי שירד מ-134 חברות בסוף 2012). השיא במספר הגופים נרשם ב-2007, רגע לפני הנפילה, עם 207 גופים ומאז קטן מספרם בכ-40%.

19 הוא מספרן של החברות המוגדרות "גדולות", דהיינו, 11 חברות שמנהלות יותר מ-5 מיליארד שקל עבור יותר מ-1,000 לקוחות, 5 כאלה שמנהלות אמנם פחות מ-5 מיליארד שקל, אבל עבור יותר מ-1,000 לקוחות, ו-2 שעמדו בקריטריונים האלה בשלוש השנים האחרונות. מספרן נותר יציב במשך כל השנים האחרונות.

272 מיליארד שקל הוא סך הנכסים המנוהלים במסגרת ניהול תיקי השקעות, ירידה של 5% לעומת שנה קודמת.
בשנים האחרונות היקף נכסי התעשייה היה סטטי (באופן יחסי לקרנות הנאמנות) ונע סביב 260 מיליארד שקל עד 290 מיליארד שקל. סטטיות במקרה זה פירושה נסיגה, שכן התשואות שהפיקו תיקי השקעות בשנים האחרונות עמדו על ממוצע של כ-4% עד 5% בשנה. עם זאת, בשנת 2018 נרשמו בדרך כלל תשואות שליליות שאותן אני מעריך באופן משוקלל (למדיניות ולסכומים המושקעים) ב-1%-, כך שאת היקף יציאת הכספים בשנת 2018 ניתן להעריך בכ-11 מיליארד שקל. רובו המכריע בתיקים המוסדיים. החלוקה היא כ-9 מיליארד שקל במוסדיים וכ-2 מיליארד שקל ללקוחות שאינם מוסדיים, קרי, לקוחות פרטיים ועסקיים. בסך הכל בשנים האחרונות יצאו כמה עשרות מיליארדי שקלים מתיקים מנוהלים לכמה כיוונים.

ראשון בהם הוא הנדל"ן, כמובן, אבל חלק מהכספים של הלקוחות, בעיקר היותר אמידים, פנה למכשירי השקעה חלופיים: פוליסות פיננסיות, תיקון 190, קופות גמל להשקעה, קרנות נדל"ן, קרנות להלוואות, קרנות גידור וכיו"ב.

 מספר החברות המנהלות והתפלגותן לפי הסכומים המנוהלים 12.5.19

9% הוא שיעור הגידול הרב שנתי של התעשייה הזו ללא מוסדיים, כאשר בוחנים אותה בפרספקטיבה של 15 השנים האחרונות, למרות ואחרי הבלימה של השנים האחרונות, למעט 2017, וכולל 2018.

הגידול ארוך הטווח של התעשייה במונחי הנכסים תאם את מגמת הגידול בסך הנכסים הפיננסיים של הציבור והוא נבע בראש ובראשונה מהתשואה החיובית שהפיקו תיקי ההשקעות בכל השנים שמאז 2004, למעט כמובן 2008, ובמידת מה גם 2011 וכן 2018. עם זאת, עיקר הצמיחה הושגה עד וכולל שנת 2010. בשנים האחרונות הצמיחה נחלשה מאוד, וכך למשל, ב-5 השנים האחרונות שמסוף 2013 עד סוף 2018 היא עומדת על שיעור שנתי של כ-3% בלבד ולעובדה זו יש קשר הדוק ליציאת הכספים לנדל"ן ולהשקעות אלטרנטיביות. ניתן לראות בשנים האחרונות ירידה ברורה במספר התיקים המנוהלים מ-87,800 בסוף 2015 ל-80,216 בסוף 2018. מספרי הלקוחות בשנת 2004 עמד על פי האומדן שערכנו אז, על 40,000, וכיום מגיע מספרם לפי הערכתנו, לכ-67 אלף.

4-5 שנים הוא המח"מ הממוצע של לקוח בחברה לניהול תיקים.

ממצאים מעניינים במיוחד בדוח רשות ניירות ערך מתייחסים לשיעור ההצטרפות והעזיבה של לקוחות בניהול תיקים. נתונים אלה יש בהם כדי ללמד על שיעור התחלופה של לקוחות החברות לניהול תיקים, אבל במגבלות שונות, שכן הצטרפות של לקוח יכולה להיות של לקוח חדש שעד כה לא ניהל תיק השקעות באמצעות חברה לניהול תיקי השקעות, או שהיא מייצגת פשוט מעבר - נטישה של חברה אחת לטובת חברה אחרת.

בתעשיית ניהול תיקי השקעות נהוג לומר שהמח"מ הממוצע של לקוח נע סביב 4-5 שנים. בכל מקרה, זו תקופה ארוכה הרבה יותר משיעור התחלופה בתעשיית קרנות הנאמנות, שם מקובל לומר שתקופת האחזקה של לקוח בקרן נאמנות אקטיבית מסוימת נעה סביב 4-7 חודשים. הסיבה העיקרית לפער הזה נובעת מכך שבניהול תיקי השקעות קיים קשר ישיר בין החברה, ובאופן אישי - מנהל השקעות ו/או מנהל הקשר עם הלקוח לבין הלקוח, בעוד שכאשר מדובר בקרן נאמנות, החברה המנהלת כלל לא מכירה את הלקוח והשליטה על החלטותיו מצויה בידיו או בידי היועץ הבנקאי המלווה אותו. כך, במקרה של שינוי בטעמים של הלקוח ו/או של היועץ, או במקרה של הורדת דירוג לקרן בבנק עימו עובד הלקוח, היחידות בקרן נמכרות לטובת קרן אחרת, בדרך כלל, של מנהל קרנות אחר.

16% הוא שיעור עזיבת הלקוחות בקרב חברות גדולות מול שיעור הצטרפות של 15%. לעומת זאת, בחברות קטנות מאוד שיעור ההצטרפות של לקוחות חדשים ממשיך להיות גבוה משיעור העזיבה: 24% מול 15% בהתאמה. הסיבה לכך הינה בדרך כלל ה"מלאי" של החברות הקטנות שהוא קטן יותר.

הצמיחה הרציפה בנכסים המנוהלים על ידי החברות שאינן גדולות (קטנות/בינוניות) נעצרה. ב-2018 סך הנכסים ירד מ-46 מיליארד שקל ל-44.6 מיליארד שקל, שיעור דומה מאוד (3%), ואפילו מעט גבוה יותר משיעור הירידה בנכסי הלקוחות הפרטיים והעסקיים שבניהול החברות הגדולות.

ריכוזיות: 10 החברות הכי גדולות מנהלות יחד, להערכתי, כ-117 מיליארד שקל שהם כ-71% מהנכסים המנוהלים עבור לקוחות שאינם מוסדיים, בעוד ש-89 החברות הקטנות ביותר (מתוך 124 חברות) מנהלות רק כ- 7% מסך הנכסים, ובתווך - עוד 25 חברות מנהלות 22% מן הנכסים. זוהי תמונה כמעט זהה לתמונה בסוף 2017.

לכאורה, רמת ריכוזיות גבוהה, אבל בכל זאת התעשייה הזו מתאפיינת ברמת תחרות גבוהה ביותר, וכל לקוח יכול למצוא את מבוקשו לפי העדפותיו - ניהול תיק השקעות בחברה גדולה/בינונית/קטנה. התחרות החריפה מתנהלת לא רק בתוך התעשייה, אלא, כאמור, גם מול מוצרים אלטרנטיביים, כלומר, גם מול מוצרים שמחוץ לתעשייה. התחרות החריפה מתבטאת בעשור האחרון בירידה של ממש בדמי הניהול המקובלים בתעשייה.

10 החברות הגדולות בקרנות נאמנות אקטיביות/מסורתיות וכספיות מהוות 85.6% מסך הנכסים המנוהלים בקטגוריה זו.

דמי ניהול ועמלות אחרות: מעבר לירידה החדה בשיעור דמי הניהול שגובים מנהלי התיקים, הולכת ונעלמת התופעה של החזרים מעמלת הקנייה והמכירה שהבנקים גובים. מספר החברות לניהול תיקים, שההכנסות שלהן מהחזר עמלות מהווה בין 30% ל-50% מההכנסות שלהן בדמי הניהול, צנח מ-10 ב-2017 ל-1 בלבד ב-2018 ו-92 חברות מתוך 124 לא מקבלות החזר כלשהו בגין פעולות קנייה ומכירה.

רשות ניירות ערך עושה לאחרונה מאמצים ניכרים להביא לגידול בסך נכסי התעשייה הזו אל מול התחרות שמציבים לה מוצרים אחרים כמו פוליסות פיננסיות ומוצרים אלטרנטיביים. במסגרת זו הרשות מבקשת לייצר תיק השקעות "סגור" שייהנה מהטבות מס דומות למוצר של קופות גמל להשקעה, וכן לאפשר לחברות לניהול תיקים לנהל קרנות נאמנות שלא יירכשו באמצעות הבנק, ושהמעבר בין מסלול אחד בקרן (מבחינת מדיניות) למסלול אחר לא ייחשב לאירוע מס, וזאת בדומה למה שקיים בפוליסות פיננסיות. 

הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ. אין לראות באמור מתן ייעוץ/שיווק השקעות והאמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם