חוק בוררות חובה לא מכסה על כשלי משרד התחבורה

המשבר ברכבת ישראל מוצג לא פעם כמאבקם של בני האור (משרד התחבורה והנהלת הרכבת) בבני החושך (ועד העובדים). תחקיר ב"גלובס" ("שעה אחר שעה: מי באמת השבית את רכבת ישראל?", 23.4) על המשבר ברכבת שפך אור חדש על הפרשה המתגלגלת הזו: התברר שלא הייתה "תוכנית על" של ועד העובדים להשבתה פראית של הרכבת. לא היה ניסיון להשתמש בנוסעים בקווים העמוסים של סוף השבוע (שבהם חיילים רבים) רק כדי להוריד את ההנהלה על ברכיה, ועל כן האקט שבו נקטה הנהלת הרכבת -השבתת קווים מ"חוסר ברירה" - שנוי במחלוקת.

השירות ברכבת ישראל אינו מצליח לעמוד בביקוש לאורך כל השנה? קיים חוסר בתקנים לעובדים, לקרונות חדשים ולחלקי חילוף? דוח מבקר המדינה מגדיר את התנהלות הרכבת ככושלת? הכעס על הרכבת הוא כל כך גדול עד שהתעלמנו מהעובדות.

עובדי הרכבת עובדים תחת עומס בלתי נתפס לאורך כל השנה ולא הם אחראים לתקני העובדים, לקרונות חדשים וחלקי חילוף. הם לא אחראים לפרויקטים עצומים בעלות של מיליארדי שקלים, שמתנהלים בצורה קלוקלת.

הרכבת ומשרד התחבורה הם אלה שאמורים לדאוג לכך שיהיו תנאים מתאימים להפעיל את השירות - והם כושלים בכך לאורך שנים. במקום לקחת אחריות, נוח יותר להשתלח בעובדים ולהציגם כמי שכובלים את הרכבת להווה הכושל.

נוח להאשים את העובדים, כשבראשם עומדת אשה מזרחית ולוחמנית. השיח הציבורי מוכן לקבל נשים בקונפליקט על שוקולד בטיסה, אבל כשווה בין שווים לחברי דירקטוריון ומנכ"לים? ממש לא. ההתנגשות ביו חברי הוועד להנהלת הרכבת הייתה לפיכך הזדמנות להסיט את תשומת הלב מהכשל הניהולי המתמשך.

נראה שכוונתו של שר התחבורה ישראל כ"ץ להשאיר אחריו מורשת, מקיפה הרבה יותר מאשר סגירת חשבון עם ועד הרכבת. חוק בוררות חובה בשירותים חיוניים שהוא מנסה לקדם, בעידוד ראש הממשלה בנימין נתניהו, עתיד לפגוע באורח דרמטי בזכויות העובדים בישראל. איסור היכולת לשבות בשירותים ציבוריים - לכך מכוון בסופו של דבר החוק. המשמעות היא שרופאים, אחיות, נהגי קטר ונהגי אוטובוסים לא יוכלו לשבות.

עתה, כשכבר ברור שאותה הממשלה שהובילה לקריסת אותם "שירותים חיוניים", היא זו שתוביל אותנו גם בארבע השנים הבאות, האם מישהו באמת מאמין שניתן לזעזע את המערכת ולחולל שינוי ללא מחאה חריפה של העובדים?

ללא שביתות - האם יצליחו רופאים לצמצם את המשמרות הבלתי אפשרות? ללא שביתות - האם יצליחו חברות האוטובוסים לגייס כ-3,500 נהגים שחסרים לענף?

החלשת כוחם של העובדים משמעותה החלשת קולם של אזרחים רגילים מן המניין במשחק הדמוקרטי.

יש האומרים כי מדובר בשירותים קריטיים שאסור להשבית, אבל כיצד ניתן לקבוע אם שביתה היא מידתית? כבר קיים מנגנון מאזן כזה - זהו בדיוק תפקידם של בתי הדין לעבודה. בתי הדין בוחנים אם שביתה חוקית או מהווה גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. לרוב מאפשר בית הדין שביתה מוגבלת למספר שעות לעובדי ה"שירותים החיוניים". שביתות, שלדאבוננו, לא יחוללו שינוי דרמטי, אך מאפשרות להעלות את מצוקת העובדים לסדר היום.

"חוק הבוררות" או חוק "אדרעי", מכילים את כל המרכיבים שעוררו ביקורת כלפי הממשלה היוצאת - חקיקה דרקונית שמפירה זכויות יסוד, פוגעת בקבוצות מוחלשות ומחלישה את בית הדין לעבודה. אסור, שהשנאה היוקדת כלפי גילה אדרעי, ובעיקר הקריקטורה "גילה אדרעי" בשיח הציבורי תכשיר את השרץ הזה. 

הכותבת היא ראשת ענף התחבורה בארגון כוח לעובדים