התאונות יימשכו כל עוד מנהלים לא ישלמו מחיר

בואו נסתכל על המספרים. לתמחר חיי אדם איננה מטלה פשוטה. כיצד מבטאים במספרים מחיר של אובדן אב, ראש משפחה שאיננו עוד? כרופא תעסוקתי, אני רואה מהו המחיר האנושי והבריאותי של תאונות עבודה. כחוקר בבריאות תעסוקתית, עיקר עבודתי היא לחשב מהו שיעור התחלואה והתמותה במקום בעבודה, והנתונים מראים שבישראל מתחוללת מגפה שבה אנשים נפצעים ונהרגים במקומות עבודה, והמצב רק מחמיר.

מספר ההרוגים כתוצאה מתאונת עבודה בישראל עולה כל שנה ב-10%. שיעור התמותה של עובדים כתוצאה מתאונת עבודה בישראל גדול ב-250% משיעור התמותה של עובדים באיחוד האירופאי. לפי דירוג ה-OECD של מקרי מוות במקום העבודה, מדינת ישראל נמצאת בתחתית הרשימה. הנתונים הללו מצביעים על שתי עובדות מרכזיות: מצב הבריאות התעסוקתית בישראל חמור, והמצב הנוכחי ניתן למניעה.

בטיחות היא מדע. ישנם מגוון גורמים אנושיים וארגוניים המשפיעים על מוות במקום העבודה. ועדות ודיונים רבים עוסקים בשאלה כיצד למנוע טרגדיות מסוג זה. אין צורך להתדיין בנוגע ללקויים הספציפיים אשר גרמו לאחרונה למותם הנוראי והטרגי של ארבעה עובדי בנייה. אנחנו רק צריכים להחליט כחברה שהספיק לנו, ולבצע שלושה שינויים פשוטים שיצילו חיי אדם.

1. כאשר אדם נהרג כתוצאה מתאונת עבודה, כל העוסקים במלאכה אינם רשאים לעבוד עד שמסתיימת לחלוטין חקירה יסודית של האירוע.

כאשר עבדתי במחלקת בריאות הציבור של מדינת מסצ׳וסטס בארה"ב, כך נעשו הדברים. לעיתים מקום עבודה נותר סגור שישה חודשים לאחר שהתרחשה בו תאונת עבודה. בישראל, נדיר שעסק ייסגר ליותר מכמה שעות, הזמן הנחוץ כדי לפנות את הגופה. כאשר בעלי העסקים יבינו שלאחר כל תאונת עבודה סוגרים להם את החברה, הם יבצעו את השינויים ההכרחיים.

2. כאשר עובד נהרג במקום העבודה, על כל החברות המעורבות לפצות את ביטוח לאומי ולקבל קנס של כמיליון שקל. כיום, כאשר עובד נהרג או נפצע ונותר נכה כתוצאה מרשלנות תעסוקתית, אזרחי המדינה, משלמי המסים, הם אלו שמשלמים את העלויות.

משרד העבודה חסר האמצעים כמעט לעולם לא מטיל קנסות. בכול מדינה מתפתחת, תרומתו של המעסיק לשירותי הרווחה תלויה בבטיחות מקום העבודה שבבעלותו.

כאשר עבדתי כרופא בחברת הייטק בארצות הברית, בכל פעם שעובד היה נפצע היו מעדכנים את מנכ"ל החברה מיד. הסיבה לכך, בין היתר, הייתה שהמנכ"ל ידע שכעת תשלומי החברה לשירותי הרווחה יגדלו משמעותית, לצד קנסות שיוטל עליו לשלם. עד הרגע בו חברות בישראל יידרשו לשלם על כל עובד שנפצע - יהיה זול יותר לתת להם למות.

3. בכל פעם שעובד נהרג במקום העבודה, על המשטרה מוטלת החובה לפתוח בחקירה, ואלו אשר יימצאו אחראים לרשלנות תעסוקתית, יקבלו עונש מאסר בפועל. כאשר אדם חוצה את הכביש ונדרס למוות, המשטרה חוקרת. כאשר בניין נופל ומתרסק על גבי התושבים, המשטרה חוקרת. כשהנפגעים מנפילת בניין הם עובדים, המשטרה אינה תמיד חוקרת?

כאשר בעלי העסקים ומנהלים יבינו שרשלנות תעסוקתית משמעותה פשע, יחסם לכך ישתנה, ובמהירות.

אל לנו להתמקד בכך שהדברים נראים אחרת בארצות הברית ובאירופה, או לטעון שכאן זה לעולם לא יקרה. אל לנו לטעון, כפי שטען שר העבודה חיים כץ, שתאונת עבודה היא אשמתם של העובדים.

למרות שהרוב רואה בפיקוח מוגבר פתרון לבעיה, אין זה באמת משנה כמה פקחים מטעם משרד העבודה תציב הממשלה. עד שחברות לא יפקחו על עצמן 24 שעות ביממה, דבר לא ישתנה. השינוי יתרחש רק לאחר שמנכ"לים ומנהלים ישלמו את המחיר המלא על כך שאדם מת תחת חסותם. מוות במקום העבודה זו תופעה שניתן למנוע בכל העולם, כולל בישראל.

הכותב הוא ראש המגמה לבריאות סביביתית ותעסוקתית באוניברסיטת חיפה ומומחה ברפואה תעסוקתית