"יכול להיות שבנק ישראל שגה, מוקדם יותר הוא יכול היה להעלות את הריבית"

"אם מנסים לסכם את כל מה שקרה בשוק בזמן האחרון, אי-אפשר להתעלם מסוף 2018, אבל הדבר הראשון שצריך להסתכל עליו זה כיוון הריבית" - כך אמרה היום (ד') גת מגידו, סמנכ"לית השקעות, פסגות ניירות ערך, בוועידת "עושים שוק" של "גלובס".

במסגרת פאנל שעסק בשוק ההשקעות אמרה מגידו, כי "המימוש החזק שהיה בשוק בסוף 2018 היה מבוסס על חששות המשקיעים מעליית הריבית, וקיבלנו תמונת ראי לכך בשליש הראשון של 2019, שהתבסס על כך שמדיניות הפד צריכה להיות יונית יותר".

לדבריה, "גם היום כשמסתכלים על המצב רואים אי-ודאות, עם שני גורמים מרכזיים לכך - איום של האטה, ואי-ודאות בכל הנוגע למלחמת הסחר, שגדלה בשבוע האחרון, עם ההחלטה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להטיל מכסים על מקסיקו, החלטה שיוצאת מגבולות הכלכלה".

מגידו סבורה, כי "בסיטואציה היום תיק ההשקעות צריך להיות מאוזן - ולכלול גם מניות וגם אג"חים. גם בשוק המניות בכל רגע נתון יש המון הזדמנויות, ואנחנו חושבים שכדאי להתרכז באקוויטי בישראל ובארה"ב, ולמוסדיים יש שם הזדמנויות פנטסטיות במניות ערך".

"השווקים מכורים לגמרי לנזילות של הבנקים המרכזיים"

ענת לוין, מנהלת פיננסית, התייחסה למצב השווקים ואמרה "הניסיון לחזות את העתיד תמיד נכשל. אני מרגישה כמו במשחקי הכס - ג'ון סנואו שהוא מדד ה-S&P האמריקאי מת בחודש דצמבר, אבל בהמשך החיו אותו, כי השווקים מכורים לכסף הזול. למרות זאת, אני לא בטוחה שהסיפור ייגמר טוב בשבילו".

לדברי לוין, "השווקים מכורים לגמרי לנזילות של הבנקים המרכזיים, והבנקים שהיו רגילים לטפל באינפלציה, לא יודעים איך מטפלים באינפלציה של נכסים, וזה מה שקורה עכשיו. היום יש נכסים שלא מבינים מה הסיכון בהם. יש פה שינוי מבני, והבנקים המרכזיים צריכים להבין משהו אחר לגמרי לגבי הכלכלות בעולם".

"לוין סבורה כי "בעולם הזה אנחנו צריכים יותר ויותר להסתכל על משהו שנראה כרגע רחוק ולא רלוונטי ומוזר, שנקרא השקעות ESG, הלוקחות בחשבון את ההשפעות העתידיות על הסביבה, החברה והממשל. בעולם כזה, חברה כמו טבע בסוף מפסידים עליה כסף בגלל שהיא כנראה עשתה משהו או הייתה שותפה, שהוא לא מקובל חברתית וממשלתית, כמובן שכרגע יש לה את חזקת החפות".

עוד כדי להדגים את מצב השוק המשתנה אמרה לוין כי " הציבור רוצה אלטרנטיבות שעד היום לא היו פתוחות בפניו. שווקי הביטוח והנדל"ן השתנו, אלה השינויים הגדולים שצריך להסתכל עליהם. לדוגמה, מי הים בפלורידה עולים במילימטר כל שנה, ועוד 5-10 שנים, לא תהיה יכולת לבטח נכסים שם, בטל לא לקנות אג"חים ל-30 שנה".

בעניין טרנד הקנאביס אמרה לוין כי "כמו כל דבר, זה רעיון מדהים שהמודל העסקי שלו לא ברור. ישנן הרבה מאד חברות, חלקן המועט יצליחו, אבל הרוב לא. הציבור רוצה דברים ואלטרנטיבות שעד היום לא היו פתוחות בפניו. שווקים הביטוח בעולם השתנו, שווקים הנדל"ן השתנו. בהצלחה לכל אלה שחושבים שתהיה להם פנסיה בעוד 30 שנה".

רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P מעלות, אמרה כי "אנחנו רואים גם בארה"ב וגם באירופה שהיקפי הסכומים העוקבים אחרי השקעות ESG גדלים, ובישראל, אנחנו מאחור בתחום הזה. הנושא הזה חייב לתפוס מקום יותר מרכזי אצלנו, ובחו"ל הרגולציה מעודדת את זה".

לגבי מצב שוק האג"ח, בו מתרכז עיקר עיסוקה של מעלות, אמרה הראל בן זאב, כי "אין ספק שהוא היה מאוד תנודתי בחודשים האחרונים. הביקוש לאור הנזילות הגבוהה בישראל עדיין גובר על היצע ההשקעות המוגבל יחסית, לכן השוק האמריקאי עדיין מהווה אלטרנטיבה. כשמסתכלים על השוק הישראלי, הוא מוגבל מבחינת היקפי הסחירות, גם מבחינת הגיוון הסקטוריאלי עם 35% בתחום הנדל"ן שרגיש מאוד לנושא הריבית, לצד הפיננסים שהם גם חלק גדול ממנו, וזה שוק שגם רגיש למשיכות כספים של הציבור. לעומת זאת, בשוק האמריקאי הפיזור והמגוון מאוד משמעותיים, לכן חייב להיות איזון על השקעות באג"ח בישראל ובחו"ל".

"בנק ישראל יתקשה להעלות כעת את הריבית"

דודי רזניק, אסטרטג ריביות, לאומי שוקי הון התייחס למצב השווקים, ואמר כי "כשמסתכלים על מצב הריבית בארה"ב וההתפתחות שלה, אפשר לראות שברבעון האחרון של 2018 השוק אותת לפד שהוא 'רץ' קצת מהר מדי, אבל הפד המשיך בשלו עד סוף השנה. השוק לא אהב את זה, וב-2019 ראינו את הפד חוזר בשלבים לתוואי של השוק, עם הפסקת העלאות הריבית. בימים האחרונים רואים את המהפך מושלם, כשהפד מדבר על הורדות ריבית והשאלה היא לא אם אלא מתי היא תרד".

במבט נרחב יותר אמר רזניק, כי "צריך להסתכל על עולם ההשקעות ולחשוב האם תרחיש היפניזציה (מלשון יפן) לא הולך ומתפשט בכל העולם, משום שבגוש האירו זה כבר קיים".

לגבי השוק המקומי הוסיף כי "יכול להיות שבנק ישראל קצת שגה, כי מוקדם יותר הוא יכול היה להעלות קצת את הריבית ולא עשה זאת, וכעת הוא יתקשה להעלות אותה, על רקע מהלכי הפד".

נבות בר, מנכ"ל ושותף קרן קיסטון, אמר כי "אחת האפשרויות להשקעה טובה הם פרויקטים של תשתית, עם זרם מזומנים יחסית מובטח וגבוה. הקליינט הוא בדרך כלל מדינה, כמעט אין סיכוני ביקוש והפרופיל ההתנהגותי שלהם הוא הכי דומה לאג"ח, חוץ מסיכון תפעולי שיש בו".

לדברי בר, "התשואה פה היא כמעט מובטחת, ויכולה לנוע בטווח של כ-6.5%-13%, תלוי באיזה שלב נכנסים לפרויקט, אם בשלב המניב והבטוח ביותר, או בשלבים מוקדמים יותר. אבל לא מדובר בטכנולוגיות מהפכניות וסטראט אם שהסיכון בהם גדול. הסיכון יחסית סולידי עם יחס סיכון תשואה טוב".

בר אמר כי "עד עכשיו עולם התשתיות היה סגור לשחקנים בודדים, אבל עכשיו הרגולטורים מאפשרים הקמת קרנות תשתיות שצריכות להיסחר בבורסה כדי ליהנות מהטבות מס ובהינתן כלי סחיר כזה, ההשקעה בתשתיות נגישה לכל אחד דרך הבורסה, בהבדל אחד מעולם הנדל"ן שפה אין סיכוני ביקוש".

לדבריו, "השקעה בתשתיות גם היא יכולה להיות מושפעת מתנודתיות, אבל לא כמו בנדל"ן. תשתיות זה חלק מהצרכים הקיומיים שלנו - הצפיפות בכבישים הולכת וגואה, הרכבות והסעת ההמונים מחייבים פיתרון, גם רואים מכרזים, יש תגליות גז שמחייבות תשתיות, ומתקני התפלה חדשים".

*** גילוי מלא: אירוע עושים שוק של "גלובס" נערך בחסות ובשיתוף בנק לאומי, בית ההשקעות פסגות וקרן קיסטון