חזקת ההשמדה

בעידן הדיגיטלי, שבו כולנו סורקים ומצלמים מסמכים באופן כה זמין, לרבות באמצעות הטלפון הסלולרי, החשיבות של מסמכי נייר מקוריים הולכת ופוחתת, אך חשוב לדעת שאין זה המצב בכל הנוגע לתחום הצוואות, שם ההבדל בין החזקת המסמך המקורי לבין העתקו בלבד משפיע באופן דרמטי על סיכויי התביעה, כפי שניתן ללמוד מפסק דין שניתן השבוע בבקשתה של אישה לקיום העתק מצולם של צוואה, בהיעדר המקור.

האישה והמנוח היו ידועים בציבור במשך מספר שנים, ולאחר פרידתם המשיכו לקיים מערכת יחסים חברית הדוקה, עד שלפני כעשור בני הזוג לשעבר פנו ביחד לעורך דין לערוך צוואות, וכל אחד מהם ציווה חלק מרכושו לאחר. עורך הדין החתים כל אחד מבני הזוג לשעבר על מסמך מקורי אחד בלבד, ואת צילומו מסר לאחר, הנהנה על-פי הצוואה. עובדות אלה אינן שנויות במחלוקת ואושרו במלואן על-ידי עורך הדין שערך את הצוואות.

כעת הלך לעולמו בן הזוג לשעבר והותיר אחריו קרובי משפחה רחוקים המבקשים לקבל חלק בעיזבונו על בסיס צו ירושה, שיינתן רק אם המנוח לא הותיר אחריו צוואה. לפיכך בת הזוג לשעבר, המחזיקה בצילום הצוואה בלבד, נדרשה לחצות מכשולים משפטיים עצומים, כדי לשכנע את בית המשפט שהמנוח התכוון להוריש לה את רכושו.

ראשית, על בת הזוג לשכנע את בית המשפט כי צילום הצוואה המצוי בידיה זהה לצוואה המקורית שנחתמה אצל עורך הדין. הוכחה זאת אפשרית רק אם עורך הדין זוכר את פרטי הצוואה או לחלופין מחזיק במשרדו העתק נוסף של הצוואה שהוא יכול להשוות להעתק המצולם.

משצלחה בת הזוג את מבחן האותנטיות של הצילום, עליה לשכנע את בית המשפט כי אכן לא ניתן בשום אופן לאתר את הצוואה המקורית. מדובר בדרישה מחמירה, ואין די באמירה כללית שנעשה חיפוש בביתו של המנוח. במקרה זה המנוח החזיק בבתים ובחשבונות בנק בישראל ובקפריסין, ולכן בת הזוג נאלצה להוציא ממון רב עבור ביצוע חיפוש יסודי בשני הבתים, ואף לעתור לצווים משפטיים בארץ ובחו"ל שיאפשרו לה גישה לכספות בבנק בשתי המדינות.

באופן מעט אירוני, דווקא ההוכחה שבת הזוג עשתה כל מאמץ אפשרי למצוא את מקור הצוואה ולא הצליחה לאתרו, מקימה את "חזקת ההשמדה" - עיקרון משפטי הקובע הנחה לפיה מקור הצוואה לא נמצא מאחר שהמנוח השמיד את הצוואה באופן מכוון על-מנת שלא תצא לפועל.

במקרה זה המתנגדים לצוואה טענו כי המנוח אכן השמיד את הצוואה בעצמו, מאחר שהיא הייתה מלכתחילה מסמך לצורכי מס בלבד, אך בית המשפט בחר להאמין דווקא לגרסת בת הזוג לשעבר, שטענה כי המנוח התכוון להוריש לה את רכושו; ואף חשד שלמתנגדים הייתה יד בהעלמת הצוואה המקורית מבין חפציו של המנוח.

לאור זאת בית המשפט אישר את קיום צוואת המנוח גם בהעדר המקור, ואף חייב את המתנגדים לשלם לבת הזוג לשעבר הוצאות משפט גבוהות בסך 120 אלף שקל.

מהמסע הקשה שעברה בת הזוג לשעבר בדרכה לממש את צוואת המנוח ניתן ללמוד על החשיבות הרבה שבשמירת עותקים מקוריים של הצוואה, ואין להסתפק בסריקה או בצילום בלבד. כדי להבטיח את קיומה של הצוואה המקורית והאחרונה בלבד, מומלץ מאד אף לטרוח בהפקדת הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה. נכון שזה לא נוח, נכון שיש רק חמישה מרכזים כאלה בכל הארץ הפועלים גם הם בשעות מוגבלות, נכון שצריך לנסוע לשם באופן אישי ואז גם לשלם אגרה - אך יש בכך כדי לצמצם משמעותית את הסיכוי לסכסוך ירושה כלל-משפחתי סביב אותנטיות הצוואה.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il