שוק העבודה הוא אחד השווקים השמרניים ביותר, בוודאי בנכונות שלו לתת הזדמנות למי שחסרים את הניסיון המקצוע ו/או את הרקע האקדמי הנדרש לתפקידים השונים. בשל עודף כוח-אדם מנוסה אין למעסיקים שום סיבה להסתכן בגיוס עובדים חסרי ניסיון, למעט בתפקידי כניסה או בתפקידים אדמיניסטרטיביים במהותם, שעבור רבים נתפסים כהזדמנות נהדרת לעקוף חסמי שוק על-מנת לחדור לשווקים/מקצועות אטרקטיביים.
חלום במחיר מופקע
האם הפטנט הזה מומלץ? לעתים קרובות לא, בוודאי כשמדובר בחסמים אסטרטגיים כמו הכשרה/השכלה אקדמית רלוונטית, וזאת מכוון שההצלחה לעקוף את החסמים הללו היא לרוב זמנית.
רק השבוע פגשתי עובדת מגזר ציבורי שהגשימה את החלום שלה להיכנס לתעשיית ההייטק, אבל במחיר בלתי נסבל. היא עזבה קריירה מצליחה, מוותרת על קביעות ושאר מנעמי המגזר, וכל שהצליחה למצוא הוא תפקיד אדמיניסטרטיבי במהותו בחברת שירותי תוכנה קטנה, בטוחה שמרגע ששמה רגל בתעשייה הנחשקת היא תצליח להגיע לעמדת ניהול מקבילה לזו שנטשה במגזר הציבורי, על כל המשתמע מכך מקצועית וכלכלית.
אבל הסיכוי שזה יקרה קלוש עד אפסי, וזאת משלל סיבות שהעיקרית שבהן - אין לה מקצוע. הניסיון המקצועי שלה במגזר הציבורי לחלוטין לא רלוונטי להייטק, גם לא הניסיון הניהולי, שהרי במגזר העסקי (בניגוד לציבורי) ניהול איננו מקצוע. לזה תוסיפו את העדר הרקע הטכנולוגי ואת גילה המבוגר יחסית (43), שלא משאיר לה מספיק זמן לרכוש מקצוע חדש ולהתפתח בו, מה שייאלץ אותה להסתפק בקריירה אדמיניסטרטיבית במהותה בחברות הייטק קטנות, לא משנה איזו הגדרת תפקיד נוצצת יצמידו לה (Customer Success / חוויית לקוח וכדומה).
היא הצליחה אמנם לשבור את אחד החסמים הכי גדולים בשוק העבודה - טיפוס במעלה פירמידת מיצוב המגזרים במשק (מהציבורי הייטק) - רק שכמו במקרים רבים אחרים, ההצלחה הזו היא נקודתית בלבד, ונראה שחלום ההייטק של האישה המוכשרת הזו עתיד להתכווץ לעבודה אדמיניסטרטיבית עם אופק תעסוקתי בעייתי והפסד הכנסה של מאות אלפי שקלים.
מספיק ניסיון לא מספיק
דוגמאות נוספות בהן נתקלתי לאחרונה הן של שני מנהלים צעירים שהצליחו לחדור לתעשיית ההייטק דרך תפקידי כניסה אדמיניסטרטיביים, ובהמשך התקדמו בתוך החברה לתפקידי ניהול מוצר, האחד בחברת תוכנה והשנייה בחברה המפתחת מוצרים בתחום הבית החכם. לכאורה הם הצליחו לשבור את החסם הגדול ביותר לתפקיד ניהול מוצר - השכלה/הכשרה טכנולוגית, אבל גם במקרה הזה ההצלחה היא זמנית בלבד.
הסיכוי שלהם למצוא תפקיד מקביל בחברה אחרת הוא נמוך מאד, למרות ניסיון של כמה שנים כמנהלי מוצר. מדוע? כי למרות שהם אוחזים במטבע החשוב ביותר בשוק העבודה - ניסיון - הוא לא קונה להם את התפקיד הבא, ואם לא ישכילו לזוז לתפקידים ידידותיים יותר לחסרי השכלה טכנולוגית (כמו מכירות למשל), הם עלולים להיתקע בלימבו תעסוקתי, ודי בצדק.
בתפקידי ניהול מוצר הדרישה לרקע טכנולוגי היא עניינית לגמרי, בוודאי כשמדובר במוצרים טכנולוגיים מורכבים, אבל מסתבר כי הבעיה עם החסמים בשוק העבודה - הם עובדים במלוא עוזם גם כאשר אין לכך הצדקה מקצועית.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא בתחום ניהול כספים, שבו דרישת הסף לתפקידי סמנכ"לות כספים היא הכשרה/הסמכה כרואה חשבון. חסם זה הוא כמעט בלתי עביר, למרות שהוא לא בהכרח ענייני (בחברה בה יש חשב רואה חשבון לא חייבים גם סמנכ"ל כספים עם ההסמכה הנ"ל), אבל כתוצאה ממנו גם כלכלן שהצליח "להסתנן" לתפקיד סמנכ"ל כספים למרות שאיננו רואה חשבון, יגלה כי ההצלחה הזו היא בעוכריו, וכי הוא עתיד להתקשות במציאת התפקיד הבא כסמנכ"ל כספים, לא משנה כמה הוא מוכשר. רוב הסיכויים שהוא ייאלץ להסתפק בחברות קטנטנות/לא איכותיות, וזה במקום המשך קריירה כמנהל אגף/מחלקה כלכלית בחברה טובה.
חסמים שבירים לכאורה
המסקנה המתבקשת היא כי ישנם חלומות שלא כדאי להגשים וחסמי שוק שלא כדאי לשבור, כי שוק העבודה עתיד להגיש לכם את החשבון בצעד הבא. היום יותר מתמיד חשוב להיות מודעים לכך כי בעולם העבודה "החדש" החסמים הללו הם לכאורה יותר שבירים, אבל רק בכניסה. לכן במקום להתמקד רק בתפקיד הבא, מומלץ בחום לבחון לעומק את האלטרנטיבות הריאליות עבורכם בעוד 3-4 צעדים, ולא להתעלם מחסמים אסטרטגיים - אחרת אתם עלולים לגלות שהגשמתם חלום ללא מוצא. בהצלחה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.