רונן שטיין על הצעד הלא פורמלי של הפיקוח בפועלים: "לא נמסר לי על פגם בעבודתי"

"אני גאה על למעלה מחצי יובל של שירות ועבודה בבנק הפועלים. משהודיע המנכ"ל המכהן על כוונתו לפרוש, עלתה האפשרות שאציג את מועמדותי לוועדת האיתור למינוי מנהל חדש. שקלתי אפשרות זו, והחלטתי ביני לבין עצמי שלא להיות מועמד לתפקיד. אדגיש כי בשום שלב או מועד, לא נאמר לי - לא על ידי הנהלת בנק הפועלים ולא על ידי הנהלת בנק ישראל או אדם אחר, כי יש איזושהי סיבה או קצה סיבה העלולים למנוע את מינויי לתפקיד".

כך מסר היום ל"גלובס" רונן שטיין, שלדבריו "הופתע כליל מהפרסום הכוזב לפיו החליט שלא להגיש את מועמדותו לניהול בנק הפועלים עקב הסתייגות בנק ישראל", ושמסר עוד כי "למדתי לראשונה מדיווח עיתונאי כי לכאורה עקב בדיקות שערך בנק ישראל לגבי מתן אשראי צרכני שניתן על ידי הבנקים, עשויה להיות הסתייגות של בנק ישראל ממינוי אפשרי של המעורבים בבדיקות, לרבות מן המינוי האפשרי שלי. אין לדבר כל בסיס. אין ולא היה, ולא נמסר לי בשום דרך וצורה כי נפל איזשהו פגם בעבודתי בבנק", אמר והוסיף כי "מטרת הפרסומים לפגוע בשמי הטוב ובהצלחתי המוכחת לאורך שנים".

בדבריו מתייחס שטיין לכך שלפי הערכות בשוק, כפי שפורסם ב"כלכליסט", הפיקוח על הבנקים שבראשות חדוה בר, הוביל להסרת מועמדותו לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים, במקומו של אריק פינטו. הערכות אלו קושרות את המהלך הלא פורמלי שבו נקט כנראה הבנק המרכזי, ושנעשה מול יו"ר הבנק, עודד ערן, לממצאים שעלו במסגרת ביקורת שביצע. בבנק ישראל סירבו להגיב. לא התקבלה תגובה לדברים בשם יו"ר הבנק למרות בקשה.

במסגרת הסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל לשנת 2018, שפורסמה לאחרונה, צוין בין היתר כי הפיקוח "הגביר את פעולות האכיפה בנושאים צרכניים - במהלך 2018-2019" כשהם פירטו במסגרת זו כי "הפיקוח הטיל שישה עיצומים כספיים על תאגידים בנקאיים שונים בסך מצטבר של כחמישה מיליון שקל בגין הפרת חובת אזהרה בפרסומת, בגין התנהלות בנק בהתרחש אירועי כשל ממשיכות ממכשירים אוטומטיים ובגין אי תיקון ליקוי בהתאם להוראות הפיקוח" וזאת תוך שגילו בהקשר זה כי "בנוסף ערך הפיקוח מספר ביקורות בבנקים שונים בנושא ייזום אשראי צרכני, וכתוצאה מהן הציג לכמה מהם דרישות פרטניות ואף חידד את הדרישות בנושא לכלל המערכת".

על פניו, זהו ההקשר שבו אפשר והפיקוח לא רואה בעין יפה את האפשרות למינויו של שטיין לתפקיד מנכ"ל הפועלים, בדגש על הגילוי האחרון.

או אז נשאלת השאלה, מדוע לעשות זאת ללא הודעה לציבור ומתחת לרדאר? במהלך 2018 הופיעה בר בפני ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים, שאותה הוביל חבר הכנסת דאז איתן כבל, וגילתה אז כי "הפיקוח על הבנקים היה מעורב בעשור האחרון בסיום כהונה של 15 נושאי משרה בכירים ביותר בעקבות סיבות שונות שקשורות בממשל תאגידי" ו"פסל את המינוי של 80 נושאי משרה למערכת הבנקאית, שרצו להיות בתפקידים הבכירים ביותר - יו"ר, מנכ"ל, דירקטורים וחברי הנהלה".

או אז, במענה לפניית כבל בנושא, השיב הפיקוח על הבנקים כי "הפיקוח מקפיד להתנהל בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים בנושא אישור נושאי משרה ונוקט את אותם אמצעים המקובלים אצל רגולטורים בינלאומיים, לרבות השימוש בכלים הבלתי פורמליים, אשר נעשה בהם שימוש נרחב בעולם", כאשר התערבויות אלה קורות "למשל, במטרה להימנע מהליכים פורמליים עתירי תשומות שבמהלכם עלול להיפגע שמו הטוב של מועמד לתפקיד".

אז כמו היום, בפיקוח מקפידים שלא להתייחס פרטנית ואישית לגבי איש זה או אחר. אבל, ככל הידוע מבחינת הפיקוח על הבנקים, שימוש בכלים לא פורמליים עודנו לגיטימי, במיוחד במקרים בהם נדרשת פעולה מהירה יחסית למניעת סיכונים. ככל הידוע אי מינוי של פלוני שלדעת הפיקוח אינו ראוי, נכנס תחת הגדרה זו.

עם זאת, בשוק הבנקאות הביעו רבים הפתעה ביחס לפרסומים בנושא, כשהם טענו כי לתפיסתם נעשה לשטיין עוול. לדברי גורמים מבנקים אחרים הוא נתפס כמנהל מקצועי מאוד כשחלקם אף ציין כי נראה להם שלא נעשו בחטיבה הקמעונאית של בנק הפועלים מהלכים שמצדיקים "חיסול ממוקד" שכזה.

בכל מקרה, שטיין פרש מההליך למינוי מנכ"ל, הגם שנחשב כמועמד מוביל מבחינת רבים בשוק הבנקאות. הוא הסביר את פרישתו - הן במועד בו הכריז עליה והן עתה - בכך שלאחר שנים רבות בבנקאות הוא רוצה עתה לפנות לתחומים אחרים וכי אינו מעוניין להיות מנכ"ל הבנק. בכל אופן, הוא לא נבחר ולכן לא הוגשה בקשה רשמית בגינו לבנק ישראל, ומשכך לא הוחל בבדיקת המהימנות שלו.