מה הטעם בשילוב אם ההפרדה המגדרית נשמרת?

השבוע התחוללה היסטוריה. הח"כית החרדית עומר יענקלביץ ממפלגת כחול לבן ביקרה בסמינר החרדי לבנות שרנסקי. תמונות משותפות שלה עם מנהלי הסמינר הופצו ברשתות החברתיות החרדיות ועוררו סערה, כשאחד מעמודי התווך של הממסד החרדי, שמסרב לשלב נשים במפלגות שלו, נתן חותמת הכשר לח"כית חרדית.

זאת היתה תמונת ניצחון מחממת לב לפמיניזם החרדי הצעיר, שהתחיל להתגבש רק לפני כשש שנים ושמאבק הדגל שלו הוא הקריאה להפסקת ההדרה של נשים חרדיות ממוקדי קבלת ההחלטות בישראל. זו השראה לילדות החרדיות, שעכשיו יודעות שאפילו לכנסת ראוי ומותר להגיע.

אבל בטקסט שמתחת לתמונת הניצחון הזו קראנו שהח"כית החרדית החדשה הודיעה שתתמוך במאבק להכרה בלימודים הפרא-רפואיים שהנלמדים בסמינר. לימודים ללא תואר ראשון, שהמדינה מסרבת בצדק רב לאשר. לימודים שמשאירים את הבנות החרדיות הרחק מאחור - הן בעולם ההשכלה והן בעולם התעסוקה. אפילו נשים חרדיות מיינסטרימיות, שילדותיהן לומדות בסמינרים, כעסו על זה שיענקלביץ תומכת בהכשרת הלימודים האלה.

המהלך הזה לא הפתיע. מהיום הראשון של יענקלביץ' בתפקיד היא תומכת בהרחבת מסלולי הלימוד לחרדים וחרדיות בהפרדה מגדרית, וטוענת שצריך לשלב אותם בהשכלה ובתעסוקה תוך התחשבות בתרבות שלהם.

זה 20 שנה שמדינת ישראל מתעסקת בשילוב חרדיות וחרדים בהשכלה ובתעסוקה. מהרגע הראשון המדינה תמכה בהפרדה - העיקר שילמדו. שיעבדו בהפרדה, העיקר שיעבדו. 20 שנה אחרי, אנחנו רואים את התוצאות. מצד אחד אחוזי התעסוקה עלו, מצד שני רוב החרדים מועסקים בשכר נמוך.

הממסד הרבני עדיין מטיל וטו מוחלט על לימודים אקדמאיים ולכן כמעט כל הנערות החרדיות עדיין ממשיכות ללמוד חינוך או מסלולים מקצועיים ללא תואר ראשון. בנוסף, יש נשירה גבוהה של סטודנטים חרדים שלא מצליחים לסיים את התואר הראשון. קיימים פערים גדולים בין רמת הלימודים במסלולים החרדיים למסלולים הרגילים. במרכזי תעסוקה לנשים חרדיות נמצא פערי שכר גדולים לעומת השוק הכללי. ישנם גם שינויים בסטנדרטים - אם פעם היה נהוג לעבוד וללמוד במעורב אחרי שמתחתנים, היום זה כבר פחות לגיטימי.

הדרישה להפרדה מגדרית בעצם יוצרת הפרדה מגזרית, שמשאירה את החרדים בגטו. שוב הם יוצאים לשוק התעסוקה עם תעודות ששוות פחות ממקביליהם החילוניים ועם תדמית של כאלה שלא מסוגלים להתנהל בחברה מעורבת. שוב הם מנותקים ממעגלי הקשרים וההון של החברה הישראלית. בודדים הולכים ללמוד באקדמיה הרגילה, אבל הרוב נשאר מאחור.

והנה קם דור ב' של עסקנות חרדית, שהאינטרס שלו זה להשאיר את החברה החרדית כאוטונומיה נפרדת, בזמן ששכבה צרה של אנשים משמשת גשר יחיד בין האוטונומיה לשלטון, וממשיכה לצבור כוח כסף ושליטה על חשבון כולנו.

לדברי תומכי ההפרדה המגדרית באקדמיה, בלעדיה לא היה גם את המעט שיש, וקוראים להרחיב את ההפרדה המגדרית לתארים שניים ולתוך האוניברסיטאות.

ואנחנו שואלים, ניסיתם? לפי המחקר שעליו מתבסס המל"ג בנושא, כמעט חצי מהחרדים והחרדיות שמסכימים ללמוד באקדמיה מוכנים ללמוד בכיתות רגילות מעורבות. אם זה היה הכיוון שהמדינה הייתה משקיעה בו, כנראה שהיום כבר 80% היו מסכימים ללימודים מעורבים. כי ככה זה עובד - המציאות משנה את התודעה.

שילוב אמיתי בהשכלה ובתעסוקה, כשווים בין שווים ובאותו מרחב, לשם צריך לשאוף ולהגיע.

הכניסה של יענקלביץ' לבית המחוקקים היא מעשה אמיץ וחשוב, וברוך השם היא נמצאת במפלגה שאינה כפופה לממסד החרדי. ממנה נבקש שתעש הכול כדי לאפשר ליותר נשים וגברים חרדים להגיע לשילוב אמיתי, כפי שהיא הגיעה.

למי שחולם על הרחבת ההפרדה המגדרית בחברה החרדית ובמדינת ישראל ולהשאיר את החברה החרדית כאוטונומיה נפרדת שנתונה לשליטתם, כבר יש 16 שגרירים נאמנים בכנסת.

מח"כ יענקלביץ' נבקש: אל תתני יד למסלולי לימוד שמשאירים את בנות ובני החברה החרדים מאחור; אל תתני יד להמשך המצב הקיים שמשאיר בשוליים את מי שאין לו את התמיכה והאפשריות שלך היו; היי מי שאת באמת, דוגמה שאפשר להיות אישה יראת שמיים - גם כשלומדים באקדמיה עם החברה הישראלית כולה, גם כשעובדים ביחד, ואפילו כשמכהנים בכנסת.

הכותבת היא חברת הוועד המנהל בשדולת הנשים בישראל ויו"ר תנועת "עיר ואם"