מבאיידו הסינית ועד גוגל: הפרויקט הישראלי שהצית קרב ענקים גלובלי

אחת ההכרזות המעניינות שליוו את ביקורו בשבוע שעבר של היו"ר החדש של אינטל בישראל, בוב סוואן, הייתה שצי של כלי רכב חשמליים אוטונומיים יחל לנוע על כבישי המדינה כבר ב-2020. זאת כחלק משלב מתקדם בניסויים לקראת הקמת שירות מוניות "רובוטיות" בישראל, בשיתוף עם קבוצת פולקסווגן ועם יבואנית פולקסווגן צ’מפיון מוטורס, החל מ-2022.

ההכרזה סיפקה תזכורת לכך שממש מתחת לאפנו הולך ונבנה אחד הפרויקטים המתקדמים בעולם של "תחבורה בתור שירות". המשמעות היא שישראל עתידה להיות אחת החברות הראשונות במועדון יוקרתי ומצומצם של מדינות מפותחות שבהן תפעל בשנים הקרובות תשתית כזו.

הפרויקט נשמר בינתיים תחת מסך כבד של חשאיות ולא קל לדלות פרטים על התקדמותו. אולם כאשר מסתכלים על התמונה הרחבה מגלים סבך מרתק של אינטרסים צולבים, קרבות עסקיים וטכנולוגיים גלובליים ומהמורות רגולציה, שהשפעתם חורגת הרבה מעבר לכמה עשרות או מאות מוניות אוטונומיות וחשמליות, שינועו - אם וכאשר - על כבישי גוש דן. אז עד כמה ריאלי יעד הביניים של 2020?

המתחרות לא נשארות אדישות

תחום ה"תחבורה כשירות" (MAAS) במקום בעלות פרטית על רכב, נחשב "לתקווה העסקית הגדולה" של שוק הרכב האוטונומי בעולם. בניגוד לרכב פרטי ללא נהג, שיהיה מיועד בשנים הקרובות ללקוחות בעלי ממון בלבד, אם בכלל, שירותי הסעות אוטונומיים צפויים לשאוב סבסוד ממשלתי משמעותי בשנים הקרובות. סבסוד זה צפוי לכסות את עלויות הפיתוח (בישראל לא צפוי סבסוד בשלב הראשון), להניב רווחים ולהרגיע את המשקיעים. על הדרך הם יעניקו חשיפה ציבורית חיובית לרעיון של רכב ללא נהג, שעדיין מפחיד רבים בציבור, וייצרו בסיס איתן לרגולציה. בקיצור, שוק של עשרות מיליארדים במישרין ובעקיפין.

התחום מרכז עניין רב לא רק בתעשיית הרכב אלא גם בקרב ענקי IT דוגמת גוגל ובאיידו, מקבילתה הסינית. גוגל פועלת בשוק הזה באמצעות החברה-הבת WAYMO, שהתמקדה עד כה בארצות הברית, ואילו באיידו שואפת להפוך לגורם המוביל בתחום ה-MAAS בשוק התחבורה הסיני הענק ומעבר לו. מדובר בחברות רב-תחומיות עם משאבים בלתי נדלים, שיכולות להרשות לעצמן לספוג הפסדים והשקעות של מיליארדי דולרים כדי "לעמוד על שלהן". לשם המחשה, ההשקעה הרבעונית האחרונה המדווחת של גוגל (באמצעות החברה האם אלפאבית) ב-WAYMO עמדה על כ-1.2 מיליארד דולר.

"גורילות עסקיות" בקליבר הזה לא אוהבות מתחרות חדשות. אבל לפני מספר שבועות הודיעה אינטל רשמית כי החברה הבת מובילאיי הופכת מספקית טיר2 בתחום מערכות הסיוע לנהיגה (ADAS) לחטיבה שתציע ללקוחות צד ג’ פתרון מלא של תוכנה וחומרה עבור שירותי תחבורה אוטונומיים על בסיס דגמי רכב סדרתיים. הוכחת ההיתכנות היא הפרויקט שמוקם כיום בישראל בשיתוף פולקסווגן.

כצפוי, ההודעה לא התקבלה בשקט על ידי המתחרות. המהלך הראשון, שהוכרז סימבולית כמעט במקביל לביקורו של סוואן בישראל, היה הכרזה של WAYMO על חתימה על הסכם אסטרטגי עם רנו-ניסאן-מיצובישי, אחד מתאגידי הרכב הגדולים וגם לקוח ותיק של מובילאיי בתחום ה-ADAS.

המטרה המוצהרת של ההסכם היא לפתח בשלב הראשון חבילה מלאה של תשתית MASS, בדגש על השוק הצרפתי והיפני.

לא חלפו ימים בודדים ובאיידו ביצעה מהלך אגרסיבי אפילו עוד יותר, כשהכריזה על השלמת פיתוח פתרון מלא לרכב אוטונומי בדרגה 4, שמבוסס על טהרת המצלמות וראיית המכונה תחת השם "APOLO LITE". בסמינר שנלווה לאירוע החשיפה טענה באיידו שהמערכת שלה, שמבוססת על עשר מצלמות ומעבדים מהירים, מספקת לרכב אוטונומי יכולת חישה ב-360 מעלות על בסיס מצלמות בלבד, לטווח של עד 200 מטר. נטען שגם יש לה יכולת "לעבד כמויות אדירות של מידע" וכי היא כבר עברה שורה של ניסויי שטח מוצלחים על כבישי סין.

אין לנו דרך לוודא אם לטענה יש כיסוי או אם המערכת הזו כבר בשלה ומוכנה למסחור המוני במחיר סביר. אבל בהנחה שכן, מדובר בהטלת פצצה לשוק הגלובלי. זו הפעם הראשונה זה כ-15 שנה שמישהו מנסה לקרוא תיגר על ההגמוניה של מובילאיי בתחום ה-ADAS, מבוסס המצלמות והצ’יפים לראיית המכונה, שעליו נבנתה עמדת ההובלה שלה בתעשייה.

ואם למישהו נותרו ספקות מי נמצא במרכז הכוונת של הסינים, הרי שהן הוסרו כשפרסמה באיידו בחשבון ה-WeChat שלה בשבוע שעבר כי "במהלך המבחנים, הביצועים של מערכת אפולו-לייט היו ברי השוואה לאלה מערכת החישה מבוססת המצלמות של מובילאיי, הספקית הגדולה בעולם של מערכות מתקדמות לסיוע לנהיגה".

בשנה שעברה הצטרפה מובילאיי למאגד הבינלאומי המרשים של באיידו, שכולל חברות מתחום הרכב ומתחום ה-IT, שתומכות במערכת ההפעלה "הפתוחה" אפולו. היא אף חתמה על הסכם להטמיע במערכת את מודל הבטיחות שלה. אבל אז מובילאיי עוד הייתה רק ספקית טיר2 מתמחה. כיום היא קבלנית של פתרונות כוללים, שנהנית מאחיזה לא קטנה בשוק הרכב הסיני ושואפת להציע לחברות סיניות פתרון מלא לשירותי תחבורה כשירות, שיתחרו בעתיד באלה של באיידו.

הוסיפו לכך את העובדה שמובילאיי היא שלוחה של חברה אמריקאית ושהסינים כלל לא אוהבים את גישת "הקופסה השחורה" של מובילאיי, שלא מאפשרת נגישות לקוד המקור של המערכת שלה - וקיבלתם קרב עסקי מרתק.

לא נופתע כלל אם המהלך של באיידו גם בוצע בתמיכה ובעידוד ממשלתי סיני על רקע השאיפה לנתק את התלות בתעשיית הצ’יפים האמריקאית. כך או כך, הגפרור שהצית את המלחמה הגלובלית הזו הוא פרויקט המוניות האוטונומיות של ישראל.

פולקסווגן היא לא "תיירת תמימה"

לקבוצת פולקסווגן יש זה כשלוש שנים באירופה פרויקט "תחבורה כשירות" די מתקדם על בסיס מסחריות אוטונומיות שאוספות נוסעים בתשלום ברחובות המבורג.
לפיכך תהו רבים, בארץ ובאירופה, מדוע בחרה פולקסווגן להיכנס לפרויקט המשותף עם מובילאיי-אינטל בשוק הדל והטרוד של ישראל.

התהיות גברו לאחר שהתברר שמובילאיי-אינטל לא בזבזה זמן והפכה את הפרויקט עם פולקסווגן לחותם אמינות בינלאומי ליכולותיה בתחום, שיוצעו בעתיד ללקוחות צד ג’ - חלקם מתחרים ישירים של פולקסווגן.

אבל אפשר להירגע: פולקסווגן היא לא תיירת תמימה שהמקומיים בישראל "עושים עליה סיבוב עסקי". מנקודת המבט שלה הפרויקט יעניק לה נגישות, ראשוניות ושדה ניסויים הן לטכנולוגיה המתקדמת ביותר של אינטל-מובילאיי עוד לפני שיווקה הנרחב בעולם, והן לטכנולוגיות חישה ועיבוד משלימות ומתקדמות מאוד מפיתוח ישראלי.

את המידע הנצבר עתידה פולקסווגן "לשכפל" בשווקים שחשובים הרבה יותר עבורה מבחינת תזרים ההכנסות העתידי, כמו למשל השוק הסיני. זו לא תיאוריית קונספירציה תלושה. כך למשל, בסוף מאי הכריזה פולקסווגן כי חברה בת שלה חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם יצרנית הרכב הסינית JAC ועם הממשל המקומי של מחוז Hefei. הצדדים סיכמו על הקמת מערך תחבורה ציבורי מבוסס רכב אוטונומי וחשמלי.

שום דבר לא בוער למשרד התחבורה

בניגוד לאינטרסים הגלובליים שישפיעו מן הסתם בטווח הבינוני-ארוך, המכשול המידי בלוח הזמנים של הפרויקט הוא הרגולציה הישראלית. ישראל עשתה לעצמה בעבר "חיים קלים" כשאימצה את הרגולציה האירופית ככתבה כלשונה.

ישראל אמורה לפרוץ דרך ולהקדים את אירופה בתחום, אבל לשם כך היא תצטרך לשנות את תקנות התעבורה הקיימות כדי לטפל בנושאים טעונים ורגישים, כמו הטלת אחריות במקרה של תאונות שבהן יהיו מעורבים כלי רכב אוטונומיים, עדיפות במסלולי נסיעה לכלי רכב כאלה, סבסוד תעריפים ועוד.

גם במצב הנורמלי, אקטיביזם רגולטורי הוא לא בדיוק הצד החזק של משרד התחבורה. במיוחד בנושא הרגיש פוליטית של שוק המוניות. הוסיפו לכך היעדר גורם ממשל יציב בתקופת ההמתנה של הבחירות הישראליות, חלק א’ וחלק ב’, וקיבלתם מהמורה רצינית בלוח הזמנים של הפרויקט.