"אם אני מנכ"ל חברת ביטוח - אני יוצא מתחום הביטוח הסיעודי; נדרשת רפורמה גדולה"

"החולים הסיעודיים לא צריכים קנאביס, אלא שיתייחסו אליהם קודם בכבוד, ושלאחר ששילמו כל החיים, מגיע להם לקבל תמורה. לא בטוח שהמשוואה מתקיימת במודל היום. יש לומר בכנות ובזהירות, ואני אומר זאת כמשה ברקת האיש, זו עדיין לא דעה של הרשות: אם הייתי מנכ"ל של חברת ביטוח, סביר להניח שהייתי יוצא מתחום ביטוחי הסיעוד" - את האמירה החריפה הזו אמר היום (ד') ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, במסגרת כנס "עושים שוק - מפצחים את תעשיית הקנאביס" של "גלובס".

בהתייחסו לתחום הביטוח הסיעודי, שעליו משלם הציבור בישראל מיליארדי שקלים בפרמיות מדי שנה, הבהיר ברקת כי לתפיסתו הוא לא רווחי לחברות הביטוח. עם זאת, הוא לא מתכוון להפחית את דרישותיו מהחברות, אך הדבר מצריך חשיבה מחדש, ממלכתית, על כל התחום.

"זו אמירה קשה", אמר ברקת ופירט כי "המודל לא מספיק טוב לחברות הביטוח ולמטופלים וצריך רפורמה משמעותית". עוד אמר כי "צריך לבחון את הפן הממלכתי. בצד הסיעודי הפתרון לא נמצא במערכת הפרטית, אבל זה דבר שצריך לבחון בזהירות". בין היתר הוא התייחס לבעייתיות בתחום זה בהאירו את המצב "שבו חולים סיעודיים הרבה פעמים מקבלים את גמולם כאשר הם קרובים לסוף חייהם ולא מקבלים את זה בנקודות מוקדמות יותר, כאשר הם צריכים טיפול סיעודי והם לא סיעודיים ברמת קריטריונים של רמות תפקוד". על כן הוא אמר כי יש "לחשוב על רפורמה יותר משמעותית, שאנשים בביטוח הסיעודי יקבלו תגמולים בשלבים מוקדמים יותר".

"הוריתי לחברות להפסיק לטרטר מטופלים"

ברקת התייחס לתחום הביטוח הסיעודי באומרו כי כשנכנס לתפקידו, בנובמבר 2018, הוציא הוראה בתחום זה, "לאחר עיכוב של שנתיים ומעלה, לא יודע מאיזו סיבה, אולי מחשש מהמצב שהיה", ובאמצעותה הוביל רפורמה בסיעוד: "החלתי אותה בצורה מאוד אמיצה ששיפרה את המצב. למעשה הוריתי לחברות שיפסיקו את החקירות האקטיביות כלפי מטופלים סיעודיים, ושלא יטרטרו אותם, ושאפשר להסתמך על רופא ביטוח לאומי כשישנו".

נזכיר כי בשנים האחרונות חווה התחום שינוי של ממש, כשהביטוחים הקבוצתיים לסיעוד, שלא דרך קופות החולים, הופסק בפועל. שוק הביטוח הסיעודי גלגל בשנה שעברה פרמיות בהיקף של כ-4.2 מיליארד שקל, שרובם הגיעו מהביטוחים הקבוצתיים של ארבע קופות החולים.

"בתיק הפנסיוני צריך גם נכסים מסוכנים"

במסגרת תפקידו כממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אחראי ברקת על יותר מ-1.72 טריליון שקל, שמנוהלים על-ידי חברות הביטוח ויתר גופי החיסכון לטווח ארוך. בהקשר זה הוא התייחס היום גם לזווית ההשקעה הלא-קיימת של המוסדיים בחברות מסקטור הקנאביס, כשרק לאחרונה נכנסה חברת הביטוח הקטנה הכשרה ביטוח להשקעה בתחום בעוד שהיתר מדירים את רגליהם מהסקטור, בהכללה.

"בתוך התיק הפנסיוני אנו צריכים נכסים שהם גם נכסים מסוכנים" אמר בהתייחסו לקנאביס והוסיף כי "אם עושים את הדברים בצורה נכונה, יש מקום גם לנכסים כאלה". עם זאת ברקת סייג ואמר כי "מה שחשוב הוא לא להסתכל על כל הדברים כמקשה אחת. יש חברות קנאביס שעושות מחקר יוצא דופן עם אימפקט מעבר לכך, עם פתרונות לא רגילים לאנשים חולים וסובלים, ויש חברות ואנשים שקופצים על הגל מהצד השני, וצריך להבחין בין אלה לאלה".

את זה הוא אמר לאחר שהסביר כי "אני מסתכל על העולם, למשל על קלפרס - קרן הפנסיה הגדולה בעולם, על קרן הפנסיה הגדולה בקנדה, בשוודיה וכך הלאה, ואנו רואים שגופים אלה משקיעים משקיעים בחברות הגדולות בתחום", כשהוא מוסיף, מהצד השני, כי "אני מסתכל גם על מה שמשרד הבריאות כותב - שזו לא תרופה, ועל זה שעדיין מדובר בסם מסוכן על פי פקודת הסמים המסוכנים", והידיעה ש"קשה לדעת מי יצאו המרוויחים והמפסידים כשגם אין לחברות הללו הכנסות שוטפות".

ברקת הוסיף ואמר כי "המוסדיים, ואני פועל בעניין גם עם ענת גואטה, יו"רית רשות ניירות ערך, יכולים להקים גופי השקעה, קרנות השקעה בעצמם", כשכוונתו להשקעה בתחומים כמו נדל"ן ותשתיות. לדבריו, "קרנות אלה תהיינה פתוחות לכלל הציבור ולא רק לעמיתים שלהן. אלה גופים יציבים, מפוקחים, עם רקורד, יכולות, והם יכולים לנהל עוד כסף עבור הציבור, וזאת במקום שהציבור ילך לקרנות לא מפוקחות עם גופים עם פחות ניסיון. המוסדיים צריכים להרים את הכפפה ונאפשר הסרת חסמים רגולטוריים".

"צריך לייצר הזדמנויות השקעה למוסדיים"

ברקת הוסיף בעניין זה באומרו כי "זה יכול לעזור לגיוון ההשקעות וגם בעולמות נוספים כמו תשתיות וכן הלאה. הגופים המוסדיים מחפשים השקעות כאלה. דיברתי עם החשב הכללי באוצר, שמוביל את תוכנית 2030, ונדחוף את זה". לדבריו, "חסרים שלנו שימושים ארוכי-טווח, ואנו חושבים שזה (השקעה בפרויקטי תשתית חדשים שהמדינה תוציא למימון המוסדיים, ר"ש) יהיה טוב למוסדיים". על כך הוא הוסיף כי לתפיסתו המוסדיים צריכים להזיז את מטוטלת הפיזור הגיאוגרפי בהשקעות שלהם כך שיוציאו פחות כספים להשקעות בחו"ל ויעדיפו השקעה בפרויקטים בישראל, בעיקר תשתיתיים. "פרופיל תועלת-סיכון של המדינה ככלל טוב יותר בהשקעות כאלה בישראל. לצד הקריטריון הראשון והמובן, של כדאיות ההשקעה, אפשר לייצר WIN-WIN שבמסגרתו גם המשקיעים לפנסיה נהנים וגם המשק". עוד הבהיר כי מבחינתו "צריך להחזיר השקעות לישראל" ושבשביל זה "צריכים לייצר הזדמנויות השקעה (עבור המוסדיים, ר"ש) וגם לבחון יותר מקרוב את אופן ניהול הנכסים של המוסדיים".

לסיום, ברקת התייחס בדבריו לכך שעוד מעט יציינו וישור וליברה - שתי חברות הביטוח החדשות ביותר, והדיגיטליות, שנה לקיומן. "זה דבר פנטסטי", אמר ברקת והרחיב את היריעה לשינויים הטכנולוגיים בכלל על תחום הביטוח. "הוצאנו קול קורא לאחרונה לנושא של האינשורטק, דבר חריג של הרגולטור, ובו אנו פונים לשוק ושואלים אילו הקלות יכולים לתת לכם. אנו מתכוונים להקל את דרישות ההון בהשקעות אינשורטק".

בכל אופן, ביחס לשתי החברות הדיגיטליות אמר כי "החברות הקיימות בהחלט מוסיפות ערך ומחוללות תחרות ברמה מסוימת, אבל לדעתי זה בקנה-מידה קטן. הבעיה העיקרית של החברות היא מקורות וצריכות להיות חברות יותר משמעותיות בהיבט המקורות כדי להזיז את השוק משמעותית".

הערב מתפרסם מגזין ההשקעות של "גלובס" ובו ראיון בלעדי עם משה ברקת.