פרופ' קרסו: "אין היגיון בכך שעל אלכוהול, שהוא חומר מסוכן יותר, אין מגבלות כמו על קנאביס. בעוד כמה שנים הוא ייכנס בדלת הקדמית"

"ההיכרות שלי עם קנאביס הייתה בשנת 1975. במחקר הראשון שעשינו בדקנו את ההשפעה של חומרים קנבואידים שונים על אפילפסיה. עשינו ניסויים בקנאביס על בעלי חיים, חולדות ועכברים הסובלים מאפילפסיה, וראינו שהקנאביס מפחית את מספר ההתקפים האפילפטיים ומקל מאוד על מצבם. אך לא היינו יכולים לעבור לשלב השני של ניסויים על בני אדם, כי לא אפשרו זאת" - כך סיפר היום (ד') פרופ' רפי קרסו, מומחה למחלות כאב ויועץ לחברות קנאביס, באירוע "עושים שוק" של "גלובס" בנושא קנאביס: זרעי המהפכה. את הפאנל הנחתה כתבת המדע והביומד של "גלובס", גלי וינרב. בהמשך, הצטרפה לקרסו נעמה סבן, מנהלת מערך הטיפול וההדרכה של "תיקון עולם".

קרסו וסיפר על המחקר בו לקח חלק בשנות ה-70 וציין גם את חלקו של הכימאי פרופ' רפי משולם. "קיבלנו ממנו חומר וגם מהמשטרה שנתנה לנו סוליות של חשיש בשפע, וערכנו ניסיונות על חולדות ועכברים. כאמור לעבור לשלב השני של ניסוי על בני אדם - לא יכולנו. נכון ל-77, המועד בו העבודה פורסמה, כלל לא האמנו שיאשרו לנו לעשות ניסוי על בני אדם. זה היה ניסוי בסיסי, שעליו התבססו בהמשך באינדיקציות רבות".

 נעמה סבן באירוע עושים שוק \ צילום: איל יצהר

התמכרות פסיכולוגית יותר מאשר פיזיולוגית

"קנאביס היא אחת התרופות העתיקות, ועד המאה ה-20 השתמשו בה כתרופה רגילה", הבהיר קרסו, וטען כי "אין סיבה שרופא שיכול לרשום מורפיום לא יוכל לרשום קנאביס, אבל עד היום עדיין לא מלמדים עליו בבי"ס לרפואה. אני היחידי שנותן קורסים כאלה לסטודנטים שמגיעים אליי", הוא אמר. לטענתו "התמכרות לקנאביס היא פסיכולוגית יותר מאשר פיזיולוגית".

עוד חידד קרסו שאין מחקר רב בתחום הקנאביס הרפואי, כי חברות התרופות לא יכולות לרשום עליו פטנט. "זו בעיה להוציא פטנט על קנאביס, כי זה צמח. בדומה לכך שאי אפשר להוציא פטנט על שום. יכול להיות שאם יבצעו שינוי בפורמולות, אפשר יהיה ליצור תרופה. אם זה יקרה, זה כבר לא יהיה צמח, כי אם תרופה".

וינרב פנתה אל נעמה סבן על-מנת שתציג זווית מעט יותר אופטימית, בהסתמך על נסיונה כאחות בחברת הקנאביס תיקון עולם.

סבן: תיקון עולם היא החברה הוותיקה בארץ, שמאז 2006 גם מטפלת בחולים וגם מגדלת וחוקרת קנאביס. יש לנו כ-30 מחקרים קליניים מה שמציב אותנו בראש הפירמידה מבחינה עולמית, מביא גורמים מתעניינים, צוותים רפואיים מחו"ל, ואנחנו גאים ושמחים לייצג את המדינה ולהוביל את זה הלאה. מבחינת הטיפול, ב-5 השנים האחרונות אני אחות בתיקון עולם. בהתחלה טיפלנו בעיקר בילדים אפילפטיים ואחר-כך עברנו לטיפול באוטיסטים שזה עולם שלם ומדהים. אחד הילדים הראשונים, בן 6, הגיע עם אמא מבוהלת מהעובדה שהיא הולכת לתת לילד שלה סם. ילד שמפרכס עשרות פעמים ביום, שמקבל כמובן במקביל טיפול קונבנציונלי, והטיפול בקנאביס היה הקו האחרון".

ההשפעה היא גם על המשפחה

"אחרי שבועיים בערך, יצאתי מהדרכה בקליניקה ואותה אמא חיכתה לי בחוץ. לא הבנתי למה. היא אמרה לי - 'הייתי חייבת לחבק אותך. מעבר לזה שהילד הפסיק לפרכס, בפעם הראשונה מזה שש שנים בעלי ואני ישנו יחד'. המשמעות שלא חושבים עליה היא היא גם מה תהיה ההשפעה על כל המשפחה ועל המעגלים מסביב. זה ילד שנזקק להשגחה 24/7, ואחד ההורים היה תמיד צמוד אליו. אחיו הגדול  לחץ על האמא להגיע לטיפול בקנאביס. זו רק דוגמה מזערית. יש לי מאות, אם לא אלפי דוגמאות כאלו לאורך השנים".

היו מקרים שלא הלכו לפי התוכנית? שהשתבשו, או שתופעות הלוואי היו חזקות מדי?

"תמיד יש תופעות לוואי. קנאביס זו לא תרופה להכול וכמו כל תרופה אחרת היא לא מתאימה ל-100% מהמקרים. זו לא תרופת קסם. לפעמים כן אבל בעיקרון לא. היתרון הוא שאנחנו נותנים הדרכה. ישנן תופעות לוואי אך הן לא בלתי הפיכות. מעודף מים אפשר למות ומעודף קנאביס לא. זה נותן פרופורציות על הטיפול".

יש צורך במחקרים נוספים

קרסו הסביר בתחילת המפגש על היתרונות והחסרונות בשימוש. "החומר יעיל מאוד בסוגים מסוימים של אפילפסיה בילדים. יש ילדים שהוא ממש מציל אותם. אצל חולי פרקינסון, בחלק ממקרי כיווץ השרירים וכאבי השרירים שקשורים למחלה, הוא יכול לעזור. גם במקרי דמנציה ואלצהיימר, בעיקר במצבים ובשלבים מתקדמים כשהחולים באי שקט ואגרסיביים, תוקפניים, כשיש הפרעה בהבנת המציאות, הוא יכול להרגיע ונותן הרגשה נעימה, משפר התנהגות ומוריד סימפטומים. כאן אגיד מה תופעות הלוואי שלא נחשוב שהכול כה טוב. יש צורך במחקרים נוספים. אני חייב להחמיא למשרד הבריאות ויק"ר (היחידה לקנאביס רפואי) שבדקו וקבעו את הדברים. ברוב המקרים זה יכול לעזור לאפילפסיה, ב-10% מהמקרים להזיק. יש לפעמים ירידות בלחץ דם ויש הפרעה בקצב לב לחולי לב. אנשים שמקבלים תרופות נגד קרישות הדם צריכים להיזהר כי לפעמים יש הפרעות בקואורדינציה, סחרחורות וכדומה".

לדעתך כל הכמות מגיעה בפועל לחולים?

 "יש שוק שחור של קנאביס רפואי. אנחנו יודעים. כשמגיע חולה, הופך שולחן וצועק שהוא רוצה קנאביס, הוא לא מי שצריך קנאביס. אז חלק מהחומר זולג - חלק מאותם האנשים הפסיקו לקחת ואז הילדים לוקחים, או שמוכרים, כי אם זה עולה 350 שקל הם יכולים למכור ב-1,500 או 2,000 שקל. לחלק גדול זה לא עוזר, כי אחת הבעיות הגדולות ביותר היא למנן את זה נכון. צריך להביא בחשבון השפעה שונה של מרכיבים וזנים שונים. החוכמה להתחיל במינון קטן ולהעלות לאט לאט ולכן יש צורך באמת בליווי של החולה". עוד לגבי הרפורמה בקנאביס, שהעבירה את הרכישה מהספקים דוגמת תיקון עולם לבתי המרקחת, אמר קרסו: "לעתים לבית המרקחת יהיה את הצמח שהמטופל צריך ולעתים לא. יש בזה דברים טובים ויש פחות". 

לאור המפגש שלכם עם חולים, אתם בעד לגליזציה?

סבן וקרסו אישרו שהם בעד. קרסו: "מותר לאדם לשתות אלכוהול שהוא יותר מסוכן, ולעשות תאונה עם אלכוהול... יש אחריות של האדם. יש אנשים שלוקחים כדורים נגד מתח ואסור להם לנהוג. הבעיה העיקרית היא שזה מביא אותנו לתקופת היובש בארה"ב בתחילת המאה הקודמת, כשהיה איסור על אלכוהול ובסוף הוא נכנס דרך הדלת האחורית. אין היגיון בכך שעל אלכוהול, שהוא חומר מסוכן יותר, אין כאלו מגבלות. אני צופה שבעוד כמה שנים הקנאביס ייכנס דרך הדלת הקדמית. אם אדם אחראי והוא יכול לקחת רכב מסוכן ולנהוג או לעלות על עגורן, אין ספק שאפשר לעשות לגליזציה ולתת לאנשים להחליט בעצמם, כמו שקורה בהולנד ובערים בארה"ב, ואז השוק יוכל להתפתח".